"העשירון העליון משלם רק כ-50% מהמסים"

במכון "אדוה" בחנו את תשלומי המסים בשנת 2001 והגיעו למסקנה כי בניגוד לדברי נתניהו שטוען כי העשירון העליון משלם 90% מהמסים, העשירון העליון שלם כ-47% מהמסים בישראל. העשירון התשיעי שילם כ-17% והעשירון השמיני - כ-10%

בשנת 2001, שילם העשירון העליון כ-47% מכלל המסים, הישירים והעקיפים. זהו שיעור גבוה - אך נמוך באופן משמעותי מהנתונים שבהם נקב שר האוצר, בנימין נתניהו. העשירון התשיעי שילם כ-17% והעשירון השמיני - כ-10%.

 

מעבודה שהכין אלון אטקין ממכון אדוה בשם "תשלומי מסים בישראל, לפי עשירונים, 2001" עולה, כי רוב המסים הישירים, המוטלים על הכנסה מעבודה, משולמים על ידי שלושת העשירונים הגבוהים. המסים העקיפים, המוטלים ברובם על תצרוכת, משולמים על ידי כל העשירונים, ברמות שונות.

 

עוד עולה מהנתונים, כי בעשירון העליון, כ-88% מהמסים הנגבים הם מסים ישירים ורק כ-12% הם מסים עקיפים.

 

בעשירון השביעי החלוקה בין מסים ישירים למסים עקיפים היא כמעט מאוזנת: מחצית למסים ישירים ומחצית למסים עקיפים. בעשירון התחתון, למעלה מ-90% מהתשלומים הם למסים עקיפים. זאת, מכיוון שעשירון זה כמעט שאינו משלם מס הכנסה, ומרבית תשלומיו למסים ישירים הם לביטוח לאומי ומס בריאות.

 

מס הכנסה

 

בשנת 2001, הכנסות המדינה ממס הכנסה עמדו על 73.8 מיליארד שקל. כשלושה רבעים מהסכום, 54.6 מיליארד שקל, שולמו על ידי הציבור (השאר הוא מס הכנסה על חברות).

 

חמשת העשירונים התחתונים כמעט ואינם משלמים מס הכנסה. גם העשירונים השישי והשביעי נשאו ב-2001 בחלק קטן מנטל מס ההכנסה - 2.4% ו-4.5%, בהתאמה.

 

ההסבר לכך נעוץ בפערי השכר הגבוהים השוררים במשק הישראלי - על אף שמדרגות המס הגבוהות מתחילות ברמות שכר נמוכות יחסית, חלק גדול מן מהמועסקים בישראל אינו מגיע לשכר המחייב במס הכנסה. על אף שמס הכנסה מוטל על כל רמת הכנסה, כל מועסק מקבל נקודות זיכוי במס המפחיתות את תשלום המס וברמות הכנסה נמוכות במיוחד מורידות תשלום זה לאפס.

 

כשבוחנים את כלל הנישומים בישראל (שכירים ועצמאים), העשירון העליון שילם 67.1% מסך תשלומי מס ההכנסה (העשירון התשיעי - 16.7% והעשירון השמיני - 7.9%). ביחד, שלושת העשירונים העליונים שילמו כ-92% מסך הכל.

 

כאשר בוחנים אך ורק את השכירים בישראל, העשירון העליון שילם 63.7% מסך המס, בעוד העשירונים התשיעי והשמיני של השכירים נושאים בנטל מעט גבוה יותר- 18.4% ו-9.0% בהתאמה. ביחד, שלושת העשירונים העליונים שילמו 91% מסך הכל.

 

דמי ביטוח לאומי ומס בריאות

 

בשנת 2001, הכנסות המדינה מדמי ביטוח לאומי וממס בריאות ששילם הציבור (עובדים ומעסיקים) עמדו על 29.7 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, העובדים שילמו כ-18.4 מיליארד שקל - 62% מסך הכל.

 

נטל תשלומי דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתחלק בין העשירונים באופן מאוזן יותר מאשר נטל מס הכנסה. זאת, משתי סיבות: ראשית, באף אחד משני המסים הללו אין סף הכנסה שאלה המצויים מתחתיו פטורים מתשלום.

 

מי ששכרו נמוך ממחצית השכר הממוצע משלם (כיום) מס בריאות בשיעור של 3.1% מהשכר ודמי ביטוח לאומי בשיעור של 1.4% מהשכר, בעוד שהשיעורים הרגילים הם 4.8% ו-5.52%, בהתאמה (המעסיקים מוסיפים על כך 5.93% משכר העובד). עצמאים שמשכורתם נמוכה ממחצית השכר הממוצע משלמים 3.1% מס בריאות ו-6.72% ביטוח לאומי. השיעור המלא לעצמאים הוא 4.8% ו-10.62% בהתאמה.

 

שנית, בשני המסים הללו קיימת תקרת תשלום: חמש פעמים השכר הממוצע. מי ששכרו גבוה מזה, משלם את כל אחד משני המסים רק על חלק השכר שעד חמש פעמים השכר הממוצע.

 

העשירון העליון שילם ב-2001 כ-40% מדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. העשירון התשיעי שילם כ-20% והעשירון השמיני - 13%. ביחד, שלושת העשירונים העליונים של המועסקים שילמו קרוב ל-73% מסך הכל. (שלושה עשירונים אלה שילמו, כאמור, 91%-92% ממס ההכנסה).

 

מע"מ

 

על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה, הכנסות המדינה ממע"מ בשנת 2001 עמדו על 39.5 מיליארד שקל. לפי אומדן המבוסס על נתוני סקר הוצאות משקי הבית, כ-18.9 מיליארד שקל מתוך סכום זה שולמו ישירות על ידי משקי הבית וניתנים לשיוך לפי עשירונים. השאר הם תשלומי מע"מ לגביהם חסרים נתונים ולכן אינם נכללים (כגון מע"מ על דיור ורכב) ותשלומים של המגזר העסקי.

 

העשירון העליון משלם קרוב ל-20% מסך תשלומי המע"מ מהציבור, ואילו שלושת העשירונים העליונים משלמים כ-48% מסך תשלומי מע"מ.

 

מס קנייה

 

מס קנייה מוטל על מוצרי צריכה שונים, ובהם כלי רכב, סיגריות, מוצרי חשמל וכדומה.

 

בשנת 2001, הכנסות המדינה ממס קנייה עמדו על כ-10.1 מיליארד שקל. תשלומי הציבור הניתנים לשיוך לפי עשירונים למס קנייה, ללא רכב וחלקיו, עמדו על כ-3.8 מיליארד שקל, כאשר המרכיב העיקרי היה המס על סיגריות (כ-2.5 מיליארד שקל).

 

בלו דלק

 

בשנת 2001, הכנסות המדינה ממסים על דלק עמדו על כ-5.9 מיליארד שקל. חלקו של הציבור במס על בנזין בשנת 2001 מוערך על ידינו בכ-4.3 מיליארד שקל.

 

מתברר, כי העשירון העליון שילם 19.8% מכלל המס על בנזין, שלושת העשירונים הבאים שילמו בין 13% ל-16% כל אחד, וכל אחד משני העשירונים האמצעיים שילם 9%-10% מסך המס על בנזין. ארבעת העשירונים התחתונים שילמו שיעורים נמוכים יותר, הנובעים כנראה, משימוש מועט בכלי רכב פרטיים - העשירון השלישי והרביעי שילמו כל אחד כ-6% מסך הכל, ואילו שני העשירונים התחתונים שילמו 2%-3% כל אחד.

 

אגרות

 

בשנת 2001, הכנסות המדינה מהציבור עבור אגרת טלוויזיה ורדיו, אגרת רדיו ברכב ורשיון לרכב, אותן ניתן לשייך לפי עשירונים, עמדו על כ-1.8 מיליארד שקל.

 

העשירון העליון משלם כ-17% מהאגרות. ארבעת העשירונים הבאים משלמים 10%-13% מהאגרות כל אחד, ואילו חמשת העשירונים התחתונים משלמים 5%-9% מהאגרות כל אחד.

 

ארנונה

 

בשנת 2001 שילמו משקי הבית בישראל ארנונה בסכום של כ-4.7 מיליארד שקל.

 

מתברר, כי העשירון העליון שילם כ-18% מסך הכל; העשירון התשיעי שילם כ-15%, שני העשירונים הבאים שילמו כ-12% מתשלומי הארנונה כל אחד והעשירון השישי שילם 10%.

 

מחבר המסמך אומר, כי לגבי מס הכנסה ככל שהמס פרוגרסיבי פחות, כך קטן חלקו של העשירון העליון בסך תשלומי המס. חלקו של העשירון העליון במסים העקיפים נמוך באופן משמעותי מחלקו במסים הישירים.

 

"אנו סבורים כי הדרך בה הציג שר האוצר את התפלגות נטל המס בישראל בין השכבות השונות של הציבור היא מוטעית ומטעה", אומרים באדוה. "כאשר מחברים את כל המסים שנותחו במסמך זה, עולה כי העשירון העליון שילם ב-2001 כ-46% מכלל המסים שנגבו מהציבור. אם נוסיף על כך את המסים שלא ניתחנו, מפאת מחסור בנתונים, יגדל חלקו של העשירון העליון, בהערכה סבירה, לכ-50% מכלל המסים. זהו שיעור גבוה - אך נמוך באופן משמעותי מן הנתונים שבהם נקב שר האוצר".