נייט האפמן: אני רוצה לחזור למכבי ושג'ניפר תעזוב

מי שהלהיב את האוהדים ביד אליהו בתחילת המילניום, עזב בטונים צורמים ולא הצליח להשתלב ב-NBA, חי את החיים הטובים במישיגן ומצפה ללבוש שוב את הצהוב-כחול. ואם יפגוש בישראל את גרושתו, ג'ניפר? "אחלוף על פניה ואמשיך בענייני". נייט האפמן לא משאיר אף קושיה ללא תשובה

על אף הצהרותיו כי הפך לאדם סבלני, מקסים ולבבי, אחרי חמישה ימים עם נייט האפמן, המסקנה המצערת היא שהכדורסלן הענק הזה לא שם על אף אחד. אבל הדבר הנורא מכל הוא שלא מעניין את האפמן שהוא כזה. כך, למשל, הוא מסכם שנדבר בטלפון אבל לא טורח לענות, לא מגיע לפגישת צילומים שקבע, ונשבע שחברתו רוצה לפגוש אותי - אבל לא טורח לעשות היכרות.

 

למרות זאת, כשהאפמן - עד לפני שנתיים הצהוב-כחול של מכבי תל אביב - נשאל על כך שגם בישראל הוא לא היה סמל לנימוס, הוא מיד מזדעק. "בתל אביב לא היו לי חיים פרטיים, מה שגרם לי להרגיש נרדף, והוציא ממני התנהגות לא מנומסת. לא יכולתי לסבול ללכת בקניון, ולכן הלכתי מהר מהר - כי אם הייתי עוצר, לעולם לא הייתי מגיע למכונית שלי".

 

- אמרו שאתה אנטיפת.

 

"זה לא נכון. אוהדים מצפים שתהיה כיפי תמיד, ולא מבינים שאתה לא יוצא מהבית כל יום עם אותו מצב רוח. הם גם לא יודעים לסנן, מה להגיד ומה לא להגיד. אז פעם פשוט הייתי נעלם בלי הרבה הסברים. עכשיו גם אם יש מעריץ, אפילו אחד מטריד שאני ממש לא סובל, אני מדבר אליו יפה ובסבלנות".

 

האפמן אומר כי הרופא שניתח אותו באוקון, קליפורניה, לפני כחודש וחצי קבע לו לוח זמנים להחלמה, לפיו יתחיל להתאמן בתחילת אפריל - וזאת כדי להשתלב באחת הקבוצות כבר בשנה הבאה.

 

- אתה כבר יודע איזו?

 

"אין לי מושג, אבל האופציה המועדפת עלי היא מכבי תל אביב, למרות שאני לא יודע מה המצב שם היום מבחינת חוזים. כל מה שאני יודע הוא שכשעזבתי אותם היו לי תנאים טובים, כך שאם אני צריך לשחק איפשהו, אני רוצה למצוא את עצמי בתל אביב".

 

- אבל העונה האחרונה שלך במכבי תל אביב לא היתה מי יודע מה.

 

"זו לא היתה העונה הכי טובה שלי, אבל הייתי פצוע. עכשיו, כשיש לי ברך חדשה, אני בטוח שאהיה אפילו טוב יותר ממה שהייתי בשנה הראשונה שלי במכבי. השנה שבה ישבתי בבית יצרה אצלי הרבה תשוקה לשחק. אני קם כל בוקר בעשר ואין לי מה לעשות. אני מאוד משתעמם ומתגעגע למגרש, למשחק, בעיקר לתחושת הניצחון. לפעמים אני מתעורר, שוכב במיטה וחושב לעצמי: מה עוד אני יכול להמציא שיכניס לי כסף? איך אני יכול להיות יותר עשיר? לוקח לי חמש דקות להיזכר שאני כבר עשיר".

