פרופ' בנדור: ההחלטה לצמצם זכות השתיקה - בעייתית

לדברי פרופ' בנדור, מומחה למשפט חוקתי, העליון קבע למעשה בעניינו של גלעד שרון שיש לחייב חשודים לעזור באופן אקטיבי למשטרה בהשגת חומר חקירה. "צמצום זכות השתיקה וחיוב חשודים לסייע באופן אקטיבי למשטרה הוא בעייתי, ספק אם הוא הולם את המגמה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועלולות להיות לו השלכות לא רצויות על זכויות נאשמים וחשודים"

בעקבות פסק הדין בעניינו של גלעד שרון אומר ל-ynet  פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי ודיני ראיות, כי "פסק הדין של בית המשפט העליון הוא צמצום משמעותי נוסף של זכות השתיקה, ובכך הוא מהווה המשך לפסק הדין הקודם, שגם הוא צמצם במידה ניכרת את הזכות".

 

לדבריו, "בפסק הדין הקודם של העליון בעניינו של גלעד שרון, נקבע כי זכות השתיקה לא חלה על מסירת מסמכים, כלומר שחשוד לא יכול להימנע מלהשיב למשטרה אם קיימים ברשותו מסמכים הדרושים לחקירה.

 

"בנוסף נקבע שגם אם חשוד טוען שמסמך ספציפי עלול להפליל אותו, בית המשפט רשאי לחייב אותו למסור את המסמך למשטרה. במקרה כזה אמנם לא ניתן יהיה להגיש את המסמך כהוכחה נגד החשוד, אבל אפשר יהיה להיעזר בו בחקירה נגד החשוד, ולהגיש אותו כהוכחה נגד נאשמים אחרים (כגון ראש הממשלה אריאל שרון עצמו).

 

"בפסק הדין שניתן היום, בית המשפט לא הסתפק בכך שהחשוד ימסור למשטרה מסמכים שהוא מחזיק אצלו, אלא קבע ששרון יצטרך לעשות מאמץ להשיג גם מסמכים שאינם ברשותו, אבל שיש לו זכות לקבל ולמסור אותם למשטרה. משמעות פסק הדין היא למעשה חיוב חשודים לעזור באופן אקטיבי למשטרה בהשגת חומר חקירה.

 

"אפשר להבין את שני פסקי הדין לאור העובדה שגלעד שרון נהנה למעשה מהחסינות הפרלמנטרית של אביו, ראש הממשלה, שמתגורר עמו באותו בית.

 

"חסינות זו מקשה על המשטרה לחפש בעצמה בביתו של ראש הממשלה כדי למצוא כל מסמך שיביא לה תועלת.

 

אך לדעתי הדרך להתמודד עם בעיה היא במישור החסינות, למשל על ידי פירוש מצמצם של החסינות של אריאל שרון.

 

לעומת זאת, צמצום ניכר של זכות השתיקה תוך חיוב חשודים לסייע באופן אקטיבי למשטרה הוא בעייתי, ספק אם הוא הולם את המגמה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועלולות להיות לו השלכות לא רצויות על זכויות נאשמים וחשודים".