"ישראל המובילה במערב בשיעור סכסוכי העבודה"

הסקירה השנתית של בנק ישראל: ב-2003 התערערו יחסי העבודה בעיקר עקב השינויים בהסדרי הפנסיה

שיעור העיצומים והשביתות בישראל ועוצמתם בשנים האחרונות גבוהים בהרבה מאשר במערב. כך עולה מהסקירה השנתית של מחלקת המחקר בבנק ישראל.

 

על פי הסקירה, ב-2003 התערערו יחסי העבודה במשק הישראלי, בעיקר על רקע הסדרי פנסיה חדשים והכוונה לחולל שינויים מבניים נרחבים בשירותים ציבוריים ותאגידים ממשלתיים, תוך צמצום ניכר בכוח האדם.

 

מחברי הסקירה אומרים, כי בטווח הקצר, עלולים שינויים אלו להביא להסלמה ביחסי העבודה. אולם לאור הניסיון בעולם, ניתן לשער כי בטווח הארוך צפויה ירידה בעוצמת הסכסוכים, בשל הגמשת שוק העבודה והגברת התחרות בתחום השירותים המסופקים כיום על ידי תאגידים ממשלתיים.

 

הנסיון הבריטי והספרדי

 

אחת הדוגמאות שמובאות בסקירה היא בריטניה. בשנות השמונים חלו תהליכים, ביניהם פתיחת השווקים לתחרות, הגברת ההפרטה ומיקור החוץ בשירותים הציבוריים והתרחבות התעסוקה החלקית והזמנית, אשר גרמו להתערערות יחסי העבודה.

 

השינויים גרמו לירידה תלולה בשיעור ההתאגדות בארגוני עובדים ולעלייה חדה באי-השוויון בהכנסה משכר. אך, לאחר תקופה סוערת חלה רגיעה, וכיום עוצמת סכסוכי העבודה בבריטניה היא מן הנמוכות באירופה.

 

דוגמה נוספת היא ספרד. בספרד עוצמת סכסוכי העבודה היא הגבוהה באירופה, למרות שאיגודי העובדים חלשים ומפוצלים ומערכת יחסי העבודה מוסדרת. בשנים האחרונות פחתו סכסוכי העבודה בספרד, בשל עליית חשיבותם של הסכמים פנים-מפעליים, התרחבות העבודה הלא-מאורגנת וכינון מנגנוני גישור. בספרד, בניגוד לישראל, חלקם של עובדי הציבור בשביתות מועט.

 

 

מחברי הסקירה אומרים, כי מערכת יחסי העבודה בישראל נמצאת בעיצומו של מעבר מהדגם השיתופי, הנהוג ברוב מדינות מערב אירופה, לפיו מתנהל מו"מ כלל ארצי בין ארגוני העובדים לבין הממשלה והמעסיקים הפרטיים, לדגם האנגלו-אמריקני, המבוסס על ניהול מו"מ ברמת האיגוד והמפעל.

 

לא ברור אם תהליך זה יוביל להפחתה של עצימות סכסוכי העבודה, נאמר בסקירה, שכן עד היום היה בכוחם של ארגוני עובדים, לעיתים, למתן את דרישות העובדים.