בית הבובות הגדול

מעולם לא היה המשחק בבובות כל כך אטרקטיבי: אלפי ילדות, נערות ונשים, הופכות את האינטרנט לבית הבובות הגדול בהיסטוריה - עם המוני אתרים המוקדשים לעיצוב ולהלבשת בובות וירטואליות, המכונות דוליז. בובה של תחביב

גל מור פורסם: 13.04.04, 10:33

כשליטל מספרת לקוראי האתר הייד פארק על אוסף הבובות שלה, אפשר ממש לחוש עד כמה היא גאה בו. באוסף של ליטל יש לא פחות מ-800 בובות. לא, אין סיבה לדאוג לצפיפות בחדר שלה - הבובות האלה תופסות מעט מאוד מקום. כל ה-800 גרות בתוך המחשב של ליטל.

 

לא מדובר בבובות הפלסטיק המוכרות, שנוטות לאבד יד או רגל בחלוף הזמן, אלא בדמויות מאוירות, שמועלות לרשת על ידי היוצרות הצעירות שלהן. אף שאי אפשר ללטף או לסרק את הבובות האלה, העניין שמגלות בהן האספניות גדול לא פחות מאשר בבובות האמיתיות.

 

התחביב החדש, שהולך וצובר תאוצה גם בישראל, זונח מאחור את בובת הברבי המשעממת ואת בן זוגה המלוקק קן, ופותח פתח לעיסוק יצירתי יותר בבובות - כאשר האינטרנט כולו משמש כבית בובות ענק, חי ונושם.

 

הבובות הווירטואליות, הדוליז (ובאנגלית Dolls ולעיתים Dollz) שונות זו מזו באופיין ובלבושן. חלקן עטופות בקימונו יפני מסורתי, אחרות נועלות נעלי דוק מרטינס וחולצות בהדפסים צבאיים, שמזכירות את הזמרת הקנדית אבריל לאבין - או דווקא חולצות בטן א-לה בריטני ספירס. למרות ההבדלים החיצוניים, כל הדמויות המפוקסלות האלה חולקות ביניהן תמימות מקסימה ומעודנת, שנעלמת עם ההתבגרות.

 

מראה גותי לברבי

 

הבובות הווירטואליות הראשונות הופיעו בארמון (The Palace) תוכנת צ'אט גרפית תלת מימדית - כבר לפני תשע שנים. "בדצמבר 1995 ציירתי את 'ברבי', אך הקניתי לה מראה גותי", כתבה ביומן הרשת שלה מליסיה גרינווד, הטוענת שהיא היא היוצרת של הבובה הווירטואלית הראשונה.

 

ה'ברבי' הזו לבשה חצאית מיני וחזיית עור - קצת שונה מהאופן שבו חברת 'מטאל' (יצרנית בובות ה'ברבי' - ג.מ) רואה אותה. "בהמשך הוספתי לה ז'קט עור ומכנסי ג'ינס - כולם אהבו את זה".

 

גרינווד, בשנות העשרים לחייה, לא זנחה את תחביב הבובות שלה גם בבגרותה. כשנכנסה להריון, הוסיפה לאוסף הבובות המקוון גם בובות וירטואליות הרות.

 

לא רק ילדות

 

למי שנתקל בתופעה זו הפעם הראשונה, המשחק בבובות דרך האינטרנט עשוי להיחשב כתחביב פשטני ופאתטי - במיוחד לאור העובדה המפתיעה שלא רק ילדות עוסקות בו. רוב חובבי הבובות הן אמנם ילדות ונערות צעירות, אבל יש גם נשים בשנות העשרים לחייהן ואפילו בנים - אם כי מספרם קטן יחסית והם לא ששים להיחשף.

  

מדובר כאן בהרבה יותר מאשר איסוף בובות פלסטיק עם שיער סינתטי. לעיתים זוהי מלאכת מחשבת של ממש: חלק מיוצרי (יוצרות?) הבובות בונים פיקסל אחר פיקסל את דמויות הבובות הבסיסיות (המכונות בסיסים, bases באנגלית).

 

שאר האספנים פשוט מורידים את הדמויות מהאינטרנט, ומלבישים אותן בבגדים מאוירים, שהם מציירים באמצעות תוכנות מחשב בסיסיות, כמו צייר של חלונות, או יישומים מורכבים יותר, כמו פוטושופ. בתמורה לבסיס שקיבלו, על האספנים לתת קרדיט ליוצר הבסיס בדמות חתימה שמופיעה לצד הבובה.

