מחקר חדש: "תרד עשוי לרפא עיוורון"

כך טוען מחקר חדש, שעורכים מדענים אמריקאים. לא מדובר באכילת העלים הירוקים או בבישולם – אלא בסינתוז של פיגמנטים מהם והשתלתם ברשתית העין

עד היום התרד נקשר בעיקר לפופאי המלח ("דה סיילור מן") ולכמויות ניכרות של ברזל. כעת, עושה רושם, עלי התרד התמימים הופכים להיות שחקן חשוב גם בתחום העיוורון, והמדענים מייחסים להם סגולות של ריפוי ברשתית העין.

 

במחקר חדש שנערך במעבדות הלאומיות Oak Ridge בטנסי, ארה"ב, ופורסם בכתב העת New Scientist, ניסו מדענים טכניקה חדשה שבה נלקחים פיגמנטים קולטי-אור מעלי התרד, ומושתלים בבקולטני האור של הרשתית. החוקרים משערים כי הדבר עשוי לגרום לקולטני האור הלא מתפקדים ברשתית לחזור לתפקד, ו"לירות" כאשר הם נתקלים באור.

 

המחקר נערך במבחנה – ולא על רקמה אנושית. המדענים סינתזו את החלבונים המתאימים מתוך התרד, ושמו אותם בתוך ממברנה ביחד עם ליפוזומים, חומרים המשמשים להעברת כימיקלים לתאים ביולוגיים. הזרם החשמלי שייצרו הליפוזומים היה גבוה דיו, כדי לגרות את הנוירונים, ולגרום להם "לירות" אותות עצביים חשמליים.

 

לדברי החוקרים, גם אם הטכניקה תצליח בסופם של הניסויים, היא עשוייה להחזיר רק חלק מוגבל בלבד מהראייה שאבדה למטופל, והוא עדיין יהיה, למשל, עיוור צבעים. יחד עם זאת, צוות המחקר סבור כי שיטתם מהווה חלופה טובה יותר לטיפול בעיוורון מאשר טכניקות אחרות שמפותחות במכוני מחקר מתקדמים בעולם, בהן השתלת רשתית אלקטרונית.

 

מחקרים קודמים שנערכו בתחום העלו כי ניתן להחזיר חלק מהראייה שאבדה, באמצעות גירוי אלקטרוני של עצבי הרשתית על ידי שתלים אלקטרוניים. אולם החוקרים אינם בטוחים מה תהיה איכות הראייה של עיוורים שיטופלו בטכניקה של גירוי אלקטרוני או בטכניקה החדשה שהם מפתחים, וזאת משום שתהליך קליטת האור ועיבודו ברשתית ובמוח הוא מורכב מאוד.

 

"בתהליך רגיל של קליטת תמונה, מתרחשת סדרה ארוכה של ריאקציות כימיות כדי לעבד את התמונה ולהגביר את עוצמתה במוח", אמר פרופ' אלן בירד, מביה"ח לעיניים "מורפילדס" בלונדון. ומת'יו את'יי, מהמכון המלכותי הלאומי לעיוורים בבריטניה, הוסיף כי "אנחנו מברכים על כל התפתחות מדעית בהבנת עיוורון ובטיפול בו, ואנו מלאי תקווה שבשנים הקרובות הם יובילו ליצירת פתרונות רפואיים לשורה ארוכה של מחלות עיניים".