"השימוש בשירותים עולה שני אירו. אתה יכול לשלם לקראת סוף הטיסה יחד עם הדברים האחרים", אמרה הדיילת בטיסה מלונדון לציריך, והעניקה לנוסע כרטיס פלסטיק. הנוסע ניגש עם הכרטיס אל התא, עשה מה שעשה בשירותים, ובסוף הטיסה חוייב על השירות.
נשמע כמו סיפור דימיוני לגמרי? לא לפי מנהלי חברות התעופה הזולות, הפורחות כיום באירופה ובארצות-הברית, שמנסים להוזיל עוד יותר את עלות הטיסות.
בימים אלה מתחבטים מנהלי כמה מהחברות לטיסות מוזלות בשאלה, האם ניתן למתוח את חבל החסכנות עוד יותר. שאלות כמו האם לדרוש תשלום עבור הטסת המטען האישי, או עבור השימוש בתאי השרותים במטוסים שלהם, מונחות על שולחנם וזוכות לדיון מעמיק בהשתתפות טובי המומחים.
פחות תאי שירותים
קודם כל העובדות: חברות לטיסות מוזלות כמו 'איזי ג'ט' ו'ריינאייר' באירופה ו'אייר טראן' ו'אמריקה ווסט' בארצות-הברית, הן ההצלחה ההיסטרית של עולם-התעופה. החברות האלה, המציעות כמעט רק מושב במטוס, מרוויחות כסף ורוכשות מטוסים חדשים. זאת כאשר כמעט כל חברות התעופה ה"רגילות" מפסידות, או במקרה הטוב מרוויחות הרבה פחות.
הראשונה ביוזמת הקיצוץ החדשה היא 'ריינאייר', המצליחה ביותר מבין החברות הזולות באירופה. היא כבר הודיעה, כי תסיר את הווילונות הפלסטיים שבהם ניתן לאטום את חלון המטוס, כאשר רוצים לישון. היא גם תתקין במטוסים מושבים שלא ניתנים להטייה לאחור, ותבטל את האפשרות לשים על משענת הראש של המושבים כיסוי בד, שאותו ניתן להסיר לצורך ניקוי כל מספר מסוים של טיסות.
החברה גם הודיעה, כי תבטל את הכיסים בגב המושבים שבהם מניחים בדרך-כלל חומר קריאה, הוראות בטיחות ואת שקית ההקאות המסורתית. החברה טוענת, כי צעדים אלה בלבד יחסכו לה מאות אלפי דולרים בשנה. את הדף ובו הוראות הבטיחות המצוי כיום בכיס המושב, יצמידו לגב המושב. נשמע קטנוני? לא כאשר מדובר בחברה המציעה כרטיסים זולים באמת לכמעט כל יעד באירופה.
'ריינאייר' לא לבדה. חברת 'איזי ג'ט', המתחרה האירופאית העיקרית שלה, הקטינה כבר את מספר תאי השירותים במטוסי הבואינג-737 שלה. לדברי החברה, איש מהנוסעים לא התלונן על כך שהם נאלצים להסתפק בשני תאי שירותים במקום בשלושה עד כה. צעד זה נראה הגיוני, שכן החברה מבצעת טיסות קצרות של עד שעתיים לכל היותר.
דוברת של החברה אף הסבירה את ההיגיון שמאחורי הקטנת מספר תאי השרותים. "כאשר אינך מגיש אוכל או שתייה בטיסה, לא נוצרים התורים הרגילים ליד חדרי השירותים מיד אחרי הארוחה". היגיון של חברות לטיסות זולות. אבל עם ההצלחה, בינתיים, אי-אפשר להתווכח.
מייקל בויד, מומחה של חברת ייעוץ בנושאי תעופה, אמר לפני מספר ימים, כי הוא לא יתפלא ולא יתנגד לכך שחברות התעופה הזולות יתחילו לדרוש תשלום עבור שימוש בתאי השרותים. אבל כל יתר המומחים מצביעים על הקו האדום הדק, שבין חיסכון מתקבל על הדעת בחברה המוכרת רק מושב במטוס, ובין חיסכון מוגזם. כך, למשל, המומחים אומרים כי ההחלטה לדרוש תשלום עבור איכסון תיקי היד במטוס עלולה להביא לכעס גדול של הנוסעים.
