לא כולנו מסובים

איך יחגגו השנה מ', מובטל בן 54 עם שני ילדים, המתקיים מ-1,150 שקל, וד' ובעלה, הורים לארבעה ומובטלים זה שנתיים? עבורם יהיה הלילה הזה כולו מרור

"אני ממש לא יודע מה להביא הביתה בחג הקרוב. פסח בשבילי זה חג מרור", כך כתב לי השבוע מ', בן 54, מובטל פלוס 2, ששירת במילואים עשרות שנים טובות ומקבל קצבת הבטחת הכנסה בסך המגוחך של 1,150 שקל. בשל בעיות בריאות הוא מוגבל במציאת מקום עבודה, והגזירות הכלכליות של שרון ונתניהו זרקו אותו ורבים שכמותו אל בתי התמחוי ופחי הזבל.

 

הממשלה ובנק ישראל פתחו במערכה נמרצת להוכיח שהמיתון הסתיים והכלכלה שלנו צומחת. דוברי השלטון מלעיטים אותנו במדדי צמיחה רבים ומגוונים המצביעים על שינוי כיוון. אכן יש התעוררות עולמית בהיי-טק המשפיעה גם עלינו לטובה, ושוק ההון הישראלי מתאושש. אבל האזרח הקטן (מבחינה כלכלית, כמובן), אינו מרגיש בכך. להפך, עשירונים שלמים ממעמד הביניים נדחקים אל עבר קו העוני והפערים החברתיים מגיעים לשיא חדש.

 

ראו, למשל, אזרחים כמו ד' מעיר פיתוח דרומית. היא ובעלה מובטלים זה שנתיים ושום עבודה אינה נראית באופק. יש להם 4 ילדים והיא נתבעת בגין חובות על רכישה בתשלומים של ספרי לימוד בשבילם. המשפחה הגיעה לפת לחם ולתלוּת בעבודת הקודש שעושות מתנדבות היישוב. אבל אותן מתנדבות מספרות על עלייה דרמטית בפניות לעזרה ועל כך שהן אינן עומדות עוד בפרץ. חקלאי מקומי מציב שם כל יום כמה ארגזי ירקות בחינם. תוך דקות עטים עליהם עשרות רעבים, וכדברי המתנדבים: "כאן כולם מכירים את כולם ויודעים למי יש ולמי אין". בלי מרפקים.

 

על-פי נתוני חברת BDI,   שבעים אלף עסקים, רובם קטנים ובינוניים, נסגרו בישראל ב-2003. הפדיון בחנויות לא התאושש. רבים וטובים מגמלאי ישראל מקבלים קצבאות מצומקות עד כדי היעדר קיום בסיסי בכבוד. מכירת הדירות לזוגות צעירים וזכאים בפריפריה התמוטטה לגמרי והרשויות המקומיות שם קורסות.

 

ערב חג הפסח ממתינים אלפי עובדי רשויות מקומיות לתשלום משכורתם. חלקם ממתינים כבר חודשים רבים, במלכוד בלתי נסבל. הם מוסיפים לתת שירות ולהתמודד עם בעיות קשות ביותר, ונקלעים בעצמם למצוקות של חובות ורעב. תלאותיהם מגלמות את עומק המשבר המסתחרר בספירלה מסוכנת – ופתרון אין.

 

בגני הילדים ובבתי הספר כבר מתחילים לשיר "הלילה הזה כולנו מסובים". בליל הסדר האמיתי כדאי שנדע שרבים רבים מאתנו יאמרו לעצמם "הלילה הזה לא כולנו מסובים. הלילה הזה באמת כולו מרור".