Final Fantasy X-2

זה אינו משחק אופייני בסדרה האהובה. מדובר במשחק מהיר, מהנה ותזזיתי, עם המון משחקונים, דמויות וקרבות נהדרים ומוזיקה מגניבה

Final Fantasy X-2 מתחיל באחת מסצינות הפתיחה הטובות ביותר שראיתי במשחקי מחשב מעולם, וממשיך מצויין. הוא משחק נלהב, קצת מהיר, וכלל לא עמוק. הדמויות כמעט שלא מתפתחות בו: יונה נשארת נוסטלגית ומלאת תקווה; ריקו קופצת כמו קוף נלהב ופיין תמיד מרוחקת, כואבת, ומסתורית. זה לא אומר שאין כמה הפתעות.

 

אם להסתכל על FFX-2 במבט כולל, הוא מורכב משלושה חלקים: קרבות, עלילה ו-Mini-Games. אומנם אפשר לומר דבר דומה על קודמו, FFX, אך הפעם זה בולט במיוחד. המשחק מתנהל מסיפון ספינת האוויר "צלזיוס", של צוות ה-Gullwings. מכאן יוצאת הקבוצה למקומות שונים בעולם ספירה, ומבצעת בהם משימות. ניתן לחזור לכל המקומות מ-FFX באופן חופשי.

 

הבחירה נמצאת לרוב בידי השחקן, שמחליט לפי איזה סדר לבצע את המשימות, או אולי סתם לבקר במקומות, לפי רצונו. החלוקה מאפשרת לבחור מבין שלושת התחומים - עלילה, קרבות ומשחקונים. רוצים לפתח עלילה? עקבו אחר המשימות המסומנות כ-Hot Spot! לפי הסדר. השלמת משימה שכזו מקדמת את העלילה.

 

רוצים לפתח את הדמויות עד דרגות גבוהות בצורה מגוחכת ולרכוש את כל הכישרונות האפשריים? צאו לשוטט, כמעט בכל נקודה בעולם יש איזו משימת רשות שמחכה להתגלות, המחייבת את החבורה להיכנס למבוך עמוס מפלצות ואוצרות. אולי אתם סתם רוצים להעביר כמה שעות במשחקונים? קפצו ל-"מישורי הרוגע" וביחרו באחת מבין מספר תחרויות.

 

יש טובים ויש רעים

 

ההרפתקה מתחילה כשהכל ברור: יונה רוצה למצוא את טידוס, לאחר שראתה צילום Sphere, בו הוא נראה כלוא במתקן מסתורי ומדבר אודות נשק אימתני בעל הגדרה לא ברורה. ביחד עם ריקו, פיין ושאר ה-Gullwings, היא יוצאת לחיפוש אחר ספירות נוספות ברחבי העולם, בתקווה שתמצא רמזים נוספים.

 

מולם עומדת קבוצת ציידי ספירות מרושעת, בהנהגת Leblanc. יש טובים, יש רעים, יש משימה - קדימה לדרך. בפרק השני הכל מתמוטט, דברים ישנים חוזרים לפני השטח, דברים חדשים מתערבבים בהם, והכוחות הפוליטיים הגדולים של ספירה נמצאים על סף מלחמה. ה-Gullwings, כמובן, מתמקמים באמצע.

 

שלוש בנות, מסתבר, הן כוח לחימה אימתני. הקרבות לא מתנהלים בתורות, אלא בשיטת ה-Active Time Battle, אותה החזירה Square-Enix מהמתים לאחר שהשתמשה בה בעבר הרחוק. בשיטה זו כמעט ואין זמן לעצור ולחשוב: לכל דמות ומפלצת יש מד פעילות שמתמלא מרגע לרגע, וכשהוא מגיע לשיאו יכולה אותה דמות לפעול.

 

התוצאה היא קרב מהיר, אינטנסיבי, ומבלבל מעט. אם זה לא מספיק, כל הדמויות מתרוצצות להן בשדה הקרב כאילו נעליהן בוערות, ובניגוד לנהוג במשחקי תפקידים יפניים, לא חוזרות אחר התקפה לצד שלהן על המסך. הוסיפו אורות וצלצולים ממיני התקפות מיוחדות, ותתגלה לכם תמונת המצב. מי שלא עומד בקצב יוכל להאט את מהירות הקרבות ולהביאם לעצירה יחסית (כך שהעולם ייעצר במיוחד בשבילך כשאתה מחטט ברשימת הציוד).

 

מקצוע לכל דמות

 

לכל דמות יש מקצוע, אותו היא יכולה להחליף, אפילו באמצע קרב. זוכרים איך ב-FFX אפשר היה להחליף דמויות? כאן מחליפים את המקצועות, והתוצאה דומה מאוד: הרבה גיוון בקרב, הרבה יכולת שליטה במתרחש. בתחילת המשחק ברשות החבורה רק מספר מקצועות בסיסיים: גנבת (המקצוע בו מתחילה ריקו), לוחמת (פיין), אקדוחנית (יונה), מכשפה לבנה, מכשפה שחורה, וזמרת.

 

כל מקצוע משפיע על תכונות הדמות, אבל מה שבאמת חשוב הוא אוסף היכולות המגיע עם כל מקצוע, שמייחדות אותו והופכות את העסק כולו למעניין הרבה יותר. הגנבת, למשל, יכולה לשדוד את מאויביה חפצים, אך גם נקודות פגיעה או קסם, או להקפיא אותם.