 

ככלל, נחלק עולם הבובות ליוצרי הדמויות (בסיסים), למעצבות התלבושות - ולאספניות. הגולשת יכולה לבחור אם היא מעונינת ליצור דמויות, או להסתפק באיסוף דמויות ועיצוב תלבושות עבורן.

 

לא כל הבנות מיומנות בתפעול תוכנת הפוטושופ או מיטיבות לצייר, ולכן יש אתרים המכונים יוצרי בובות (Doll Makers), המאפשרים להן לבנות בובות בשיטת גרור והדבק: בוחרים בגדים ועזרים שונים ופשוט מרכיבים אותם על בסיסים מוכנים מראש.

 

חלק מהבובות המוכנות הן יצירות אמנות של ממש, שמפגינות טעמים שונים באופנה: בובות גותיות ופאנקיסטיות מול פיות תמימות; בובות הומוריסטיות מול בובות שנוצרו בהשפעת האנימה - האנימציה יפנית. אפשר למצוא גרסאות מאוירות לברבי ולבובות אחרות המשווקות על ידי חברת מאטל, כמו גם בובות רבות המעוצבות בצלמן ובדמותן של דוגמניות וכוכבות קולנוע, כמו קייט וינסלט.

 

מתברר, שדווקא כאשר ילדות קטנות הן שמעצבות את הבובות, מבנה הגוף של הבובות אינו נקבע בהכרח על פי הסטנדרטים הכחושים הנהוגים בערוץ האופנה. פה ושם אפשר לראות גם בובות שמנות ויפות. ומה עם בובות של בנים? יש, אבל הן נדירות למדי.

 

בובות ייחודיות

 

הבנות מציגות לראווה את הבובות שהכינו בקהילות וירטואליות המוקדשות לנושא באתרי אינטרנט ובפורומים. לא תמצאו באתרים הללו תמריץ לתופעת העדר: ככל שהבובה ייחודית יותר, כך עולה ערכה. הפירגון בקהילות המקוונות המוקדשות לבובות הווירטואליות הוא רב, אף שגם תופעות כמו קנאה הדדית וגניבת עיצובים שכיחות.

 

אחת הדרכים המאפשרות ליוצרי הבובות להתבלט היא באמצעות תחרויות: אתר מכריז על תחרות בובות בנושא מסוים, ויוצרי הבובות מכל רחבי הרשת שולחים את הבובות המקוריות או המעוצבות ביותר שהכינו.

 

המנצחת זוכה, לרוב, בקישור לכתובת הדואר שלה, או לאתר האינטרנט שלה באתר התחרות. כך, למשל, במסגרת תחרות בנושא שירים שנערכה בפורום דוליז באתר תפוז, יצרו המשתתפות בובות בהשראת שירים כמו שיר אהובת הספן וישנן בנות.

 

מיכל, 15, מנהלת פורום דוליז בתפוז, יוצרת בובות כבר ארבע שנים וממש לא נמאס לה. "שוטטתי באינטרנט, נתקלתי באתרים של יוצרי בובות, ורציתי להכין בובות בעצמי", היא אומרת. מיכל אוהבת ליצור בעיקר בובות פנטזיה של פיות ומכשפות. היא אומנם מתמחה בהכנת הבייסים של הבובות, אך לדבריה רוב הגולשות נמנעות מהמורכבות הכרוכה בכך ומסתפקות רק בעיצוב תלבושות לבייסים קיימים.

 

בלי ציצים

 

הרוב המכריע מייצרות את התלבושות בעזרת תוכנות גרפיות ולא נעזרת באתרי הגרור והדבק. מיכל טוענת כי לא כמות הבובות שבאוסף האישי היא החשובה אלא הייחודיות שלהן. "יש כאלה שמעצבות 30 בובות והן מיוחדות ומעניינות הרבה יותר מ-200 בובות אחרות".

 

30-20 חברים משתתפים בקביעות בפורום באתר תפוז - הרוב בנות ורק שלושה בנים. גיל המשתתפים נע בין 13 ל-18, אף שבעולם הרחב עוסקות בכך גם נשים שעברו מזמן את שנות העשרה.

 

אגב, אף שפה ושם תמצאו ברשת בובות עם בגדים חושפניים במיוחד, אין כאן, לרוב, מיניות בוטה. לאחרונה נערך סקר בפורום דוליז באתר תפוז בשאלה אם יש ליצור בובות עם אברי מין. "לדעתי, בייסים עם ציצים זה די מטומטם", כתב דרה קול לה, משתתף בן 13 בפורום, זה לא ממש חינוכי.

 

ציירי לך בובה

 

האתרים הבאים יאפשרו לכם הצצה לעולם הבובות הווירטואליות: