לפני כמה שנים, לא זוכרת כבר כמה, היתה לי תוכנית ברדיו בכל יום שלישי בחצות. אהבתי ואני עדיין מתה על הרדיו, ונהנית גם כשהתוכנית הנוכחית שלי משודרת ביום שישי ב-11 בבוקר, ברשת ב' כמובן, אבל את הראשוניות של תוכנית החצות שלי אי אפשר לקחת ממני. סנטימנטים לאקסים, אתם יודעים. הכרתי את אלי יצפאן וידעתי, עוד לפני שהפך למגה סטאר, שהאיש גאון, ולכן ירדתי על ברכי, שיחדתי אותו בכמה קובות מעשי ידיה של שושקה, הסבתא העיראקית המאמצת של ילדי, והוא הסכים לעשות אצלי פינה.
למי שלא יודע, יצפאן, כמו הרבה אמנים אחרים, הוא חיית לילה. באחת בלילה הוא עירני כמוני באחת בצהריים. די סבלתי מהעובדה שבחצות, ההפך מסינדרלה, הייתי צריכה להיפרד ממיטתי החמה ולצאת לרדיו, והוא היה עירני, מבריק ושנון כאילו כרגע התחיל היום שלו. בדרך כלל הייתי מוצאת אותו אצל חברו, מאיר סוויסה, ושניהם היו מצחיקים זה את זה לדעת וגורמים לי להיחנק מצחוק בשידור חי. וכך מדי שבוע היתה ליצפאן פינה מדליקה ומעוררת בתוכנית שלי. כאן גם נולדה דינה חממי ועוד כמה דמויות מהמגניבות שברפרטואר שלו.
אני חייבת להודות שבניגוד לתדמית הבליינית שלי, לצערי וגם לשמחתי אני לא יוצאת כמעט בערבים. אין לי כוח, אין לי עצבים ובעיקר אין לי עניין באירועים, ולא משנה באיזה נושא מדובר. אני רואה אתכם מוציאים את הממחטות לנגב את דמעות הרחמים שלכם, אבל תרגיעו, זה מבחירה. נראה לכם שאסגיר את העובדה שאני לא יוצאת בערבים בגלל תוכנית טלוויזיה? בואו נגיד שאם אני צריכה לפספס את יצפאן, זה עולה לי בעצבים, כי לדעתי אין ספק שהוא הגבר הכי לוהט בטלוויזיה שלנו. אני מכורה לתוכנית שלו ולא מתביישת להגיד את זה. החיקויים שלו הם הדבר הכי דומה למקור, ועם כל הכבוד לטל פרידמן - ויש המון כבוד והערכה אליו - הוא אינו מתקרב ליצפאן ברמת הדיוק של חיקוי הדמויות.
אין ספק שלהרים תוכנית טלוויזיה יומית זה תיק כבד מאוד, כי המדינה שלנו קטנה ומלאי המרואיינים מוגבל. לכן מדי פעם יש גם אצל יצפאן רגעים משעממים, אך אלה נדירים, מאחר שאם הוא משתעמם, הוא ישר חותך ומתחיל לשאול שאלות שמראות שמשעמם לו. זה סוג של טכניקה שלפעמים יכולה לגרום לך לצחוקים בלתי נשלטים.
ומילה טובה לכותבים שמאחורי המוסד הזה שנקרא יצפאן: תמשיכו ברמה הזאת של המערכונים, האקטואליה, ולא נורא גם שהרגנו את יאסין הרוצח. אין ספק שיש רוצחים אחרים שישמחו למלא את מקומו, עד שניפטר גם מהם.