לגברים יש ויאגרה, ומה יש לנשים?

לשליש מהנשים בגילאי 59-18 אין עניין במין. גם לגברים זה קורה, אבל בשבילם המציאו את הוויאגרה. הרבה יותר קשה למצוא תרופת פלא לנשים, בגלל ריבוי הסיבות שגורמות לאובדן החשק אצלן, כמו סיבות ביולוגיות, כעס על בן הזוג, לידה ומתח בעבודה. הפתרון, בהתאם, דורש יותר מגישה טיפולית אחת

כשנדמה היה שאוטוטו גם המין הנשי יוכל בקרוב לגעת באושר, הגיעה ההודעה המפתיעה של חברת התרופות פייזר על הפסקת מחקר הוויאגרה לנשים, בשל תוצאות מאכזבות בטיפול בהפרעות מיניות. בחברה הודיעו שלא תוגש בקשה לאישור שיווק הוויאגרה לטיפול בנשים – וחזרנו לנקודת ההתחלה.

 

ובנקודה הזו אפשר למצוא נשים רבות שהירידה ברמות ההורמונים, המתח בעבודה או במערכת היחסים או בעיות אחרות גובים מהן מחיר כבד בחדר המיטות.

 

אובדן התשוקה המינית, ובשמו הרפואי הפרעה ביצר המיני (Hypoactive Sexual Desire Disorder), הוא הצורה השכיחה ביותר של בעיות בתפקוד המיני בקרב נשים בכל הגילים. רק לאחרונה פורסם מחקר שהראה שקרוב לשליש מהנשים בגילאי 59-18 סובלות מאובדן עניין במין, ולא – לא הכל בראש שלהן.

 

בניגוד ללתלונה העיקרית של גברים, בעיות זיקפה, הבעיה הגדולה ביותר של נשים במיטה נגרמת משילוב של גורמים נפשיים ופיזיולוגיים, שככל הנראה ועם כל הרצון הטוב, לא ניתן יהיה לטפל בהם באמצעות בליעת כדור כחול, או ירוק, או צהוב.

 

המיניות הנשית נוטה ללבוש פנים רבות והיא די מורכבת, מסבירה הפסיכולוגית וחוקרת המיניות ד"ר שריל קינגסברג. למרות שכולנו – כולל חברות התרופות שמריחות את הכסף הגדול – היינו רוצים מאוד לפשט אותה כדי שיהיה אפשר להגיע לטיפול של זבנג וגמרנו, זה כנראה לא עובד ככה.

 

בכל זאת, השקת הוויאגרה לגברים עשתה טוב גם לנשים. פריצות הדרך שנעשו בשנים האחרונות בתחום הולידו מחקרים נוספים שבדקו את הגורמים לחוסר תפקוד מיני בקרב גברים ונשים, ולמרות כשלון חברות התרופות לייצר תרופת פלא לנשים, יש היום טיפולים יעילים וזמינים שיכולים לעזור להחזיר את התאווה לחיי הנשים.

 

לאן נעלם הדחף

 

בניגוד לאמונה הרווחת, אומרים המומחים, התדירות של המגע המיני אינה קשורה כלל לתשוקה מינית או לסיפוק מיני. אחד הדברים הראשונים שד"ר ג'ן שיפרן מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד אומרת לנשים שמוטרדות מבעיות מיניות, הוא שאין תדירות נורמלית או סדרה תקינה של התנהגויות, ושהדברים משתנים עם הזמן. "אם זה טוב להן ו/או לבן הזוג שלהן, אז אין בעיה", היא אומרת. אבל כשהעניין של האישה במין יורד בצורה משמעותית ובאופן שמשפיע על חייה וגורם למצוקה, אז כבר מדובר בבעיה של יצר מיני נמוך.

 

דחף מיני הוא המרכיב הביולוגי של היצר המיני, מסבירה ד"ר קינגסברג, שמתבטא כעניין מיני ספונטני וכולל מחשבות מיניות, פנטזיות ארוטיות וחלומות בהקיץ. לדבריה, זה הגוף שלנו שמאותת שהוא רוצה להיות מיני. בין שיש איזושהי כוונה לממש את הרצון ובין שלא, לכולנו יש רמות מסוימות של דחף.

 

הדחף המיני הזה יורד באופן טבעי עם הגיל, בהתבסס על גורמים פיזיולוגיים. אבל היצר המיני כולל גם גורמים בין אישיים ופסיכולוגיים שיוצרים את הנכונות להיות מיניים. "מעבר לחרמנות, זוהי התחושה של אינטימיות ביחסים. אם אתה כועס על בן הזוג שלך, אתה יכול להיות חרמן אבל לא תרצה להיות מיני עם האדם המסוים הזה".

 

כדי לקבוע מהו שורש הבעיה יש לבחון את כל האספקטים האלה של יצר מיני. אחד הגורמים השכיחים לאובדן היצר והדחף המיני אצל נשים הוא בעיות בין אישיות ביחסים. בעיות בתפקוד של בן הזוג, חוסר סיפוק רגשי במערכת היחסים, לידת ילד או הפיכה למטפלת של אדם יקר – כל אלה יכולים להפחית את היצר המיני. גורם נוסף הוא השפעות סוציו-תרבותיות – מתח בעבודה, לחץ של עמיתים, אימג'ים שהתקשורת מציגה על מיניות.

