Maximo Vs. The Army of Zin

משחק שאינו מקורי או מבריק כקודמו, אך הוא מספק משחקיות מאתגרת, גרפיקה טובה למדי וחוש הומור

Maximo Vs. The Army of Zin מתחיל בסצנת קרב המתרחשת בעמק מלא שדונים מכאניים. לורד מורגן הוקמור נלחם בצבא השדונים, שנקרא "צבאו של Zin". לאחר הקרב הקשה מצליחים אנשיו של הוקמור להביס את השדונים ולהכניסם לכספת ענקית. מסתבר שבלתי אפשרי להורגם, והדרך היחידה להיפטר מהם היא לנעול אותם לנצח.

 

כעת אנו נעים 500 שנה קדימה בזמן, ורואים את מקסימו הצעיר יושב מול מדורה ביער ומהרהר בגורלה של חברתו סופיה. בזמן שחבורת פרחחים מנסה לשדוד אותו, הוא נתקל באישה מסכנה שבורחת ומבקשת את עזרתו בהצלת כפרה, המותקף על ידי שדונים מכאניים. מלאך המוות, חברו הטוב של מקסימו, מגלה שהשדונים מונעים על ידי נשמות גנובות. הוא חוזר לשאול כדי לגלות כיצד נגנבות הנשמות, ומקסימו יוצא לכפר, כדי לגלות את מקור השדונים.

 

לאחר הצפייה בסרטון הפתיחה המרשים תמצאו עצמכם בנעליו של מקסימו, שעומד בכניסה לכפר ימי ביניימי טיפוסי. עם הצעד הראשון, יתקפו אתכם השדונים, שבכמה לחיצות כפתור תוכלו להכותם. השליטה במשחק אינטואיטיבית. מקל אנלוגי אחד שולט בכיוון אליו הולך מקסימו, והשני בזווית המצלמה. 

 

לשדרג את התקיפות

 

כשהשדונים נוחתים, הם רצים להרוג את אנשי הכפר, ורק לאחר מכן מתפנים להילחם במקסימו. שימו לב שיש לכך השפעה על המשחקיות: מקסימו אמור להגן על האיכרים החפים מפשע. לאחר שתצילו את אנשי הכפר הם יעניקו לכם מתנות כמו שריון או מטבעות זהב. מלבד זאת תוכלו לקבל מטבעות נוספים על ידי הריגת שדונים או פתיחת תיבות מזדמנות.

 

בעזרת המטבעות ניתן לרכוש שריון חדש, מטבעות מוות (שהן למעשה פסילות נוספות), וסוגי תקיפה חדשים. מסתבר שמקסימו מגיע "מהקופסה" עם סוגי תקיפות מעטות, אך ניתן "לשדרגו" במהלך המשחק ולהקנות לו יכולות תקיפה חדשות. כמו למשל, סוג תקיפה שמאפשר לנעוץ את החרב קדימה בהנפה מהירה, ולגרום לנזק רב יותר.

 

משחקיות הפעולה של Maximo 2 מבוססת על קרבות Hack & Slash, והיא קלה ונוחה. כשמתקרבים לאויבים ניתן להניף את החרב בהנפות פשוטות, בצורה אנכית או מאוזנת. מעבר לכך ניתן לבצע מהלכים מסובכים יותר על ידי לחיצה על הכפתורים בסדר מסוים. לא נדרשת מהשחקן מחשבה טקטית מסובכת, והמשחק נשאר נאמן למשחקיות המוכרת.

 

מתקרבים לאויב, מועכים מעט את הכפתורים, ופוף, הוא מת. רוצים עוד מוות? אין בעיה - לעיתים נזכה לשחק אפילו את מלאך המוות בכבודו ובעצמו. ניתן ללחוץ על אחד הכפתורים ולעבור לשחק את Grim, אותו לא ניתן להרוג. עם זאת, אופציה זו מגבילה את השחקן וזמינה לשניות ספורות בלבד. עם הזמן ניתן לשדרג אפשרות זו, ולהאריך אותה.

 

האויבים מקוריים וחוש ההומור חוגג

 

האויבים ב-Maximo 2 מקוריים ומיוחדים להפליא. במהלך המשחק תתקלו בשדונים מכאניים עם מגל שמחובר לידיהם, שדונים עם ידיים ענקיות, ג`וקים מכאניים גדולים,שחלקם מתפוצצים וחלקם עוקצים. תראו גם דחלילים עם ראש דלעת מתפוצץ ואפילו עורבים, שמנסים לגנוב את ממונכם.

