מותחן חדש לאדיבה גפן. ראיון

גפן מוציאה עוד מותחן רומנטי, ומוצאת הקבלה בינו לבין חייה הפרטיים. "אנחנו תמיד כותבים את עצמנו. גם לי היה ברור שאי-אפשר לחיות ככה יותר. עזבתי את הבית, עזבתי את הילדים, עזבתי את האוטו, עזבתי את הווידיאו. הדבר היחיד שלקחתי איתי היה חתול"

אדיבה גפן מחזיקה בידה את "פנמה ג'ק" (הוצאת "אריה ניר"), מותחן רומנטי שישי במספר וספרה השמיני, אחרי שורה של רבי מכר.

 

"זה ז'אנר שאני ממש חוגגת אותו", היא קורנת. "מותחן זה ז'אנר מועדף, לא ספר בלשים. אישה כמוני או כמוך מפענחת תעלומת רצח, ותוך כדי פתרון התעלומה מפענחת בעצם את סוד חייה. לא כמו הרקולה פוארו, הבלש הבלגי של אגאטה כריסטי, שבתום הפענוח חייו חוזרים בדיוק לאותה נקודה, הגיבורות שלי כולן צומחות. כל הגיבורות שלי הן נשים שאני ממש אוהבת אותן, נשים שמגלות את הכוח שלהן. ריקי דוידוב, גיבורת 'פנמה ג'ק', יוצאת מהספר חזקה יותר ממה שהיא היתה למרות שהיא משלמת מחיר. היא חייבת היתה לוותר על משהו כדי לצמוח, לא?".

 

ריקי דוידוב, רווקה חתיכה וחושנית, חברה של רוני גרוב, סטודנט למשפטים, סלב תל-אביבי, נצר למשפחת עורכי-דין כבדה, מתגוררת בדירה שכורה בתל-אביב. יש להם, כפי שנכתב בכריכת הספר, זוגיות נחשקת, סקס מדהים ושאיפות לעתיד מבושם יחד. אבל דווקא כשברקע מתנגן מרש החתונה הכול משתבש וחייה של ריקי הולכים ומסתבכים.

 

"ריקי דוידוב היא בחורה שהייתי נורא שמחה להיות חברה שלה", אומרת גפן. "יש משהו מכמיר לב בבדידות שלה ובעובדה שאין לה חברות. אבל היא נאחזת בחיים ויהי מה. היא יודעת שהשידוך לרוני הוא לא מאה אחוז, אבל הם צוחקים ביחד ויש להם סקס טוב ביחד והוא אבא טוב ל'תאומות זהובות השיער שלי', כפי שהיא אומרת. להרבה בחורות זה החיים, לא לריקי דוידוב. היא מחפשת יותר מזה. היא לא מפחדת להרים אבן בידיעה שיש עקרבים מתחתיה, וגם כשהיא חושפת את העקרבים, היא לא בורחת". 

 

גפן, אמא לשלושה (אסף, יואב ויוני) וסבתא לתאומים, חיה כבר 18 שנה עם אהרון מידן, מנכ"ל "הום סנטר" ומגדירה זאת "פרק ב' של אושר". "אנחנו תמיד כותבים את עצמנו", היא מדגישה באוזניי ויודעת על מה היא מדברת. גם היא עצמה עזבה, אחרי 17 שנות נישואים, את ביתה המפואר בבאר-שבע, את בעלה המדען ואת שלושת ילדיה, כי לא היתה אישה מאושרת ונאהבת כפי שרצתה. "גם לי היה ברור שאי-אפשר לחיות ככה יותר. לא היתה שם חברות. אפשר היה לעצור אותי מללכת? התגרשתי והייתי צריכה לצאת מהבית שלי. הייתי מוכנה לוותר על הכול. עזבתי את הבית, עזבתי את הילדים, עזבתי את האוטו, עזבתי את הווידיאו. הדבר היחיד שלקחתי איתי היה חתול. זו היתה יריית הפתיחה.

 

"אחר-כך הגיעו הילדים ואני אסירת תודה לבעל שלי לשעבר, יגאל גפן, שאף-פעם לא עמד בדרכנו. לכן אני אומרת שהוא אבא נפלא. כמה חודשים אחרי שהתגרשנו הבן הבכור שלנו, אסף, אמר, 'הוקל לי שהתגרשתם'. הורים צריכים לשמוע את המשפט הזה ולהבין מה עובר על ילדים שרואים אבא ואימא מדוכאים, כועסים, כואבים, נרגנים, לא מאושרים. את יודעת מה זה לחיות עם אימא לא מאושרת, שבוכה שלא טוב לה? הדבר היחיד שביקשתי מאלוהים, בצר לי, לא חשוב כמה אני לא אדם מאמין, הוא שהילדים שלי יראו אותי עוד פעם נאהבת. והיום הם רואים אותי נאהבת ואוהבת והם אוהבים את זה. אני חושבת שאם הייתי בוחרת להישאר, הייתי אישה חולה מאוד היום".

 

ריקי דוידוב יצאה לבדוק מה קורה, ואת?

 

"לא מספיק מהר כמוה. היא יותר אמיצה ממני. אני לא יצאתי בזמן. תראי, אנחנו כולנו רואים את הסימנים על הקיר. השאלה היא באיזה מהירות אתה מוכן לקרוא אותם. היא קראה אותם מהר מאוד ובזמן. אני ממש אוהבת אותה על כך".

 

מה המחיר ששילמת על כך שלא יצאת לדרך בזמן?

 

"שילמתי בשנים קשות. אבל אין קיצורי דרך. את יודעת איזה פאניקה זה לעזוב את הבית? פחד! פחדתי שהילדים האלה, שהיו הדבר הכי חשוב לי בעולם, לא ידברו איתי יותר. בשנה שבה עזבתי את הבית אימא שלי חלתה ומהר מאוד נפטרה, אני חליתי ועברתי ניתוח גינקולוגי קשה ומהר מאוד הבראתי. התרוקנתי מנכסיי. אבל אין קיצורי דרך. צריך לשלם, וזה בסדר. אני חושבת שצריך להיות נורא נורא ישר עם עצמך בחיים ובאמת לדעת איפה טוב ולעשות בחירות".

 

הארוטיקה בספר חוגגת. "אני מתחילה ללקק לו את האוזן, לנשוך לו את הכתף וידיי פותחות במסע אל עבר הביצים המאודות שלו, צוללות וממששות", כותבת גפן.

 

את בעצמך טיפוס חושני, ארוטי?

 

"אני בן-אדם שצריך אהבה. אין לי טלוויזיה בחדר השינה, מתכון בטוח לחיסול הסקס. אני מחברת סקס ואהבה ביחד. זה חלק מאינטימיות שיש בה גם חברות, התמסרות ועוד. אבל בקטע הארוטי אני לא מפרידה בין מין לאהבה".