גוגל: מחפשים את המטמון

ההנפקה הצפויה של גוגל, מנוע-החיפוש הגדול בעולם, גרמה כמעט גרמה לקריסה של אתר הרשות לניירות-ערך בארה"ב; אנשים שמעולם לא התעניינו בבורסה או במניות רוצים פתאום להשתתף בחגיגה, שתיערך בצורת מכרז און-ליין באינטרנט; שווי השוק של החברה לאחר ההנפקה, אגב, מוערך ב-20 עד 30 מיליארד דולר

גוגל, החברה ממאונטיין-ויו, קליפורניה, ששמה הפך שם-נרדף לחיפושים באינטרנט, הודיעה כי בכוונתה להנפיק את החברה בבורסה, ולהציע למכירה לציבור מניות בשווי של 2.7 מיליארד דולר. המכירה תיערך בצורה של מכרז מקוון (און-ליין), בהנפקת-האינטרנט המסקרנת והנחשקת ביותר שנעשתה אי-פעם.

 

סוכנות הדירוג נילסן/נט-רייטינגס הכינה דירוג של עשרת האתרים ויישומי האינטרנט שהם, לדבריה, בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הרשת ועל החברה האנושית. הדירוג הוכן לציון 10 השנים הראשונות של האינטרנט כמדיום המוני בבריטניה. כמובן, את המקום הראשון ברשימה תופס מנוע-החיפוש גוגל. הצלחתו הפכה אותו לשם-פועל באנגלית ("לגגל").

 

במקום השני מדורג אתר המכירות הפומביות אי ביי. במקום השלישי תוכנת האי-מייל אאוטלוק של מייקרוסופט. במקום הרביעי תוכנת המסרים המיידיים אינסטנט מסנג'ר. חמישית מדורגת נאפסטר, כיום שירות הורדות בתשלום. במקום השישי מדורגת ענקית הקמעונאות אמאזון, ובמקום השביעי אתר ריונייטד פרינדס – הדומה לאתר "חבר'ה" הישראלי. במקום השמיני מדורג האתר של חברת התעופה המוזלת איזי-ג'ט. במקום התשיעי אתר השוואות המחירים Kelkoo . סוגר את הרשימה בלָגר, אתר המאפשר לכל גולש לפרסם בלוג (יומן רשת).

 

גוגל פועלת זה שש שנים, ובשנה שעברה הסתכמו הכנסותיה בכמיליארד דולר, ונראה שההנפקה הציבורית הראשונה בחייה של החברה תעשיר מאוד את שני המייסדים, סרגיי ברין ולארי פייג', שהבטיחו לעולם כי היא לא תהפוך אותם לרעים או לנצלנים, והוסיפו שהמוטו של החברה היה ונשאר "אל

למחשבי גוגל מגיעות בכל יום 200 מיליון בקשות-חיפוש מידע ב-97 שפות שונות, מהן כ-100 מיליון בקשות לחיפוש מידע ממדינות שמחוץ לארה"ב תהיה רע". עדיין לא ידוע מה יהיה מחיר המניות או מועד ההנפקה המדויק. אך ההנפקה של גוגל מעניינת את כל העולם לא רק בהקשר הפרטי שלה, אלא גם כסימן מבשר-טובות ליציאה הברורה של תעשיית ההייטק מהמשבר הכלכלי הקשה, שאליו נקלעה לפני יותר מארבע שנים.

 

שני חברים יצאו לדרך

 

כידוע, או לא, את גוגל מנהלים שלושה – שני היזמים הצעירים מאוד והמנכ"ל אריק שמידט, בן 48, שגוייס לחברה לאחר שניהל בהצלחה שתי חברות-מחשבים אמריקניות ידועות – "נובל" ו"סאן" – ומחזיק ב-6 אחוז ממניות החברה. גוגל כוללת 3.5 מיליארד דפי מידע, והיא האנציקלופדיה החיה הגדולה בעולם. שווי השוק שלה אחרי ההנפקה מוערך ב-20 עד 30 מיליארד דולר.

 

את האמפריה הזו ייסדו לארי פייג' וסרגיי ברין בשנת 1998. למעשה, הם התחילו עוד קודם, בשנת 1995, כאשר פייג' היה בן 23 וברין בן 24. פייג', שסיים בהצטיינות תואר ראשון במדעים ובהנדסה, וברין, יליד מוסקבה, שסיים בהצטיינות תואר ראשון במדעים ובמתמטיקה ותואר שני במדעי-המחשב, נפגשו באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית, שם עבדו יחד על פרויקט כריית-מידע.

 

מרכז הפיתוח הראשון של גוגל הוקם ב... חדר-השינה בדירת הסטודנטים של פייג'. השניים קנו מחשבים משומשים ואיטיים, והצליחו לקבל ייעוץ מדיוויד פילו, ממייסדי חברת האינטרנט המצליחה "יאהו!". רק כסף לא היה, כיוון שמשקיעים לא ששו להשקיע בחברה צעירה ואלמונית, המציעה מנוע-חיפוש בשוק שכבר יש בו עשרות מנועי חיפוש – שכולם מפסידים כסף.

 

לבסוף הגיעו שני היזמים לאנדי בקטולסהיים, ממייסדי חברת המחשבים "סאן". והוא, בלי לבדוק ובלי לשאול, החליט להמר עליהם. הוא רשם להם תוך דקה צ'ק על סך 100 אלף דולר. עם הכסף הזה הם גייסו עוד כמה עובדים, וקנו כמה מחשבים חזקים. אז כבר הגיע הכסף הגדול, ושני בנקים גדולים להשקעות, "סקויה קפיטל" ו"קליינר פרקינס קולפילד באיירס", השקיעו בחברה הצעירה 25 מיליון דולר.

