איי סן חואן: הכל בגלל חזיר קטן

איי סן חואן באוקיינוס השקט נחקקו בדפי ההיסטוריה בשל חזיר גרגרן שכמעט גרם למלחמה בין האמריקאים לבריטים. מחנות הצבא שלהם הפכו בינתיים לאתרי תיירות מבוקשים. ובימים נאים אי אפשר לפספס כאן להקות של לווייתנים קטלניים

יוסף ג'קסון פורסם: 16.03.04, 09:22

ראו את כל הפרקים בסדרה 'חוצה אמריקה' בסוף הכתבה

 

מי היה מאמין שארצות-הברית והאימפריה הבריטית עליה השלום עמדו על סף מלחמה? זה נשמע כמו בדיחה גרועה, אבל הכל החל בגלל איכר אמריקאי זעפן שהרג ב-1589 חזיר ממוצא בריטי שזלל בהנאה את יבולו.

 

בעוד שהאינדיאנים שוטטו במקום מאות שנים, הרי שרק ב-1791 הגיעה לכאן, לראשונה, אוניה ספרדית, ומפקדה העניק לקבוצת האיים את שמו של סניור סן חואן - מושל ספרד החדשה. שנה אחר-כך הופיעו הבריטים והחליטו שהאיים שייכים בעצם להם. חברת מפרץ הדסון הבריטית אפילו הקימה בהם, ב-1853, חווה לגידול חיות, ויוזמה זו גרמה למתיחות בין הבריטים למתיישבים האמריקאים הספורים, רובם איכרים שכבר התגוררו באיים וראו בהם טריטוריה אמריקאית לכל דבר.

 

אחד מהם, ליימן קוטלר, הוא הברנש שירה בחזיר הגרגרן. לא רק ירה, אלא גם נעצר אחר כבוד בידי הבריטים על מעשה הבליעל הזה.

בגלל הוויכוח הזה וספיחיו עמדו ארצות-הברית ובריטניה על סף מלחמה, שלא פרצה אומנם אבל הוכתרה כמלחמת החזיר. במשך 12 חודשי העימות לא נערך ולו קרב אחד של ממש בין הכוחות, התבצעו רק תמרונים והיה ירי תותחים שעורר גלים במים השקטים שמסביב לאיים. האמריקאים העבירו כוחות לאי ובנו בדרומו מחנה צבאי עבור החיילים, בעוד שהבריטים בחרו מפרץ יפהפה בצפון והקימו בו מחנה צבאי לתפארת. האנגלים לא הסתפקו בכך. הם אפילו שתלו גן ירקות ופרחים להנאת נשות המפקדים ששירתו באי.

 

הסכסוך נפתר בסופו של דבר בזכות הקיסר הגרמני וילהלם, שנבחר כבורר ופסק שטענותיה של ארצות הברית לבעלות על האי מוצקות הרבה יותר. למען האמת, מומחים והיסטוריונים טוענים ששני הצבאות, הבריטי והאמריקאי כאחד, חששו הרבה יותר מהתקוממות שבטי האינדיאנים באזור מאשר מהסכנה שבעימות ביניהם.

 

המבנים המקוריים של שני המחנות משמשים היום כאתרי תיירות של האי המרכזי (ששמו כשם קבוצת האיים כולה - סן חואן), שמספר תושביו עומד על 5,000, אבל גם כסמל לטמטום המוחלט של שתי מדינות שהיו מוכנות לצאת למלחמה בגלל חזיר רעבתן אחד.

 

רוצים להגיע לאיים (בארכיפלג הזה 172 כאלה, חלקם זערוריים)? השתמשו בשירותי המעבורות המסובסדים. העלות עבור שני נוסעים ורכב במעבורת היוצאת לאי אורקס, הגדול בין ארבעת האיים בהם היא מבקרת, היא קצת יותר מ-50 דולר. ניתן לרדת בכל אחד מהאיים, לטייל בהם ולהמשיך במעבורת הבאה לאי הקרוב. החזרה מהאיים, אגב, לא עולה כסף, רק הדרך אליהם. ניתן גם להגיע לאיים היפהפיים ללא רכב ולשוטט בהם ברגל או לשכור אופניים, ואפילו קטנוע. האיים גדולים מדי מכדי שאפשר יהיה לשוטט בהם רק ברגל.