בתביעה, שהוגשה בשבוע שעבר באמצעות עורכי הדין עמי סביר ורענן פרפרי, דורש הצעיר לקבל פיצויים מהרופא המנתח וממשרד הבריאות, אליו שייך בית החולים.
תחילת הפרשה בסוף השנה שעברה, כאשר הצעיר אובחן כסובל מבקע מפשעתי מצד ימין. כחודש לאחר מכן הוא אושפז בבית החולים וולפסון על מנת לבצע ניתוח לתיקון הבעיה.
מכתב התביעה עולה כי למחרת האשפוז נותח הצעיר, ועוד באותו יום שוחרר לביתו כשבאמתחתו המלצה למנוחה ולהימנעות מהרמת משאות כבדים. כמו כן התבקש הצעיר להגיע לקופת החולים כעבור שבוע על מנת לעבור ביקורת שגרתית ולהסיר את התפרים.
מספר ימים לאחר הניתוח החל הצעיר לחוש כאבים גוברים והולכים באיזור הניתוח, ואשכו הימני הפך נוקשה ורגיש. רופא המשפחה שאליו פנה הצעיר כדי להוציא את התפרים נחרד ממצבו והפנה אותו בבהילות לחדר המיון. רק בבית החולים התברר כי לאשך לא מגיע דם וכי חלו בו שינויים בלתי צפויים נוספים.
לאור הממצאים הוכנס הצעיר בדחיפות לחדר הניתוח לצורך שחרור הלחץ על האשך. הרופאים חתכו את הרשת שהונחה בגופו בניתוח הראשון, הוציאו את האשך הפגוע, חיממו אותו, החזירו אותו לגופו של הצעיר והשאירו אותו לאשפוז במחלקה הכירורגית של בית החולים לצורך השגחה.
בצקת הובילה לכריתת האשך
כעבור יומיים חש הצעיר כאבים קשים באשך, שלוו בעליית חום גופו. בדיקות הדמייה שעבר העלו כי הדם שוב לא זורם לאשך. לאור הבדיקות הוא הובהל בשלישית לחדר הניתוח, הפעם לכריתת האשך.
מכתב התביעה עולה כי הרופאים לא ערכו בדיקה יסודית לצעיר טרם הניתוח הראשון, וגרמו לבצקת של חבל הזרע ולפגיעה באספקת הדם לאשך.
פרקליטיו של התובע אף טענו כי רופאי וולפסון הסתירו ממנו וממשפחתו את מצבו הרפואי האמיתי ולא סיפרו לו על תוצאות בדיקות ההדמייה שנערכו לו.
לטענתם, "התובע הובהל לחדר הניתוח מבלי שהובהרו לו ולבני משפחתו הטעמים לביצוע ניתוח דחוף ו/או מצבו הרפואי. רק לפני הניתוח השלישי החל מתחוור לצעיר ולמשפחתו גודל הבעיה שבה הוא מצוי, והם אף הזמינו לבית החולים, על חשבונם, כירורג פרטי שייעץ להם".
מאז המקרה, לא חזר הצעיר לעבודתו באיטליז המשפחתי או לכל עבודה אחרת, והוא מתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי, שקבע לו נכות בשיעור של 20%. רופא תעסוקתי אף קבע כי הצעיר אינו כשיר להמשיך בעבודה.
בנוסף על כך, סובל המתלונן מכאבים במפשעה המקרינים לרגל ימין, והוא מטופל במרפאת כאב. טרם הוגש כתב הגנה בפרשה.