 

היום, שש שנים אחרי אותה התחלה בחדר השינה, מגיעות למחשבי החברה בכל יום 200 מיליון בקשות-חיפוש מידע ב-97 שפות שונות, מהן כ-100 מיליון בקשות לחיפוש מידע ממדינות שמחוץ לארה"ב. כל זה גורם, כמובן, לחברות היריבות להשקיע משאבים רבים בניסיון להתמודד עם גוגל. כך, למשל, חברת יאהו, שהובילה פעם את תחום מנועי החיפוש, משקיעה מאמץ, זמן וכספים כדי להחזיר לעצמה את הבכורה. באחרונה רכשה יאהו את אינקטומי, מנוע-חיפוש יעיל תמורת 235 מיליון דולר, מתוך כוונה לצרפו לעוד מנועי חיפוש שברשותה וליצור מנוע-חיפוש אחד ענק. ואגב, זו אותה יאהו, המשתפת פעולה עם גוגל ובעבר אף השקיעה בה 10 מיליון דולר.

 

באשר לחדירה לפרטיות

 

גוגל לא רק מספקת מידע טוב יותר מארכיונים מקצועיים, ולא רק מאפשרת לך לחפש מידע על הדייט שלך מהלילה שעבר – היא אפילו קובעת את מדד מצב-הרוח העולמי. השיטה: על-פי השאילתות המוגשות לגוגל, יודע המחשב לקבוע מהו סדר-היום המעסיק כעת את רוב הגולשים בעולם. למדד זה יש ביקוש רב בקרב משקיעים, מנהלי שיווק ומעצבי דעת-קהל. אפשר לבחון את יעילותו בתקופות של אסון, כמו אסון התאומים, או בזמני מלחמה, כמו מלחמת עיראק.

 

מדד זה כולל גם מאפיינים שאינם כמותיים, כמו מצב רוחם של הגולשים. יכולת משוכללת נוספת של גוגל, שיש לה פוטנציאל מסוכן בתחום הפרת הפרטיות, היא "קישורי עומק". גוגל יכול לשלוף למשל את רשימת המרצים בקורס נידח כלשהו, או את רשימת תלמידים בחוג מסוים באוניברסיטה, או כל מידע אחר, שאיש מבין המופיעים בו לא התכוון שיגיע לידיים זרות.

 

יתירה מזאת, גוגל גם נוהג לשמור גירסאות ישנות של דפי אינטרנט. המטרה, לכאורה, מועילה: לאפשר לגולשים שנתקלו בדף, שאינו זמין עוד, לגלוש לגירסה הישנה שלו. עבור רוב הגולשים מדובר בשירות יעיל מאוד, אבל עבור עורכי האתרים זהו סיוט, מאחר שלעתים עורך-האתר מוריד חלק מהתוכן מסיבות שונות, כמו תביעה משפטית, חשש ללשון הרע, ובמקרה של ישראל – הוראות הצנזורה הצבאית.

 

כעת, לקראת ההנפקה הצפויה, צירפה גוגל לדירקטוריון שלה אישים ידועים, שיתנו נופך של מכובדות עסקית ראויה, ובהם ג'ון הנסי, נשיא אוניברסיטת סטנפורד; ארט לווינסון, מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה ג'ננטק, ופול אוטליני, נשיא אינטל.

 

לא נסיים מבלי לספר, שההנפקה הצפויה של גוגל מביאה מיליוני אנשים מכל העולם להתעניינות ראשונה בחייהם בבורסה ובניירות-ערך. אחד הסימנים לכך הוא הכמעט-קריסה שאירעה באתר הרשות האמריקנית לניירות-ערך, שלקראת ההנפקה פירסם את המסמכים הפיננסיים של גוגל. בהצלחה לכולם.

 

 

 

העובדים יקבלו כ-3 מיליארד דולר

 

ראשי גוגל הודיעו, כי הם מבקשים להיסחר בנאסד"ק או בבורסה של ניו-יורק. החתמים המובילים יהיו "מורגן סטנלי" ו"קרדיט סוויס פירסט בוסטון". אגב, העמלות של בנקאי ההשקעות האלה עשויות להסתכם בלא פחות מאשר 100 מיליון דולר. להערכת אנליסטים, ההנפקה עשויה לקבוע לגוגל שווי של 20 עד 30 מיליארד דולר, לעומת 36 מיליארד דולר ליאהו ו-285 מיליארד דולר למייקרוסופט.

 

כדי למנוע אפשרות של השתלטות מצד זרים, יהיו לגוגל שני סוגי מניות, מה שיעניק למייסדים שליטה על עתידה של החברה. המבנה הזה מקובל מאוד בחברות מדיה, ונחשב נדיר בחברות טכנולוגיה. מייסדי גוגל ציינו כתקדים לסוג זה של מבנה את חברת "ברקשייר התאוויי" של וורן באפט ואת ה"ניו יורק טיימס". ברין (30) ופייג' (31) מחזיקים יחד כמעט שליש ממניות סוג ב' של החברה, שלהן פי 10 זכויות הצבעה לעומת מניות סוג א', שיימכרו בהנפקה.

 

בכל מקרה, חלק מעובדי גוגל עצמם יהפכו מיליונרים, ועובדים ותיקים ובכירים, שבידיהם אופציות, ירוויחו מההנפקה סכום חביב של כ-3 מיליארד דולר.

 

חברות ההון סיכון קליינר-פרקינס- קולפילד-אנד-באיירס וסקוויה קפיטל, שהשקיעו בסך הכל 25 מיליון דולר ב-1999, מחזיקות כל אחת בנתח של כ-10 אחוז מהחברה. מן הסתם, השקעות אלה יילמדו בעתיד בבתי-ספר למינהל עסקים.