לייני, הנאשמת ברציחתם המזעזעת של ג'ושוע בן ה-8 ולוק בן ה-4 ובפציעתו של בן נוסף, אהרון בן השנה, טענה לאי שפיות זמנית בעת ביצוע הרציחות. עדויות של שני פסיכיאטרים שונים אומנם חיזקו את טענתה של לייני, אך התובע במשפטה המשיך והתעקש כי ידעה שהיא מבצעת מעשה פסול ונורא, בעת שרצחה את הילדים.
מכתב האישום שהוגש נגד לייני עולה כי היא ניגשה למיטתו של אהרון התינוק והכתה בראשו בעוצמה באבן שמשקלה שני קילוגרמים. אבי הילד, קית', שמע את בכיו וניגש למקום, אך סבר שאשתו מחליפה את חיתולו של התינוק וחזר למיטתו. לאחר שקית' התרחק מהמקום הכתה לייני בשנית בראשו של אהרון, וכאשר ראתה שדם פורץ מגרונו, כיסתה את ראשו בכרית ועזבה את החדר.
כשדמו של התינוק על בגדיה, העירה ליין את בנה לוק והוליכה אותו לחצר הבית, שם ביקשה ממנו להניח את ראשו על אחד מהסלעים שבמקום. לוק מילא את בקשתה של אמו, שהכתה בראשו בחוזקה בסלע שמשקלו שבעה קילוגרמים ומחצה אותו למוות. לאחר מכן קראה לבנה הבכור, ג'ושוע, ורצחה אותו באופן זהה.
"אני קורא למושבעים להחליט האם האשה הזו שפויה או לא", אמר התובע במשפט, מט בינגהם, שפתח את טיעוניו בהשמעת הקלטה של שיחה שקיימה לייני עם מוקד החירום בעיירה, דקות מספר לאחר שרצחה את הילדים. בהקלטה נשמע קולה של לייני, דק וצווחני, כשהיא אומרת "הרגע הרגתי את הבנים. עשיתי את מה שהייתי חייבת לעשות. את התינוק, אהרון, לא הרגתי. אני חושבת שלא הייתי אמורה להרוג את התינוק".
במהלך שמיעת העדויות פרצה לייני בבכי מר, נענעה בראשה בחוזקה והסתירה את פניה במטפחת שנשאה עמה. בעלה, קית', שהודיע בעבר על תמיכתו בה, ישב על אחד הספסלים המרוחקים באולם בית המשפט, מוקף בחברים ובקרובי משפחה.
לדברי חבריו, קית' היה זה שמצא את גופות בניו כשראשיהם רוצצו. "הוא היה בהלם מוחלט, אבל אמונתו הדתית מחייבת אותו לעמוד לצד אשתו", סיפרו.