מספר האישפוזים הפסיכיאטריים בישראל בשנים האחרונות נמצא במגמת ירידה, כך עולה משנתון בריאות הנפש שמפרסם היום (ג') משרד הבריאות. עוד עולה מהדו"ח כי רובם של המתאשפזים במחלקות הפסיכיאטריות הם גברים רווקים. מחלת הנפש השכיחה ביותר בקרב המתאשפזים היא מחלת הסכיזופרניה, הידועה כקשה ביותר מבין המחלות הפסיכיאטריות.
דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם בשנת 2001 גילה כי כרבע מתושבי העולם יחלו בהפרעה נפשית במהלך חייהם, וכ-10 אחוז סובלים מהפרעה נפשית בכל רגע נתון. מחלות הנפש נמנות עם הגורמים הבולטים לחולי ומוגבלות בעולם, וגם בישראל. משנתון בריאות הנפש שמפרסם היום משרד הבריאות, עולה כי מספר האישפוזים במחלקות הפסיכיאטריות בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי.
בשנת 2002 שיעור האישפוזים במחלקות הפסיכיאטריות בישראל עמד על 2.6 אישפוזים לכל אלף תושבים. בהשוואה, שיעור האישפוזים הנפשיים באסיה היה הגבוה בעולם, ועמד על 5.2 לכל אלף תושבים. שיעור האישפוזים באפריקה היה 5, ובארצות אירופה, אמריקה ואוסטרליה 3.1 אישפוזים נפשיים לכל אלף תושבים.
גם משך השהייה באישפוז נפשי בישראל היה במגמת ירידה בשנת 2001, בהשוואה לעשר השנים האחרונות. אם בשנת 1993 שהו כ-69 אחוז מהחולים הנפשיים באישפוז במשך שנה ומעלה, בשנת 2002 אושפזו לתקופה כה ממושכת רק 52 אחוז מהחולים.
מדו"ח המשרד עולה עוד כי רוב המתקבלים לאישפוז פסיכיאטרי מהמגזר היהודי הם זכרים: כ-57 אחוז גברים יהודים מאושפזים, לעומת 43 אחוז נשים מאושפזות. במגזר המוסלמי קיים פער עצום בין המינים: 70 אחוז מהמתאשפזים המוסלמים הם גברים, ורק 29 אחוז – נשים. רוב המגיעים לכדי אישפוז פסיכיאטרי היו רווקים: 50 אחוז, לעומת 41 אחוז נשואים, 4 אחוז גרושים, ו-5 אחוז אלמנים.
מחלת הנפש הקשה ביותר, היא גם השכיחה ביותר המובילה לכדי אישפוז פסיכיאטרי: 52 אחוז מהמאושפזים סבלו ממחלת הסכיזופרניה וממחלות הזיה אחרות. 16 אחוז סבלו מהפרעות במצב הרוח כדוגמת מאניה דפרסיה ודיכאון, 4 אחוז סבלו מהפרעות אישיות ו-2.7 אחוז היו נרקומנים או אלכוהוליסטים.
מספר ההתאבדויות והפטירות במהלך האישפוז צנח אף הוא בשנים האחרונות. בשנת 1993 עמד שיעור זה על 15.1 מקרים לכל 1,000 מאושפזים, בעוד שבשנת 2002 צנח שיעור הפטירות ומקרי האובדנות ל-6.7 מקרים לכל 1,000 מאושפזים.
"הנתונים של משרד הבריאות מגוחכים", אומר ל-ynet מנהל בית חולים פסיכיאטרי שמעדיף להישאר בעילום שם, "כמות הקבלות והאישפוזים לא השתנו בשנים האחרונות, אבל יותר ויותר חולים מועברים לטיפול בקהילה ובמרפאות, שם נוצר עומס עצום, ואין כל מענה, כך שהמספרים שמוצגים בשנתון הם לא המספרים האמיתיים שהיה צריך לבדוק".
לדבריו, זמן ההמתנה לטיפול פסיכיאטרי במרפאה מגיע לעיתים גם לחודשיים, והעומס על הצוותים הוא רב: "עדיין שירותי בריאות הנפש האמבולטורים נמצאים בפיגור משמעותי בהשוואה לכל סטנדרט מערבי", הוא מסביר.
"גם כשמישהו כבר מתקבל לטיפול בקהילה, הוא אינו מקבל טיפול רציף ואינטנסיבי, והעומס נוראי בכל הארץ. יש תחומים קריטיים כמו ילדים וקשישים, שם המצב קשה במיוחד. שיעור האישפוזים בישראל הוא כאחוז וחצי מהאוכלוסיה הפונה, בעוד שהצרכים הם סביב 5 אחוז. לא חסרות מיטות אישפוז, אך בהחלט חסרות מרפאות וצוותים".