דו"ח מבקר המדינה שהותר היום (ד') לפרסום מעביר ביקורת חריפה על התנהלות רשות השידור בשנים 2002-2003. בדו"ח מובעת ביקורת על קידום מהיר מדיי של עובדים מסוימים בניגוד לנהלי הרשות, וכן על כך שלתפקידים בכירים ברשות מונו אנשים חסרי השכלה אקדמאית.
בדו"ח נמתחת ביקורת על מדיניות המכרזים של הרשות, שנועדה לקדם את סיכוייהם של מועמדים מתוכה. "הרשות נהגה לפרסם מכרזים פומביים שהיו למעשה מכרזים פנימיים-פומביים", נכתב, "גם על משרות שכבר פורסם עליהן מכרז פנימי - וועדת מכרזים לא מצאה מועמד מתאים למשרה, כדי לאפשר פעם נוספת לעובדי הרשות להגיש את מועמדותם, נוסף על מועמדים חיצוניים".
כן מובעת ביקורת על קבלתם של עובדים ללא השכלה אקדמאית לתפקידים בכירים, בתנאי שהם עובדי הרשות. "ההערה במכרזים פנימיים-פומביים, ובה תנאי סף שונים המקלים עם עובדי הרשות לעומת אלה הנדרשים ממועמדים חיצוניים, בשל השמטת הדרישה בדבר שנות הוותק בעבודה ברשות והשארת הדרישה להשכלה תיכונית בלבד, אינה מתיישבת עם עקרון התחרות השוויונית בין מתמודדים באותו מכרז", נכתב.
ביחס לקידום מהיר מדיי של עובדים מצוין בדו"ח כי עשרות עובדים, חלק גדול מהם במחלקת הצלמים, קודמו בדרגותיהם במהירות גבוהה מזו שבנהלים. הדו"ח מתייחס בין השאר לקידומם של שני עובדים ספציפיים, הנחשבים למקורבי המנכ"ל יוסף בראל ש"מינה את עובדת ג' ועובד ד' לתפקידי ניהול ברמה של מנהלי מחלקות. לעובדת ג' נקבעו תנאים נלווים של מנהל חטיבה, אף על פי שהוועד המנהל לא אישר את התקנים". בדו"ח מצוין כי עובדת ג' היא עוזרת המנכ"ל. עובד ד' הוא בעלה, זליג רבינוביץ.
מרשות השידור נמסר כי היא "מברכת ומרוצה מכך שליקויים קשים אשר חזרו על עצמם באופן עקבי בכל דו"חות מבקר המדינה הקודמים, תוקנו ואינם מופיעים עוד בדו"ח הנוכחי".
ביחס לקידום העובדים באופן כללי נכתב כי "מדובר בתיקון עיוותים אשר נמשכו לאורך זמן רב כלפי עובדים מסקטורים שונים" וביחס לקידום הצלמים בפרט נכתב בתגובת הרשות כי הדבר הינו "בעקבות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה".
לגבי המכרזים נכתב כי "פעולה זו נהוגה ברשות השידור מזה שנים רבות. היא התגבשה לכדי נוהג מול האיגודים המקצועיים. הרשות תקפיד מעתה לכלול את דבר קיומם של המבחנים, בעת פרסום מכרז, לכל תפקיד. כן תפעל הרשות לאיוש כל משרות הניהול בדרך של מכרז".
עוד בדו"ח: מועצת הכבלים והלווין לא אוכפת היטב את הכללים
לפי דו"ח מבקר המדינה, מועצת הכבלים והלווין לא פעלה מספיק בשנים 2002-2003 על מנת לאכוף את הכללים בנוגע להפרות של גופי השידור – בעיקר ככל הנוגע לשידורי פרסומות אסורים - ולגבות מהם את הקנסות עבור אותן הפרות. כן מובעת בו ביקורת כלפי אופן הפיקוח על אותם גופים.
עפ"י הדו"ח, יש צורך "להגביר את המעקב אחר תשלומי העיצומים הכספיים שהוטלו ולפעול לגבייתם. מן הראוי שהודעות יו"ר המועצה על הטלת עיצומים יהיו ברורות וחד-משמעיות". עוד נכתב כי "הגידול במספר הערוצים ובהיקף פעילותה של המועצה לא לווה בגידול מתאים של אמצעי הפיקוח".
תגובת מועצת הכבלים והלווין היא כי "באופן כללי אנחנו גובים קנסות ומתנגדים לכל עיכוב ביצוע, אין ספק שאם מוטלים קנסות יש לשלם אותם. אולם בחלק מהמקרים הוגשו עררים לבית המשפט ולפי החלטתו לא ייגבו הקנסות עד מתן ההחלטה בעררים". לגבי נושא הפיקוח נמסר מהמועצה כי "עד שנת 2000 לא היה כלל פיקוח, בשנת 2000 ניתנה הקצאה לתקן אחד בלבד לאגף הפיקוח, כאשר כיום ברור כי אין די באדם אחד לפקח על כמות כזו של ערוצים ושעות צפייה".