מפרץ כחול קסום? רוח מדברית חמה? הרים מאדימים לעת ערב? כל הקלישאות נכונות, סיני היתה ועודנה מקום יפה מדי למשוררי שש-בש שמנסים למצוא מטאפורה ל"טורקיזי". אבל זה שהים הוא אותו הים, זה לא אומר שכל ביקור בסיני חייב להיראות אותו דבר.
אם בכל זאת תגרדו את עצמכם מהזיפזיף, תוכלו לראות את סיני כפי שלא ראיתם: סיני הלאס-וגאסית והביזארית של שארם, סיני השקטה והירוקה של המנגרובים, סיני של הדיסנילנדו הערבי הראשון וסיני של לחמניות החמאה במלון ה"פור סיזנס".
ומה שהכי חשוב. סיני שונה, מפתיעה אפילו, שלא חנוטה בשרוואל, משקפי שמש של בולה, וקוראת את "מי הזיז את הגבינה שלי על החול בפעם המאה. דנה ספקטור (עם לא מעט עזרה ממחברות מדריך "מפה" החדש לסיני, טל אבריאל ורונית ורדי) מגישה את רשימת המקומות שהכי כדאי לראות בדרך לחושה.