בארנבוים מנגן בטהובן: לבכות מהשלמות המרגשת

הפסנתרן דניאל בארנבוים ברסיטל שכולו סונטות מאת בטהובן – בנייני האומה, ירושלים

מדהים. אין מילה אחרת. דניאל בארנבוים לא ניגן – הוא לקח אותנו למסע אל תוך הנפש באמצעות המוזיקה של בטהובן.

 

הכל היה הפוך ממה שהכרנו בעבר, בארנבוים הגיש את נגינת בטהובן העמוקה ביותר ששמעתי אי-פעם. לבכות מהשלמות המרגשת שלו. רק מי שחווה טרגדיה אישית בחייו יכול לנגן כך את סונטת "אור ירח" ולהפוך אותה לתפילה מאופקת, לחוויה אנושית של פסימיות שמתחלפת באופטימיות. מהמם.

 

בנגינת סונטת "הסערה" הגיש בארנבוים בטהובן עכשווי, כועס. בארנבוים כמו לקח אותנו ביד והוליך אותנו אל הסתיו שבנשמה. בניגוד למקובל, הפרק האחרון לא היה "נחמד" – להפך. הוא נשמע כמו שירת ההשלמה של סוף החיים. זה לא רק הצליל הנהדר שלו, גם לא הנאמנות שלו לסגנון ואפילו לא הצבעים הגאים שנשפכים אצלו מהפסנתר – זו ההליכה שלו לעומק שמאחורי הצלילים. כך הפכה אצלו הסונטה ה"פאתטית" לזרימה של נהר מתחת לאור.

 

מר בארנבוים היקר – אלוהים לא אוהב נגינה עם שלמות שכזו. כאשר תגיע הביתה, פתח בבקשה את הפסנתר ונגן שגיאה אחת, אפילו קטנה, כדי שאלוהים יסלח. היום יקבל בארנבוים בכנסת ישראל את פרס "וולף" היוקרתי. בארנבוים הוא המוזיקאי הגדול של זמננו. מגיע לו.