 

גם רמות נמוכות של טסטוסטרון הן סיבה לאובדן היצר. טסטוסטרון משפיע על הדחף המיני גם בגברים וגם בנשים. רמות הטסטוסטרון מגיעות לשיאן אצל נשים באמצע שנות ה-20 שלהן ואז יורדות בהתמדה עד גיל המעבר, אז הן צונחות באופן דרמטי. בעיות רפואיות – כמו מחלות נפש, אנדומטריוזיס (גידול לא תקין של רקמת הרחם), מיומות ובעיות בבלוטת התריס – משפיעות על הדחף המיני, וכך גם תרופות נוגדות דיכאון מסוימות (כולל מהדור החדש), תרופות להורדת לחץ דם וגלולות למניעת הריון. וכמובן, גם הגיל עושה את שלו, שכן במשך הזמן רמות האנדרוגנים (הורמונים סטרואידיים שכוללים טסטוסטרון וא - נדוסטרון וקשורים בהתפתחות איברי המין והחשק המיני) בדם יורדות בהתמדה אצל נשים.

 

איך מחזירים את התשוקה?

 

מאחר שאובדן היצר המיני בנשים נגרם משילוב של גורמים פיזיים ופסיכולוגיים, הטיפול בבעיה דורש בדרך כלל יותר מגישה טיפולית אחת. "טיפול מיני יעיל מאוד ליחידים ולזוגות, והוא תמיד ניצב בראש הרשימה שלי", אומרת ד"ר שיפרן. לדבריה, מאחר שתפקוד מיני לקוי בדרך כלל משפיע על שני בני הזוג, חשוב מאוד לדון בנושא יחד או בנפרד עם בעל מקצוע בתחום בריאות הנפש.

 

אם הבעיה המינית נגרמה מתרופות, שינוי המרשם או טיפולים אלטרנטיביים יכולים להיות הפתרון. אם גלולות למניעת הריון הן החשודות כגורם להפחתת רמות הטסטוסטרון, אפשר לנסות סוג שונה של גלולות או אמצעי מניעה לא הורמונליים. לפעמים יש בעיות רפואיות שדורשות טיפול ניתוחי, כמו הסרת שרירנים (מיומות), או תרופתי.

 

בנשים בגיל המעבר ניתן לטפל ביובש בנרתיק בקרמים ואגינליים שמכילים אסטרוגן. פתרון נוסף שמתחיל לצבור תאוצה הוא הטיפול בטסטוסטרון. למרות שאף הורמון או תרופה עדיין לא אושרו על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי, גינקולוגים רבים ממליצים על שימוש בטסטוסטרון ללא התוויה רשמית לנשים עם יצר מיני נמוך. כעת נבדקים כמה טיפולים שכוללים גלולות טסטוסטרון או מדבקות לעור ותוכננו במיוחד לטפל בבעיות מיניות, בתקווה לקבל את אישור המינהל בעתיד הקרוב.

 

ד"ר שיפרן מעורבת במחקר שבו נעשה שימוש במדבקות טסטוסטרון לעור לצורך טיפול בנשים עם יצר מיני נמוך. מחקרים ראשוניים הראו שהמדבקה שיפרה במידה משמעותית את היצר והסיפוק בנשים אחרי גיל המעבר שהשחלות שלהן הוסרו. לדבריה, השלב השלישי של המחקר הקליני במדבקות, שכולל אלפי נשים בכל העולם, נמצא כעת לקראת סיום. המחקר בודק לראשונה את ההשפעה של מדבקות טסטוסטרון בנשים שהגיעו למנופאוזה באופן טבעי או שהגיעו למנופאוזה מוקדמת כתוצאה מכימותרפיה או הסרת השחלות.

 

המחקר מפגר מאחור

 

כשנשקלות אפשרויות הטיפול בבעיות מיניות, המומחים מדגישים שחשוב להכיר בעובדה שיש כאן אפקט פלסבו גדול במיוחד, שמבוסס על הציפיות של המשתמשת. לכן חייבים לבדוק את התרופות כנגד פלסבו.

 

זה גם מסביר מדוע כל כך הרבה תוספים ושיקויים מתיימרים לטפל ביעילות בבעיות מיניות, כמו תשוקה נמוכה. מאחר שהציפיות משחקות תפקיד כל כך גדול ביצר המיני, מוצרים שנמכרים ללא מרשם יכולים לטעון שהם יעילים למרות שהאפקט הוא למעשה פלסבו.

 

פיליס גרינברגר, נשיאת המועצה למחקרי בריאות האישה בארה"ב, אומרת שנשים מדווחות על בעיות מיניות יותר מגברים, אבל המחקר והטיפול בבעיות המיניות של נשים משתרך הרחק מאחור. בין השנים 99-'90' התפרסמו כמעט 5,000 מחקרים על התפקוד המיני הגברי, אבל רק 2,000 מחקרים כאלה על נשים. אבל, אומרים מומחים, המחקר על התפקוד המיני של האישה מדביק לאט לאט את הפער.