עינת, הנסיכה הלוחמת

היא מרגישה יותר מינית (והולכת עם מחשופים גדולים), פיתחה מודעות פמיניסטית ("זה התחיל ממפגשים עם מירב מיכאלי") ומבינה סוף סוף שאי אפשר לרצות את כולם ("הלכתי לטיפול"). עינת ארליך מובילה קמפיין אופנה ל"אשה הדעתנית"

פעם היתה מנחת טלוויזיה בשם עינת ארליך. היא היתה נחמדה, נורא נחמדה, אבל היא נעלמה. את מקומה ירשה מישהי חדשה. גם לה קוראים עינת ארליך, יש להן את אותו בעל, אפילו ילדות בעלות שם זהה, אבל כאן נגמר הדמיון. שכן עינת ארליך החדשה, היא לא רק המגישה של העונה החדשה של תוכנית הלייף-סטייל "החיים הטובים" (ערוץ 2) שאו-טו-טו עולה, אלא גם הדוגמנית של אופנת "ג'אמפ" סרטון הפרסומת מציג את ידידתנו, כבר בת 36, בפוזות סקסיות, כמו גם הקטלוג. וחוץ מזה היא נשואה לעמית ואמא לשתיים: ליבי, 4 ורבע, ומיה, אוטוטו בת שלוש.

 

נו, אז מה פתאום דוגמנות?

 

"מעולם לא הייתי דוגמנית ולעולם לא אהיה. אין לי גם נתונים של דוגמנית. אני לא שירז טל או שירלי בוגנים. כשאני הולכת על עקב גבוה, אני אומרת שאני משלימה את מה שהחסיר לי אלוהים. לו הייתי שירז טל, זה היה נראה לי אך טבעי לדגמן, אבל מכיוון שאני לא, ההצעה של משרד הפרסום הפתיעה אותי. ברגע שהבנתי מה הם מחפשים - דמות נשית, חזקה - הבנתי שאני יכולה לעשות את העבודה הכי טוב שאפשר".

 

כי זה מה שאת מרגישה - נשית חזקה?

 

"קצת קשה לי להעיד על עיסתי, אבל אני באמת חושבת שאני דעתנית ושיש לי מה להגיד. גם הסלוגן של הקמפיין אומר, 'יש לך את האומץ להיות עצמך'. הרבה פעמים, לצערי, אנחנו, הנשים, צריכות לעטות מסכות, לעשות דברים שהם יותר בשביל להיות בכל-כך שאני פליזריות, מתוקף היותנו נשים ולא מפני שאנחנו רוצות לעשות את זה".

 

אגב, הפוזות הסקסיות מלוות אותך גם בחיים?

 

"אני בהחלט הולכת עם מחשופים גדולים יותר ואין לי בעיה עם זה. זה חלק מהביטחון שאני מרגישה עם עצמי. אני עובדת על הגוף – גם רזיתי וגם התחטבתי. אני נתקלת בכל כך הרבה נשים סביבי שאומרות, 'בוא, הנה, אישה אחרי שתי לידות ונראית ככה, יופי' תראה, אנחנו דור אחר. אנחנו מודעות לעצמנו, אנחנו יודעות מה זו תזונה נכונה, אנחנו יודעות מה זה ספורט, ואולי זה גם חלק ממוטציה. ההערות האלה על אישה אחרי לידות הן כבר פאסה מהעולם. "גם במלאכת ההגשה השתניתי. פעם העינת של המסך ועינת שבחיים לא היו חופפות. שתי נשים זרות. עכשיו אני אותו בנאדם - גם במסך וגם בחיים. פתאום אני יכולה להיות בטלוויזיה גם קצת ממזרתית וקצת ביצ'ית, וזה תענוג".

 

מתי הפכת למירב מיכאלי?

 

"הדברים האלה התחילו להתחדד אצלי מאז שאני אמא. כשעשינו תוכנית על מין ונשיות. גיליתי אז שאני לא רואה דברים מסוימים שהייתי צריכה לראות. היתה לי פתאום תחושה של הארה שפתחה איזה חדר מאוד גדול, שהיה, לצערי, חשוך אצלי".

 

למה הוא היה חשוך?

 

"יש לפעמים מצבים בחיים שאתה חי לך מיום ליום ועסוק בארבעת הקירות שלך ולגמרי לא מסתכל החוצה. וזה מה שקרה אצלי. אצל הרבה מאוד בחורות, גם במקצוע שלי, אני רואה את העלטה הגדולה בה חייתי. עכשיו אני עומדת על דברים שאני מאמינה בהם. אם זה תסריט שאני קוראת, ופתאום מגלה שם משפט או סיטואציה עם איזה ניצוץ שוביניסטי, אני מיד משמיטה.

