עד השם האחרון

בעוד כחודשיים יעלה לרשת מאגר שמות הנספים בשואה הקיים ב"יד ושם" וכולל למעלה משלושה מיליון שמות. כל אחד יוכל לחפש את יקיריו ולהוסיף שמות חסרים של נספים שטרם נכללים בו. המטרה: להגיע לחמישה ממיליון שמות

בעוד כחודשיים יושלם השלב הראשון של אחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים שבוצעו אי פעם בישראל בתחום האינטרנט. מאגר שמות הנספים בשואה - הקיים בהיכל השמות ביד ושם וכולל יותר משלושה מיליון שמות - יועלה לרשת ויהיה נגיש לכל אחד. לכל בית יהודי בעולם תהיה אפשרות לערוך חיפוש במאגר שמות הנספים, לחפש את יקיריו ולהוסיף את השמות החסרים של בני המשפחה והמכרים שנספו בשואה ועדיין לא נכללים במאגר.

 

המערכת הממוחשבת פותחה ביד ושם בשיתוף פעולה עם חברות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות ובסיוע אנשי עסקים מתחום ההייטק. זוהי אחת ממערכות המחשב המתוחכמות בעולם, בשל אופיו המורכב של המידע שנמצא בה. 

 

בנוסף לשמות הנספים יכלול האתר מידע שישמש בין השאר להפקת תוכניות לימוד ייחודיות, שישתמשו באמצעים הוויזואליים החדשניים של האתר כדי להעביר לדורות הבאים את משמעות השואה וסיפורו של האדם היחיד בה.

 

55 מיליון מסמכים 

 

ביד ושם מאגרי מידע הכוללים 55 מיליון דפי מסמכים, מיליוני שמות, כ-130 אלף תצלומים, כ-80 אלף כותרי ספרים, עשרות אלפי עדויות ואלפי סרטים. במרכז התקשוב של יד ושם יש שרתי ענק המכילים את כמויות המידע האדירות המאוחסנות בארכיונים. לא כל המידע המצוי בארכיוני יד ושם יהיה זמין מיד ושילובו במערך הממוחשב ייארך מספר שנים.

 

את הפרויקט האדיר הזה יש לרשום בראש ובראשונה לזכותו של אלכס אברהם (64), מנהל היכל השמות של יד ושם, שזה 20 שנה עוסק בהנצחת שמות הנספים. מול שולחנו במשרד תלוי צילום של מחשב מנקב ישן, מתוצרת IBM, שבו השתמשו הגרמנים כדי לבצע את מפקד האוכלוסין ולאתר את כל היהודים בגרמניה.

 

"אם אותו מחשב יכול היה למצוא את כל יהודי גרמניה בשנות ה-30, נוכל אנחנו למצוא, בתוך כמה שנים, את שמותיהם של ארבעה עד חמישה מיליון קורבנות, והם יירשמו ב'היכל השמות' ויועלו לרשת האינטרנט", אומר אברהם. "הם השתמשו בטכנולוגיה שהיתה אז כדי להשמיד את היהודים - ואנחנו משתמשים בה כדי להעלות את שמות הקורבנות מן השכחה".

 

עד היהודי האחרון

 

השנה, לקראת השלמת פרויקט האינטרנט, החליטו ביד ושם כי הנושא המרכזי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2004 יהיה עד היהודי האחרון, עד השם האחרון. כשם שלפני 60 שנה בדיוק גמרה גרמניה הנאצית אומר להשלים את השמדת יהודי אירופה עד היהודי האחרון - כך, להבדיל, מתכוון יד ושם להעלות לרשת האינטרנט את שמות כל הקורבנות, עד היהודי האחרון.

 

מאגר השמות של יד ושם מורכב מכמה מקורות, שהעיקרי בהם הוא האוסף הייחודי של יותר משני מיליון דפי עד, שנאספו מאז הקמתו של המוסד. הדפים הללו - שבהם מופיעים סיפורים אישיים של בני משפחה וחברים על הקורבנות שנספו בשואה - מוחשבו. 

 

בנוסף, קיימות כיום ביד ושם כ-12 אלף רשימות שמיות, שבהן יותר מ-20 מיליון מופעים של שמות. ההסבר למספר הגדול הזה נעוץ בעובדה ששמותיהם של רבים מקורבנות השואה הופיעו יותר מפעם אחת ברשימות שונות.