 

הרומן בין האפמן למכבי, שהחל בעונת 00'-99' באהבה גדולה, הפך עונה אחר כך להיסטריה של ממש כשמכבי זכתה באליפות הסופרוליג בפריז, ונגמר בעונת 02'-01' בטונים צורמים כאשר מכבי, על אף ההשקעה הכספית בהאפמן, לא הגיעה לגמר היורוליג. הרבה ביקורת נשמעה אז על עלות שכרו - כשני מיליון דולר לאותה עונה.

 

הזכייה בספורוליג (צילום - ערוץ 1)

 

האפמן לא היה פה לשמוע את הביקורת. בקיץ 2002 הוא ארז את חפציו ונסע בעקבות הצעה שקיבל מהראפטורס, נציגת טורנטו ב-NBA. מי שנשאר לספוג את הריקושטים היה בלאט. "על מה צולבים את דיוויד?", מתרגז האפמן, "דיוויד הוא עוזר מאמן מצוין. הוא זה שהוביל את הקבוצה לפיינל פור, ועוד בשנה הראשונה שלו בתפקיד".

 

- ומה עם הביקורות הרבות על כך שבעונה האחרונה קיבלת סכומים שלא הצדיקו את היכולת?

 

"מעולם לא חשבתי ששיחקתי גרוע, ואני לגמרי שלם עם הסכום ששילמו לי באותה שנה. פשוט השוו את המשחק שלי לזה של השנתיים הקודמות, וצלבו אותי ואת הקבוצה. אם היינו מפסידים כל לילה, או שלא הייתי קולע, אז הייתי צריך לדאוג. אבל עד כמה שזכור לי, לפני שהגעתי מכבי לא עלתה לפיינל פור כמעט עשר שנים. עובדתית, בכל שנה ששיחקתי עלינו לפיינל פור - ומאז שאני לא שם הם לא עלו. וזה לא שאני מחפש להיראות טוב יותר בעיני הסביבה. ככל שזה נוגע לכדורסל, לא הייתי משנה דבר בדרך שבה התנהלתי. באופן אישי, לעומת זאת, הייתי משנה הרבה דברים בהתנהגות שלי, דברים שהשפיעו על חיי".

 

- אתה מתכוון לחייך האישיים?

 

"בדיוק. אני גרוש עכשיו, לא? יכולתי להיות אדם טוב יותר בנישואי. ביום הראשון שלי בישראל היתה לי שיחה עם גורם במכבי, והוא אמר לי: 'אתה נכנס לישראל נשוי ותצא גרוש. אני נשבע באלוהים שזה קרה כמעט לכל שחקן אמריקני שבא לפה'. ואני אמרתי: 'לא, מה פתאום?'. נו, ואיפה אני היום? חלק מהסטטיסטיקה".

 

- שאלת אותו למה הוא אמר את זה?

 

"כן, והוא אמר שהנשים פה בישראל כל כך יפות, שכמעט כולם בוגדים. אני חושב שהוא ניסה למכור לי את ישראל כמקום אטרקטיבי עם נשים יפות. ואני לא מכחיש שיש בישראל נשים יפות".

 

- אצלך הסיפור היה אחר.

 

"אני חייתי בכזה מכבש לחצים, ששום דבר לא עניין אותי חוץ מהמשחקים של מכבי - וככה אולי הזנחתי את הקרובים לי. בואי אספר לך משהו: כשהגעתי לאיידהו, המקום שבו פגשתי את ג'ניפר, הייתי בן 22 ולא רציתי חברה בכלל. עוד בקולג' התרחקתי מנשים. היתה לי תיאוריה שאם יש לך חברה הביצועים שלך פחות טובים, בגלל שאתה חושב עליה במקום על המשחק. היו כאלה שחשבו שאני בחור נורא ואיום, אולי פחדן בקשר לבחורות, ושהתיאוריה שלי סתמית - אבל בפועל, אלה שהיתה להם חברה, שישה או שבעה חבר'ה, באמת היו פחות מפוקסים על המגרש. ואז פגשתי את ג'ניפר, וכעבור שש שנים, כשקיבלתי את ההצעה ממכבי, חשבתי שאלוהים נתן לי את ג'ניפר כדי שיהיה לי עם מי לנסוע בעולם ולשחק בראש שקט".

