פרשנות - החוב מתחיל להעיק

הנפקת האג"ח של ישראל בארה"ב היתה אולי מוצלחת, אבל צריך לזכור שהכסף המגויס לא מופנה להשקעות, אלא לכיסוי גרעונות המדינה; הבעיה הנוספת היא שהלוואות צריך להחזיר

משרד האוצר, בנק ישראל וגם גופים כלכליים בחו"ל, פרסמו בתקופה האחרונה כמה דיווחים והערכות כלכליים, שכל מה שצריך לעשות הוא פשוט לבצע את הקשר המתבקש ביניהם.

 

בסוף השבוע שעבר השלימה ממשלת ישראל הנפקה מוצלחת של אגרות חוב בשוק ההון האמריקני. אגרות החוב הונפקו באופן עצמאי, מחוץ למסגרת הערבויות של ממשלת ארצות הברית. תוצאות ההנפקה היו כל כך מוצלחות, שמיד עם סיומה, לא התאפקו אנשי האוצר ורצו לספר על כך לחבר'ה, למרות השעה המאוחרת. "מדינת ישראל השלימה לפני שעה קלה בהצלחה רבה הנפקת אג"ח בארה"ב בסך 500 מיליון דולר ל- 10 שנים בתשואה של 5.2%", נאמר בהודעה שפרסם האוצר ביום ה' בשבוע שעבר, בשעה 10:10 בלילה.

 

סביר להניח שתוצאות הנפקת אגרות החוב בחו"ל היו באמת מוצלחות, אבל עצם ביצועה כרוך בכל זאת בשתי בעיות מעיקות. הראשונה היא שהכסף שמגייס בשנה האחרונה האוצר בחו"ל, ובכלל זה כספי הערבויות, אינו מופנה להשקעות וליצירת הון נוסף, אלא משמש בחלקו הגדול למימון הגירעון בתקציב המדינה. הבעיה השנייה היא שהלוואות, והנפקת אג"ח היא בעצם נטילת הלוואה, צריך גם להחזיר.

 

הלוואות הן אחד האמצעים למימון הגירעון בתקציב. הגירעון התקציבי הוא הפער שבין הכנסות והוצאות הממשלה, וזה מוביל אותנו היישר אל הדיווח הכלכלי הבא. בתחילת החודש שעבר פרסם מינהל הכנסות המדינה דו"ח קצר על הרפורמה במיסים, שמשום מה לא זכה לכל הד תקשורתי.

 

נאמר בו כי בשנת 2003 הופחתו שיעורי מס הכנסה על עבודה בהיקף כולל של כ- 3.3 מיליארד שקל. השנה הופחתו שיעורי המס בשיעור נוסף של 2.5 מיליארד שקל. בנוסף לכך, השתמש האוצר ב- 650 מיליון השקלים שנחסכו כתוצאה מעדכון מדרגות המס כלפי מטה, כדי להפחית את המס על אלה ששכרם החודשי ברוטו נמוך מ- 10,000 שקל.

 

לכסף אין צבע

 

ולאן הלך חלקו הגדול של כסף זה? גם לכך יש תשובה בדו"ח הקצר של האוצר. כתוצאה מהרפורמה, ומהמהלך הנוסף שבוצע השנה, גדל הנטו ברמות השכר הממוצע במשק (כ- 7,000 שקל ברוטו בחודש) ב- 70 שקל. ברמות שכר חודשי של 12,000 שקל גדל הנטו רק ב- 42 שקל, אבל ברמות שכר של 50 אלף שקל לחודש גדל כבר שכר הנטו בלא פחות מ- 1,057 שקל.

 

לכסף, כידוע, אין צבע. אבל כאשר האוצר מחלק השנה 2.5 מיליארד שקל לעשירון העליון, ובאותו זמן לווה בחו"ל סכום פחות או יותר זהה כדי לכסות את הגירעון שנוצר בתקציב, בין היתר בשל הירידה בהכנסות ממיסים – כל זה מספק בכל זאת חומר למחשבה.

 

בכל פעם שמוזכר הקשר בין הרפורמה במיסים לגירעון, קופצים אנשי האוצר ומעלים טיעון נגדי, לפיו הרפורמה תגדיל את הצמיחה, וצמיחת יתר שווה גם יותר מיסים. אבל ההנחה שהגדלת הנטו החודשי של, נניח, כל אחד ממנהלי הבנקים ב- 1,057 שקל תגדיל את הצמיחה במשק טעונה עדיין הוכחה.

 

בינתיים מגדילה הרפורמה את הגירעון התקציבי, והגדלת הגירעון מגדילה במקביל את החוב הממשלתי. ועל המימדים המפחידים שאליהם הגיע לאחרונה חובה של הממשלה למדנו השבוע מדיווח נוסף, הפעם של המחלקה המוניטרית בבנק ישראל.

 

בשנה החולפת גדל החוב הממשלתי הכולל, הפנימי והחיצוני, בכ- 18 מיליארד שקל ובסוף 2003 הוא הסתכם בכ- 520 מיליארד שקל. כל העלייה נרשמה הפעם בחוב הפנימי ולדברי מחברי המחקר, היא נובעת מגיוסי ההון הגדולים של הממשלה, על רקע הגירעון הממשלתי הגבוה.

 

היחס בין החוב לתוצר מדאיג

 

נתון מדאיג נוסף מדו"ח המחלקה המוניטרית: היחס בין החוב הממשלתי לתוצר גדל מאמצע שנת 2001 ב- 16 נקודות אחוז ובשנה שעברה הוא הגיע לרמה המסוכנת של 105%. לשם השוואה, יחס החוב לתוצר הממוצע בקרב 30 המדינות המפותחות בעולם (OECD) הוא 78% ואילו היחס הממוצע בקרב 15 מדינות האיחוד האירופי הוא 73% בלבד.

 

אבל גם זה עדיין לא הכל. השנה צפוי היחס בין החוב הממשלתי לתוצר להמשיך ולגדול. כך לפחות מעריכה חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, "סטנדרט אנד פור'ס" (S&P). לפני שבועיים פרסמה החברה סקירה מקיפה על מצבה הכלכלי של קפריסין. ישראל נכללת בקבוצת ההתייחסות של קפריסין והסקירה מאפשרת לכן לדעת מהן התחזיות הכלכליות של חברת S&P ביחס אלינו.

 

מהסקירה מתברר כי חברת הדירוג צופה שהיחס בין החוב של הממשלה הרחבה בישראל (הכולל גם את החוב של המגזר הציבורי) לתוצר יזנק השנה לרמה מפחידה של כ- 110%. זאת לעומת יחס ממוצע של כ- 101% ב- 5 השנים האחרונות. בין 8 המדינות הכלולות בקבוצת ההתייחסות (כמו למשל, יוון, קפריסין, סלובניה ומלטה), בישראל צפוי להירשם השנה יחס החוב לתוצר הגבוה ביותר.

 

ולמה כל זה כל כך חשוב? את התשובה מספק הדו"ח של המחלקה המוניטרית בבנק ישראל: "רמתו הגבוהה של יחס החוב לתוצר בישראל ועלייתו החדה בשנים האחרונות נבחנות כל הזמן על ידי משקיעים מקומיים וזרים, דבר המתבטא בקביעת דירוג של מדינת ישראל".