"אני ממהר הביתה לראות את המשחק, ולו רק כי אין סיכוי שבמהלך השנים הקרובות יקרה פה משהו כל כך מרגש", אמר פרקש שאה, עובד באחד ממשרדי הממשלה במערב הודו. "דחינו את כל הפגישות בממשלה, כדי שנוכל לראות להגיע הביתה בזמן", אמר אחר.
המיעוט ההודי שאינו חובב קריקט יכל רק לחלום על תעסוקה מקבילה. בתי הקולנוע סגרו את שעריהם, וכך גם בתי הקפה. מלבד, כמובן, אלה מביניהם ששידרו את המשחק בשידור חי. בתי הקפה לא היו האופציה היחידה עבור אלה שמזלם לא שפר עליהם, ולא יכלו לראות את המשחק בביתם. אלפי אנשים נהרו לרחובות בהם ממוקמות חנויות האלקטרוניקה ונצמדו למסכים שבחלונות הראווה.
בעלי עסקים ניצלו אף הם את המאורע. בעוד שחלקם העניקו לעובדים יום חופש מיוחד, הגדילו לעשות בעלי חברת הפרסום "גריי" הבינלאומית, ששכרו אולם ענק והזמינו את עובדי החברה לבילוי שכולו קריקט. "זו דרך טובה לגבש את העובדים ולראות משחק", אמר המנכ"ל.
זוהי הפעם הראשונה מזה 14 שנים בה נערך משחק קריקט רשמי בין שתי המדינות, במגרשה הביתי של אחת מהן. הפעם זכתה פקיסטן לארח את הטורניר, וממשלתה עשתה ימים כלילות על מנת לאבטח כראוי את הנבחרת ההודית, אולי האוצר הגדול ביותר של תת-היבשת, גדול יותר מכל כור גרעיני.
בסופו של דבר, אגב, זכו ההודים במשחק שנערך היום, החמישי והאחרון בסדרה. ניצחון שלישי במספר, שהעניק להם את כתר האליפות. המפגש הבא, כך מקווים בהודו, ייערך בקשמיר.