 

- היא רצתה לבוא לכאן?

 

"היא גרה שם עכשיו, לא?"

 

- אבל בהתחלה היא שמחה לבוא?

 

אל תשכחי שהיא באה איתי קודם לספרד. כשקיבלתי את ההצעה מישראל אמרתי לה שאין לי מושג למה אני נכנס. והיא אמרה שנבוא, ומקסימום אם לא ילך נעזוב. עכשיו אני מבין שממש הולך לה, כי היא עדיין שם, לא?".

 

ג'ניפר. יותר מדי לילות (צילום - ראובן שוורץ)

 

גם היום, למרות שהאפמן חובק חברה חדשה בשם קימברלי, ניכר בו שהוא עדיין מתעצבן מאזכור שמה של ג'ניפר, אשתו לשעבר. את יחסיהם הוא מגדיר כ'וואן נייט סטנד שהתפרש על פני יותר מדי לילות'. "כשפגשתי אותה היא היתה מלצרית בת 21, אם חד הורית, ואני חושב שקרה לי מה שקורה בהרבה מערכות יחסים: בהתחלה כולן נראות מושלמות, ובסוף אתה מוצא את עצמך מתפשר על הרבה דברים. מההתחלה לא היה לנו הרבה במשותף, קיווינו שנשנה אחד את השני ונהיה בני הזוג שעליהם חלמנו. אחת המסקנות שאליהן הגעתי אחרי הפרידה היתה שבפעם הבאה שתהיה לי זוגיות, אני רוצה בחורה שאין לי רצון או כוונות לשנות אותה".

 

- מבחינה חומרית לא היה חסר לכם כלום, יכולת לתת לה כל מה שביקשה.

 

"במקרה של ג'ניפר זה לא היה לתת - זה היה לקחת. באותה תקופה הרווחתי הרבה כסף, וחשבתי שאני תמד יכול לקנות מה שאני רוצה - גם אושר לאנשים, או לפחות סוג של אושר. חשבתי שאפילו אם יש בעיות, עם קצת עבודה על הקשר הן ייפתרו. היא תלך קצת לקראתך ואתה תלך לקראתה, וזהו. היום אני מבין שמה שלא ידעתי זה לקרוא אנשים, ועל זה עבדתי קשה אחרי הפרידה. לקימברלי, חברתי, יש חלק גדול בשינוי שעברתי. היא גורמת לי לצחוק, ובאנרגיות החיוביות שלה היא עזרה לי להיות מחובר לעצמי. עד שפגשתי אותה, למשל, שנאתי ארוחות ערב. עם ג'ניפר רק רציתי שהארוחה תיגמר. עם קים זה בכלל לא ככה. אני יכול לשבת איתה שעות ולדבר".

 

- אתה כועס על ג'ניפר?

 

"אני מניח שהיו לה סיבות לעשות מה שהיא עשתה, ואני לא יכול לשנות את זה. הייתי יכול להיות הבחור המקסים בעולם, ועדיין זה לא אומר שהמצב היה אחר. כנראה שלא נועדנו להיות יחד, אלא באופן זמני. החלק הזה בחיי נגמר. אני ממשיך בחיי, כמוה".

 

- בזמנו איחלת לאריאל מקדונלד פציעה שתגמור לו את הקריירה.

 

"כשאמרתי את זה הנושא היה צביעותו של מקדונלד. שהוא היה אומר משהו אחד לפני המצלמות ודברים אחרים כשהן נעלמו. ועל זה אני כועס. אני לא חושב שהוא האיש שהוא אומר שהוא".