 

ב-Maximo 2 לא חסר חוש הומור, וזהו אחד המאפיינים האטרקטיביים ביותר שלו. המשחק לא לוקח את עצמו ברצינות רבה, והוא מלא בהערות משעשעות, ורעיונות מטורפים. בשלב די מוקדם במשחק, למשל, נלחם מקסימו כשלגופו תחתוני בוקסר לבנים עם לבבות אדומים. זאת, מאחר וכשהוא סופג יותר מדי מכות, השריון שלו נשבר ונופל, והוא נשאר בתחתונים בלבד. 

 

מעבר למשחקיות הפעולה, Maximo 2 כולל גם משחקיות פלטפורמות. ברוב המקרים, קטעי הפלטפורמות קלילים, ולא מחמירים מדי. לרוב, כל שנדרש מהשחקן זה ללכת על גשר צר מבלי ליפול, או לקפץ מפלטפורמה אחת לשנייה. כדי לקפוץ למרחק רב יותר, ניתן ללחוץ פעמיים על כפתור הקפיצה ולבצע "קפיצה כפולה", מעין סלטה שמאריכה את המרחק.

 

הדבר היחיד שבעייתי בקטעים אלה הוא ממשק המצלמה. מדי פעם נמצאת המצלמה בזווית שמקשה על השחקן לראות היטב את כיוון ההליכה. ניתן לפתור זאת באמצעות אחת הידיות האנלוגיות, או בעזרת לחיצה על כפתור שיקפיץ את המצלמה מאחורי הדמות. אך זה בכל זאת מפריע במהלך המשחק.

 

משחק מאתגר

 

גם קטעי הפלטפורמות, וגם קטעי הפעולה אינם קשים, אך המשחק בכל זאת מאתגר. הסיבה היא מנגנון השמירה הקשוח שלו. ניתן לעצור את המשחק ולשמור אותו בכל רגע ללא הגבלה. למרות זאת, כשהשחקן שומר את המשחק, הוא ישמור רק את השלב בו הוא נמצא, ואת מצב השחקן, כלומר כמות השריון, הכסף, והפסילות שנותרו.

 

למרות שהמשחקיות ליניארית, תמיד אפשר לחזור לשלבים שהסתיימו. ניתן להגיע לסוף השלב ולהתקדם לשלב הבא, מבלי לסיים את השלב לגמרי. כדי לסיים את השלב לגמרי, יש למצוא את כל החדרים הנסתרים, ולדאוג שהאיכרים לא ייהרגו במהלכו.

 

הגרפיקה טובה למדי. למרות שהשלבים לא מלאים בפרטים בפוליגונים, העיצוב מקורי, ומתאים לאווירת המשחק. הדמויות לעומת זאת, מורכבות מאוד ומפורטות עד הפוליגון האחרון. כמו כן, ישנם לא מעט אפקטים של אש ועשן במהלך המשחק, שמוסיפים לאווירה. אך לפירוט יש מחיר, ולעיתים ניתן לחוות בהאטת המשחק, כשנתקלים בהרבה דמויות בו זמנית.

 

שווה את הזמן

 

הסאונד במשחק אינו מושלם, אך מתאים למשחק. יש תמיכה רק במונו או סטריאו, ומערכות אודיו משוכללות לא יעזרו הפעם. עם זאת, הצלילים עצמם מגוונים ומהנים, הדיבוב הומוריסטי, ופס הקול, שמורכב ממוזיקת תזמורות, מתאימה היטב לתקופה בה המשחק מתרחש.

 

Maximo 2 אינו משחק מבריק, והוא אינו מקורי כקודמו. למרות זאת יש לו משחקיות מהנה, והפשטות שלו אינה פוגמת בהנאה. למעשה, הפשטות היא נקודת המפתח במשחק. קטעי הפעולה והפלטפורמות כיפיים, והאווירה המקורית והמשעשעת הופכת אותו למשחק ששווה את הזמן המושקע בו.

 

הבעיה היחידה היא במתחרים, כמו למשל Prince Of Persia: Sands Of Time, שמספק הנאה דומה אך משופרת בהרבה. מי שנרתע מרצינותו של "הנסיך", ומי שכבר שיחק בו ורוצה להמשיך הלאה, בוודאי ישמח לקבל לידיו את Maximo Vs the Army of Zin.

 

סיכום כללי

 

פלטפורמה: PS2. 

 

משחקיות: 8. שילוב טוב בין משחקיות פלטפורמות למשחקיות פעולה. פשוט ומהנה.

 

גרפיקה: 8. לא מושלמת, אבל סבירה.

 

סאונד ופסקול: 7. סאונד טוב, אבל המשחק תומך רק במונו וסטריאו.

 

אורך חיים: 8. אפשר לחזור על כל אחד מהשלבים כדי להשלימו, אבל התגמול לא משתלם.

 

טכני: 6. ניתן לחוש בהאטות.

 

ציון כולל: 79.