בלי סוכני נסיעות
למרות המשבר הכלכלי ולמרות השפל בנסיעות, אף חברת תעופה ישראלית לא השכילה עדיין להציע טיסות מוזלות של ממש במתכונת הארופאית. היו כמה נסיונות, אולם הם לא צלחו כל כך, כיוון שהמחיר לא היה זול כצפוי מחברה של מחירים זולים.
'אל על', 'ארקיע' ו'ישראייר' הכריזו כמה פעמים על רצונן להפעיל טיסות מוזלות מאוד ליעדים שונים, אולם כנראה שמסובך לעשות זאת כחלק מפעילות רגילה של חברת תעופה, שמגישה מזון ומשקאות ולעתים גם מקרינה סרטים.
הדוגמה הטובה ביותר לחברת כזו היא 'איזי ג'ט' הבריטית, שהצליחה לשבור את השוק. היא מתרחבת ללא הפסק, רוכשת מטוסים חדישים ומוסיפה קווים. שיווק הטיסות שלה נעשה ללא סוכני נסיעות, באמצעות האינטרנט או הטלפון. הכל קל, פשוט וללא תיווך מיותר.
ציבור הנוסעים הארופאי קיבל את 'איזי ג'ט' ואת החברות שקמו בעקבותיה כהמצאה הגדולה ביותר של התקופה האחרונה. מתברר, כי יש מאות אלפים שרוצים שחברת התעופה תספק להם רק מושב במטוס. הם לא רוצים אוכל, שתייה או סרט. הם רוצים מושב ומחיר נמוך.
חברות התעופה לטיסות זולות פורחות, כאמור, גם בארצות-הברית וגם באירופה. אלו הן חברות התעופה היחידות כמעט הרוכשות מטוסים. לא מכבר הפתיעה חברת התעופה האירית 'ריינאייר', המתמחה בטיסות זולות באירופה, כאשר חתמה על חוזה לרכישת 100 מטוסי נוסעים חדשים מדגם בואינג 737 בשווי של כ-6 מיליארד דולר.
החברה, המפעילה רשת של קווים בתוך אירופה, טסה כיום ל-100 יעדים ב-15 מדינות. הביקוש עצום והחברה ממשיכה לפתוח קווים חדשים. רוב הכרטיסים נמכרים באמצעות האינטרנט והטלפון. טיסות החברה נוחתות בנמלי-תעופה משניים, שבהם האגרות נמוכות יותר.
"השוק קטן מדי"
איזי בורוביץ' מנכל חברת 'ארקיע', אמר מספר פעמים בשנתיים האחרונות כי ישראל חייבת חברה לטיסות מוזלות. "אם אנחנו רוצים להיות חלק מאירופה, חברה כזו חייבת לקום", הסביר. אולם בורוביץ' הוסיף, כי ההגנה של הממשלה על חברת 'אל על' מונעת הקמת חברת תעופה כזו.
יש לומר, כי למרות שהוא מסתמן כבעל המניות העיקרי של 'אל על' המופרטת, בורוביץ' תומך עדיין בתחרות חופשית בין חברות התעופה. בורוביץ' מעדיף להשקיע ב'אל על' במקום להפוך את 'ארקיע' ל'איזי ג'ט' הישראלית.
סבינה בירן, מנכ"ל חברת התעופה 'ישראייר', אומרת כי התקנות של טיסות השכר בישראל וגודל השוק, אינם מאפשרים הקמת חברת תעופה כזו. "אנחנו מחויבים לעבוד דרך סיטונאי שכר הרוכשים את המושבים במטוס. זה מייקר את הכרטיס, שכן יש גורם מתווך בינינו ובין הנוסעים. חוץ מזה, השוק בישראל קטן מדי להקמת חברת תעופה כזו", אמרה בירן.
עמוס שפירא, מנכ"ל 'אל על', אמר בעבר כי הנושא נשקל כמה פעמים, אבל גודל השוק והעובדה שרוב הטיסות הן לטווחים של לפחות כארבע שעות שומטים את הבסיס הכלכלי להפעלת חברה כזו. "החברות לטיסות זולות פועלות בשווקים גדולים ומפעילות טיסות לטווחים קצרים, מה שמאפשר כמה סבבים של המטוסים וניצולם המלא" אמר שפירא.
בעוד בישראל נראה כי לא נהנה מטיסות זולות באמת, באירופה ובארצות הברית, כאמור, כבר מחפשות החברות דרכים להוזיל עוד יותר את מחיר הכרטיסים. האם זה יעבוד? האם החבל לא יימתח יותר מדי? בקרוב נדע.