"מאז שנת 1996 חל מפנה ביחסה של החברה החרדית להכשרה מקצועית וללימודים אקדמיים לגברים ולנשים". כך קובע מחקר חדש של ד"ר יעקב לופו ממכון פלורסהיימר לחקר מדיניות, מכון אקדמי העוסק בחקר החברה הישראלית.
המחקר מציין כי לאחר הבחירות בינואר 2003 נוצרו נסיבות פוליטיות חדשות, שאפשרו לממשלה לצאת בהצהרות ש"נגמר הכסף" לתמיכות ישירות בציבור רחב, ובתוך כך נפגעו תלמידי הישיבות והכוללים.
"מנהיגי החרדים" קובע המחקר, "אינם יכולים להתעלם מהצורך בשינוי עקב מצבם הירוד של בני קהילתם, ורובם מקבלים בהשלמה מסוייגת את המגמה לעידוד ההכשרה המקצועית והלימודים האקדמיים במגזר החרדי".
על פי המחקר, חל שינוי בדפוסי ההשכלה והעבודה של גברים חרדים ונשים חרדיות, במקביל, כאשר גברים חרדים החלו ללמוד מקצועות חילוניים במקום לימודי התורה, ואילו נשים חרדיות יצאו ללימודים מקצועיים, במטרה להשתלב כשכירות בשוק העבודה במקום לנסות לפרנס את משפחותיהן בעסקים ביתיים זעירים.
בר אילן ו"מכון לב"
על פי המחקר, שתי המסגרות העיקריות שבהם מתחוללת המהפכה השקטה הן אוניבסריטת בר-אילן, ובית הספר החרדי הגבוה להשכלה גבוהה בירושלים ("מכון לב") והמכונים הקשורים אליו (מכון לוסטיג, מכון טל, שערי משפט, ועוד). שני המוסדות הכשירו מאז 1996 עשרות אלפי צעירים חרדים כמהנדסים, אנשי היי-טק, פיסיקאים, מנהלים, חשבים, אדריכלים, משפטנים ועוד.
כן מציין המחקר את המרכז החרדי להכשרה מקצועית, שהכשיר 1,500 חרדים למקצועות שונים; את הסמינרים המקצועיים לנשים חרדיות של "בית יעקב"; רשת "עתיד" לנשים חרדיות, מכללת בני-ברק החרדית, המכללה החרדית לנשים בירושלים וכן המסגרות המיוחדות שהוקמו לחרדים בקרייה האקדמית קריית אונו, במכללת הדרום, ועוד.
"החרדים מגיעים עם כלי למידה"
"החרדים מגיעים ללימודי החול עם כלי למידה משלהם, המסייעים להם להשתלב ולהדביק פערים עם עמיתיהם החילוניים", טוען חוקר נוסף הפועל במסגרת מכון פלורסהיימר, יוחאי חקק. חקק, שפרסם לאחרונה מחקר על גיוסם של החדרים לצה"ל במסגרת הנח"ל החרדי, חוקר בימים אלה את יכולת השתלבותם של הצעירים החרדים בלימודי החול.
"מצד שני", אומר חקק, "מערכת הערכים של החרדים, השונה כל כך ממערכת הערכים שביסוד הלימוד החילוני, עשוייה גם להכשיל את השתלבותם".