 

מקדונלד. חשבון פתוח (איי פי)

 

- הוא אומר עליך את אותם דברים.

 

"רגע, אז למה הוא לא במכבי?"

 

- הוא בפנאתינאייקוס, קבוצה לא רעה.

 

"אני לא יודע אם הוא משחק בכלל, ואת מי זה מעניין?"

 

מטורנטו חזר האפמן לבאטל קריק שבמישיגן. הוא למד להיות רווק מחדש, מה שלדבריו היה לו מאוד קשה, בעיקר בשל העובדה שהוא לא אוהב לחיות לבד. אי לכך רכש בית על אגם, צייד אותו בשולחן פול ובגור סן ברנרד, והזמין את אחיו ועוד שניים מחבריו לגור איתו. האפמן מספר שהוא מאוהב בחיים הטובים. לאביו ולאחיו הוא קנה מכוניות, ואת סופי השבוע הוא מבלה בהימורים בווגאס או במרוצי סוסים בקנטאקי. תחביבו החדש הוא איסוף פוסטרים של קונצרטים של להקות רוק, לעתים במחיר של 5,000 דולר לפוסטר. את הריגושים שלו הוא מקבל, לדבריו במנות גדושות מקימברלי, חברתו בת ה-22 שעובדת כעוזרת לפתולוג וחושבת על קריירת רפואה.

 

מחכה להזמנה ממכבי לבוא לאימונים

 

הוא נמצא בקשר עם טי.טי (קונסטנטין פופה) ונדב הנפלד, ומבקש לנצל את ההזדמנות כדי למסור מזל טוב לדרק שארפ על הולדת התינוק החדש. לדבריו, הוא מאוד מתגעגע למסעדת ספגטים, לחוף הים ואפילו לאוהדים השרופים של מכבי תל אביב. נכון להיום נמצא האפמן בקשר טלפוני רציף עם מוני פנאן ומחכה לראות אם מכבי תעפיל לפיינל פור. האפמן מספר כי השאיפה שלו היא לגרום למכבי להזמין אותו להתאמן כאן כמה פעמים, ולהוכיח שחזר ליכולתו המקורית. אם לא מכבי, הוא אומר, יש לו כמה הצעות מקבוצות באירופה. בכל מקרה, האפמן מאחל למכבי הצלחה ביורוליג. "ברור שאני רוצה שיצליחו גם בלעדי", הוא מסביר. "אני לא אנוכי עד כדי כך".

 

- גם היום אתה יכול להסתכל לשמעון מזרחי בעיניים, ולהגיד: אני שווה שני מיליון דולר?

 

"כן. אני מרגיש עם זה נוח לגמרי. כמו שכבר אמרתי, אני בעצם מקבל כסף לא על השנה שתהיה אלא על השנים שהיו לי. אם אוכיח שהברך שלי החלימה לחלוטין, אין שום מניעה שאשחק כמו פעם. הרי לא שכחתי לשחק כדורסל. רק אתמול עליתי למגרש, לראשונה מזה שנה, והכנסתי 43 קליעות ישירות. זה משהו שאתה לא שוכח איך לעשות".

 

- אתה רוצה להיות בישראל, אבל חשבת על זה שישראל קטנה, ואולי תפגוש את ג'ניפר?

 

"את יודעת מה, אם אראה אותה אחלוף על פניה ואפנה לענייני".

 

- ואם תראה את הכדורסלן ישראל שיינפלד, חברה לשעבר?

 

"הם לא ביחד, את יודעת".

 

- כן, אני יודעת.

 

"את יודעת מה הכי אני רוצה? לחזור לשחק בישראל, ושג'ניפר תעזוב לארה"ב".

 

- אתה יודע שלג'ניפר יש חבר חדש, כדורסלן?

 

"זה בסדר מצידי"

 

- לעדכן אותך מי זה?

 

"לא, לא צריך. בכלל לא אכפת לי מי זה".