מה שם הרחוב הכי נפוץ בישראל?

וכמה שמות שונים יש לרחובות בארץ? מה הרחוב הכי ארוך בארץ? ואיך, בעצם, מכינים מפה? מבחר פריטי טריוויה לרגל צאתו לאור של 'אטלס הזהב 2005'

ניצן פררו פורסם: 13.04.04, 10:14

אבי, חבר טוב, הוא טייל ותיק. אבל מה, האיש מתעב מפות. כשהוא כבר תופס מפה ביד, זה בדרך כלל הפוך. אתה אומר לו מזרח ומערב, והוא מבקש שתדבר איתו בימינה ושמאלה. אם הוא צריך להסביר למישהו איך להגיע אליו הביתה, אין סיכוי שהם ייפגשו, כי ההסבר שלו יהיה מפוצץ ב"תעבור עץ גבוה", "תפנה ימינה ליד חנות הפרחים" ו"תיסע ישר עד שתראה בית עם תריסים ירוקים". כל הקווים האדומים, הכחולים והירוקים שמתפתלים במפה נראים לו כמו מיצג אמנותי, אם כי הוא בחיים לא יאבד את הצפון. זה בגלל שהוא מעולם לא מצא אותו.

 

הקוטב הנגדי של אבי הוא הטיפוס שמפה בשבילו, כל מפה, היא חגיגה. הוא אפילו נכנס איתה לשירותים ומספיק לחרוש חצי מדינה עד שהוא מוריד את המים. לפעמים אפשר לשמוע אותו מחליף קריאות פליאה עם עצמו, כשהוא מגלה עוד דרך צדדית עלומה שמובילה לכביש ראשי.

 

הכלי הגראפי היעיל הזה מצליח להדהים כל פעם מחדש, כשהוא מנווט אותנו בדייקנות במקומות הכי זרים. והחודש, לשמחתם של רבים, יצא לאור 'אטלס הזהב' בהוצאת 'מפה' - האטלס המקיף ביותר בארץ והיחיד שממפה את כל, ממש כל, כבישי ישראל. במהדורת 2005 המרהיבה (גם הדגמים של האטלסים מגיעים כמו מודלים של מכוניות) נכללות מפות של 143 ערים ויישובים עירוניים, ועוד 96 יישובים כפריים וקהילתיים, וזה אומר גם פירוט מלא של רמזורים, כיווני תנועה, מרכזי קניות ועוד. בקיצור, אפשר להעיף את המתקפלות שצוברות אבק בתא הככפות.

 

החלק הראשון באטלס הזהב מקיף את מפות כבישי ישראל ומספק את כל המידע הנחוץ לנסיעות בינעירוניות. בחלק השני תמצאו מפות של כל הערים והיישובים בארץ (על-פי חלוקה לארבעה אזורים - חיפה והצפון, תל-אביב וגוש דן, ירושלים, באר-שבע והדרום). לא פחות חשוב: בכל מפה של עיר יש מפתח רחובות עדכני.

 

112 זיתים

 

איך בכלל עושים מפה? חזי לוי, מנהל תחום מיפוי בחברת 'מפה', מסביר שמאחורי התוצאה המוגמרת מסתתר תהליך ארוך הכולל עבודת צוות של 27 איש (אז תתחיל להעריך, ידידי היקר אבי). לפני שניגשים לעבוד על מפה חדשה נשלחים צוותים לשטח - חלקם ברכב, חלקם באופניים, חלקם ברגל - ואלה ממפים כל רחוב, כל רמזור, כל מבנה ציבורי וכו'. הצוות מסתובב עם מכשיר מיוחד, SPGD, שמודד בדיוק מרבי קואורדינטות באמצעות תקשורת לווינית, ודוגם את השטח.

 

בשלב השני מוזנים כל הנתונים שנאספו בשטח למחשב, ואלה מושווים לנתונים נוספים שהגיעו למערכת, כמו צילומי אוויר, מידע מהרשויות הרלבנטיות וגם תיקונים ששולחים אנשים שאכפת להם. לאחר שכל המידע נבדק ואומת, הוא מוכנס שוב למערכת מיחשוב מתוחכמת הבנויה על שכבות מידע. לאחר-מכן, באמצעות מחלקת הגרפיקה, הנתונים הופכים למידע קרטוגרפי מרהיב וקל לשימוש. 

 

את הקרטוגרפיה ניתן לשלב במידע סטטיסטי שמגיע מהרשויות השונות (עיריות, משטרה) וכך מקבלים מפות עם אזורי הפשיעה הגדולים, מפות ממוקדות של המקומות בהם נגנבים הכי הרבה רכבים, וכו'.

 

במהלך השנים, מספר לוי, נתקלו עובדי השטח של החברה במקרים מוזרים שנכנסו לפנתיאון של המחלקה. דוגמאות? ברשות מסוימת, שרצתה להנציח שמות של שני תושבים, תפסו יוזמה ושילטו רחוב עם השם של השניים. את השם המקורי של הרחוב העתיקו למקום אחר. לאחר שהשם החדש כבר עודכן במפות העיר ובכל האטלסים, התברר שכל ההליך לא תואם את החוק, שכן מי שמעביר שם של רחוב למקום אחר חייב להקפיא אותו ל-5 שנים לפחות, לפני שיעשה בו שימוש חוזר. ברשות נבהלו והחזירו את שם הרחוב למיקומו הישן, ולשמות החדשים עדיין מחפשים מקום מתאים.

 

בזמן אחר וביישוב אחר התלוננו תושבים על שם הרחוב בו הם גרים - חושחש. השם הזה, שמנציח תפוז בוסרי, ניתן לרחוב בתום לב, כמו שניתנו השמות האשכולית הלימון והאתרוג. התושבים קבלו בעיריה שכל פעם שהם מציינים שמקום מגוריהם בחושחש 12 או חושחש 23, אנשים לועגים או לא מאמינים להם. אחרי שהפעילו לחץ כבד מנשוא, השם הוחלף.

 

לא מעט מהאנשים שקוראים את הכתבה הזאת גרים ברחוב הרצל, ז'בוטינסקי, ויצמן או בן-גוריון. אבל תתפלאו, אף אחד מאלה לא נושא בתואר השם הכי פופולרי בין רחובות ישראל. לכבוד הזה זוכה 'הזית - 112 רחובות.

 

שיא ישראלי