 

הלוחמת, לדוגמה, מסוגלת לשבור את שריון היריב או לעטוף את החרב בלהבת אש. אך כל זה לא בא בחינם - כפי שצריך נקודות ניסיון על מנת להעלות את הדמויות בדרגות, כך צריך לצבור גם נקודות יכולת. תוכלו לקבוע עבור כל דמות מהי היכולת הרצויה, ורק כשתאגרו מספיק נקודות יכולת (על ידי ניהול קרבות רבים בעת שהיא במקצוע הנבחר), יופיע הכשרון הנבחר בתפריט הקרב.

 

לא מספיק נזק

 

במסורת משחקי Final Fantasy, מערכת פיתוח הדמות מסובכת: לכל דמות יש Garment Grid, רשת תלבושות שמקושרות אחת לשנייה, ורק מתוכה היא יכולה לבחור כשהיא רוצה להחליף מקצוע. בחלק מהמעברים מתלבושת לתלבושת יש "שערים", שמעבר דרכם גורם להשפעות שונות ומשונות, בהתאם ל-Garment Grid.

 

אבל המקצועות והאביזרים מכסים באופן יפה את כל תחום היכולות והשפעות הסטטוס שבשיטת הקרב, ולכן קצת מיותר להכניס אפשרות מודולריות גם ל-Garment Grid. נחמד - אבל לא הכרחי.

 

לאחר שדמות עברה בכל ה-Grid שלה במהלך קרב אחד, ובמידה והחבורה השיגה את הספירה המיוחדת הזו בהרפתקאותיה, היא מסוגלת לעבור למקצוע המיוחד לה, במה שנקרא ה-Special DressSpheres. התלבושת האישית המיוחדת חזקה למדי, אבל לא מספיק: יותר מדי יכולות צדדיות חסרות תועלת, במקום נזק טהור ומזוקק.

 

מתאים לכולם

 

נושא חשוב ב-FFX-2 הוא ה-Minigames, המשחקונים. הם פזורים בכל מקום, ורובם שונים מספיק כדי להוות אטרקציה. למשל, אם יש לי חצי שעה לשרוף לפני שאני חייב לסגור את ה-PS2, אני עשוי לקפוץ למדבר כדי לצאת לכמה חפירות זריזות. בכל חפירה צריך להסתובב בשטח מדברי ולחפור במקומות המסומנים ב-X על המפה הקטנה, כשחייבים למצוא את ה-X הזהוב ולחפור בו בטרם תגמר דקה. בדרך יש, כמובן, מפלצות ואוצרות.

 

מי ששיחק ב-FFX יהנה לגלות מחדש את כל המקומות המוכרים, ואולי יהיה המום מעט מהשינויים הדרסטיים שהתרחשו בהם. חורבות זאנרקאנד, אחד המקומות הקדושים ביותר, הפך לאטרקציה תיירותית משגשגת. ה-Highroad התרוקנה מצ`וקובוס, אותם תרנגולי ענק צהבהבים, וכעת משתמשים בה ברחפות מכאניות.

 

למרות שהמשחק קורץ לשחקנים ותיקים, הוא מתאים לשחקנים חדשים שעוד לא מכירים את עולם ספירה. עבורם יהיה זה תענוג לא קטן להסתובב בין כל מקום ואתר, ולהיחשף למגוון הסגנונות, הצבעים והתלבושות, וכמובן, גם לסוגי המפלצות הרבים. העלילה מספיק מקורית וגישת המשחק ומערכת הקרבות הרי חדשות לגמרי, כך שבתחום זה מצויים כולם על קרקע שווה.

 

לא אופייני

 

הדמויות והקרבות נראים נהדר, והמוזיקה שונתה מהקצה אל הקצה. כבר מסרטון הפתיחה, שמציג את יונה(?) שרה פופ בפני קהל היסטרי, ברור שפסקול המשחק בא לגבות את האווירה הכיפית קופצנית שלו. במקומות רבים בעולם נשארה אותה המנגינה שהיתה במשחק הקודם, או אחת חדשה שדומה לה למדי בסגנון, אך הקרבות מתנהלים לקצב זריז של רוקנרול. הדיבוב מצוין.

 

חשוב לשבת לשחק את FFX-2 בגישה המתאימה, כלומר, "מתחשק משהו מגניב, מה נמצא בפלייסטיישן?". זה לא משחק אופייני של סדרת Final Fantasy, ובבירור לא מנסה להיות כזה, ולכן גם לא זכה לסיפרה רומית חדשה משל עצמו. מדובר בתרגום דיגיטלי של האישיות של ריקו: פצצתי, מהיר, וכל מה שהוא רוצה לעשות זה כיף.

 

מי שרוצה קרבות, בחורות מגניבות, איום על שלום העולם, המוני משחקונים, וכמויות אדירות של נקודות ניסיון, מפלצות, ואוצרות - מוזמן לקחת את FFX-2 וליהנות עד מעל הראש. האחרים יחכו ל-Final Fantasy XII.

 

סיכום כללי:

 

פלטפורמה: PS2.

 

משחקיות: 10. קשה למצוא משחק כל כך גמיש אך מלא תוכן, עבור שחקן שאוהב את הסגנון.

 

גרפיקה: 8. רקעים נהדרים, עשרות תלבושות מעוצבות, וקרבות מלאי צבע. מינוס נקודה על חוסר מקוריות קל.

 

סאונד ופסקול: 8. הרקעים רגועים, הקרבות לחוצים, והדיבוב מוצלח. כמו שצריך.

 

אורך חיים: 8. עשרות שעות משחק, בהמוני משחקונים ומשימות צד.

 

טכני: 10. בעיות? איזה בעיות? ומה זה זמני טעינה?

 

ציון כללי: 92.