עת קציר הגיעה

ספירת העומר הגיעה לסופה וכך, כמעט, גם עונת הקציר. הקומביינים עובדים כעת שעות נוספות, וגם ילדים, משפחות וקבוצות יכולים להתנסות בעבודת מגל וחרמש ובטחינת קמח. איך, איפה וכמה - מדריך

כולנו שבויים כנראה בעולם המושגים של הגננות לפיו את הקציר מציינים בחג הקציר, ורק הטבע מצדו מסרב להיכנע לתכתיבי משרד החינוך: רוב שדות החיטה כבר נקצרו. חג הקציר מציין איפה את סופה של העונה דווקא.

 

מקומה של החיטה, הראשונה שבשבעת המינים, אינו נפקד מן הטרנד של תיירות חקלאית ושאר פעילויות שחזור מלאכות קדומות. לא מעט מקומות מציעים פעילות של קציר, דיש, וטחינת קמח (וגם אפיית הפיתות הבלתי נמנעת), על פי רוב לקבוצות. מלבד יציאה אל מרחבי החיטה, חלק מהפעילויות מאפשרות גם מפגש מעניין עם העברית: זו הזדמנות להכיר גם את העצמים שעומדים מאחורי מילים כמו 'מוץ' ו'תבן', 'אלומה' ו'עומר', 'סאה', 'מדוכה' ו'כברה', 'מורג' ו'מזרה'. לא חייבים להמתין לחג הקציר על מנת להתנסות בעבודת המגל והחרמש.