חישובים עדכניים שערכה לאחרונה הממשלה קובעים כי עלות תוכנית ההתנתקות עשויה להגיע ל 4-5 מיליארד שקל. סכום זה כולל מתן פיצויים למתנחלים שיפונו, העתקתם ליישובים חדשים או קיימים, והשקעה בהידוק אמצעי הביטחון מסביב לרצועה.
מהיכן יבוא הכסף למימון המהלך המדיני של ראש הממשלה? רק לפני חודשים אחדים קיבלה ישראל התחייבות לסיוע אמריקני בסך עשרה מיליארד דולר לצרכי ביטחון. הסיוע הזה כולל ערבויות בסך תשעה מיליארד ומענק של מיליארד דולרים נוספים. מתוך הסיוע המובטח יש שישה מיליארד דולר שישראל עדיין לא לקחה מארה"ב – ושבחלקם ניתן יהיה להשתמש כדי לממן את ההתנתקות.
בעוד שישה ימים ייפגש ראש הממשלה, אריאל שרון, עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. בנוסף לכסף שיידרש לנסיגה, מקווה ישראל לקבל "סוכריה" נוספת בתמורה לנסיגה מהרצועה: מענק בסך חמישה מיליארד דולר לפיתוח הנגב.
לפי גורמים בוושינגטון, הבקשה הישראלית לתמורה על ההתנתקות נדונה בפגישות שהתקיימו בארה"ב בין נציגי הממשל האמריקני לבין צוות מטעמו של ראש הממשלה, בראשות מנהל לשכתו דב וייסגלס.
הגורמים אישרו כי המימשל שוקל בחיוב בקשה להעביר מענק בסך עשרה מיליארד דולר לשתי מטרות: פיתוח הנגב ומאבק בטרור. הסיוע הזה יינתן, אם בכלל, רק לאחר שיושלמו הנסיגה מרצועת עזה ופינוי היישובים בגדה במסגרת תוכנית ההתנתקות. יצוין כי לשכת ראש הממשלה הכחישה אתמול כי ישראל ביקשה מארה"ב תמורה כספית כלשהי לנסיגה.
לפני שבועיים יצא יו"ר האופוזיציה, שמעון פרס, לפגישות עם סגן נשיא הבנק העולמי ועם פקידי ממשל בארה"ב. שרון ביקש מפרס לשוחח עם סגן נשיא הבנק העולמי אודות מענק בסך חמישה מיליארד דולר לפיתוח הנגב, במקביל לתוכנית הבנק להעביר מענק זהה בגודלו לפיתוח רצועת עזה לאחר נסיגת ישראל.
לדברי פרס, סגן נשיא הבנק העולמי לא דחה על הסף את האפשרות לממן את פיתוח הנגב, ושהגורמים שעמם נפגש בממשל אמרו שהם יסייעו לבקשה זו.