 

"אני גם יכולה לשבת בתוכנית אירוח אצל מראיין ולהעיר לו על חוסר שוויון, או על יחס מתנשא לנשים. אני לא אנקוב בשמות, אבל שנינו יודעים למי הכוונה. הוא לא עושה את זה מרוע. פשוט ככה חונכנו. אני גם יודעת שבקרוב יהיה מאבק בתחום השוויון לנשים, שאני אקח בו חלק".

 

מה עושה לך האמהות?

 

"האמהות היא אם-כל. ברגע שאתה נכנס למועדון ההורות אתה מתחיל את החצי השני של החיים שלך. השינוי שחל בך ובבן הזוג שלך ובמה שקורה בבית שלך, הוא אקוטי. יש בזה דברים נפלאים, ויש בזה גם דברים מאוד קשים ומורכבים - החל מהבכי של הגזים, וכלה בזה שהילד חולה ואתה נהיה הבנאדם הכי דואג בעולם".

 

את אמא דאגנית?

 

"כולם הורים דאגניים. אני דאגנית, אבל אני רואה מסביבי אמהות ואבות הרבה יותר דאגניים. ברוב המקרים המצב בבית הוא יותר חרדתי ולחוץ מאשר שמח ומאושר, אבל בשביל זה אנחנו פה וזה משתלם כנראה".

 

איזה תגובות את מקבלת על התוכנית?

 

"אני מרגישה הרבה מאוד פירגון. מעבר לזה, אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא שכשאני רואה את עצמי היום על המסך, זה לא מביך אותי. אני נשמעת לעצמי בסדר גמור ובחורה שיודעת על מה היא מדברת, אינטליגנטית, וזה בעצם הדבר החשוב. "פעם הייתי הרבה פעמים במצב של מבוכה. זאת היתה תופעת ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. הייתי שבוע שלם עומלת על רעיונות, תסריטים והייתי טובה גם בצילומים, אבל משהו מעינת האמיתית נעלם. תמיד יצאה עוד ילדה פליזרית. נורא היה חשוב לי להיות פליזרית. בשביל זה הולכים לטיפול ונפתרים מהתסביכים. כנראה שאצלי הטיפול הצליח".

 

גם בערוץ הילדים היית פליזרית?

 

"נכון, למרות ששם הרגשתי סוג של שליחות. זה היה עוד בימים שלהיות בערוץ הילדים - בניגוד להיום - היה סוג של שליחות. אני זוכרת שהייתי חוזרת הביתה משידורים חיים ומגלה שלמדתי המון. יום יום למדתי שם משהו כמו כרך באנציקלופדיה".

 

מה עמית, בעלך, אומר על השינוי?

 

"הוויכוחים בינינו נהיו הרבה יותר מהותיים, אבל יחד עם זאת אני חושבת שהוא גם אוהב יותר אישה חזקה ודעתנית מאישה נחמדה ומהנהנת".

 

ומה דעתנו על גיל 40 שבשער?

 

"לגיל יש רק יתרונות. אתה נהיה הרבה יותר מודע לחולשות. אני חושבת שאם הייתי עדיין במצב של רווקות, אולי הייתי דוחה את עניין השינוי, אבל דווקא בתור הורה אתה צריך להיות מאוד קשוב לעצמך, אין לך פשוט ברירה, ואז אתה מגלה דברים שאתה חייב לעבוד עליהם מיידית. אחרת הילדות שלי יהיו כמוני ואני לא רוצה את זה".

 

את בנאדם יותר שמח היום?

 

"אני משתדלת לעבוד על מגמה חיובית, אז אני משערת שחלק מזה הוא גם שמחה. אני ממש לא הבנאדם הכי מלא שמחת חיים. אין לי גם שום רצון לזה. העניין הוא לא כל-כך שמחה, אלא להשתדל להיות קשובים לחצי הכוס המלאה".

 

איך את רואה את העתיד שלך בטלוויזיה?

 

"האמת היא שהחלום הטלוויזיוני שלי די משתנה. אין לי שום בעיה עם תוכניות לכל המשפחה ואין לי שום בעיה עם תוכניות לייף סטייל, או לייט-נייט, כל עוד מדובר בפורמט טוב. בשלושתם אני טובה. עוד לא הגעתי למצב של דבר יחיד שאותו אני רוצה. תוכנית פובליציסטית? שוב, זאת אפשרות, בתנאי שהפורמט יתאים לי. זה פשוט לתפור חליפה חדשה".