 

חלק מהשמות שנמסרו בדפי העד הופיעו גם ברשימות שניהלו הנאצים על הטרנספורטים למחנות ההשמדה, ברשימות שניהלו הגרמנים על יהודים בגטאות ובמחנות העבודה - ולהבדיל, ברשימות שניהלו גורמים יהודיים שונים על הנספים במחנות ההשמדה ובגטאות. 

 

שמותיהם של קרבנות אחרים מופיעים ביותר ממופע אחד משום שבמקרים רבים ניתנו ליד ושם שניים או שלושה דפי עד על אותו אדם. רק חלק קטן ממופעי השמות הללו - כ-3.5 מיליון - כבר הוצלבו ונמצאים במאגר השמות הממוחשב. הדרך למיחשוב כל הרשימות ולהצלבת כל המופעים הכפולים עדיין ארוכה ולצורך השלמת המשימה דרושים משאבים רבים.

 

הבעיה: שינויי שמות 

 

תהליך מיחשוב שמות הנספים מסובך במיוחד, כיוון שהוא נדרש להתגבר על מורכבות רבה הקשורה לפונטיקה של השמות ולריבוי כינויי חיבה ושמות אלטרנטיביים של מקומות ואנשים. הבעיות שליוו את תהליך מיחשוב השמות נבעו בעיקר מהשינויים ההיסטוריים, ממגוון השפות ומהמסורות התרבותיות שהיו נחלתן של הקהילות היהודיות ערב מלחמת העולם השנייה.

 

כך למשל, אדם שנקרא שוורץ בגרמניה ועבר בשלב מסוים להונגריה, ייתכן שתירגם את שמו ל-FE'KE'E (שחור - בהונגרית). אדם ששם משפחתו היה מוזס יכול היה לתרגם את שמו ל-Maurice (בצרפתית) או ל-Maximillian (בגרמנית). "לא פעם קיבלנו דפי עדות הנושאים שמות וכינויים שונים של אדם אחד", מספר אברהם. "לכן מלאכת ההשוואה וההצלבה של הנתונים היא מן המורכבות ביותר".

 

אברהם מעריך כי לכשתושלם מלאכת הדיגיטציה וההצלבה של כל מופעי השמות, יהיה בידי יד ושם מידע על כחמישה מיליון, אולי יותר, מקורבנות השואה היהודים. מה שברור הוא שלעולם לא יהיו בידינו כל השמות, כי ברור שחלק גדול מן היהודים הושמדו ללא השארת כל זכר ומשום שמשפחות שלמות נמחו מעל פני האדמה, מבלי שנותר אחריהן כל תיעוד.

 

לרגש עד דמעות

 

כבר בימים אלה, עוד טרם הועלה המאגר הממוחשב לרשת האינטרנט, היו מקרים שבהם הסתייעו בני משפחות כדי למצוא את קרוביהם האבודים. באמצעות המאגר הממוחשב הצליחו אנשי יד ושם, לפני כמה חודשים, לרגש עד דמעות את שר המשפטים יוסף לפיד, כאשר איתרו עבורו מסמכים על גורל אביו, בלה למפל, שנספה במחנה מטהאוזן.

 

במסמך שהוצג בפניו במהלך סיור שערך במקום, מצא שר המשפטים גם את שמותיהם של קרובי משפחה נוספים. "כאשר תהיה גישה חופשית לכל אחד למאגר השמות הממוחשב, אני בטוח שיהיו עוד הרבה מאוד מקרים כאלה", אומר אברהם.

 

"הרבה מאוד אנשים יגלו פרטים ומסמכים חדשים על קרובי משפחתם שנספו בשואה. יתכן שיגלו גם קרובי משפחה ששרדו את השואה. זו גם הסיבה שאנחנו רוצים לעודד את ניצולי השואה שעדיין איתנו וטרם מילאו דפי עד, לעשות זאת בהקדם. אנחנו חייבים למצות ככל האפשר את הסיכוי, למצוא את כל שמותיהם של קרבנות השואה".  

 

יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, מדגיש כי המלאכה עוד רבה. "אנו שואפים לבנות את זהותו האישית של כל קורבן שואה שהנאצים רצו להשמיד מעל פני האדמה. ברשותנו ארכיונים עצומים של מידע, אך רק באמצעות תהליך מורכב ויקר למחשובו נוכל לממש זאת".