"העם הזה רוצה שלום, העם הזה חפץ בחיים"

הנאום המלא של יום-טוב סמיה בעצרת בכיכר רבין, ביום שבת, ה 15 למאי, 2004.

"ושוב, כמו תמיד בארץ ישראל, האבנים רותחות, האדמה איננה מכסה, ושוב, קוראים אחי מן המיצר." חיים גורי. (חשבון עובר)

 

שבוע טוב, ניצב אני בפניכם כבעל דעה עצמאית, איני מייצג שום גוף או מפלגה פוליטית. באתי לכאן, כיוון שבעיניי זהו מפגן ממלכתי של כלל עם ישראל.

 

פרשת השבוע נפתחת במילים "אם בחוקותי תלכו..." הסברים רבים ניתנו למה "ללכת" בחוקים ולא "לעמוד" בהם. אני מעדיף את ההסבר כי רק השמים והארץ הם קבועים. אנו חיים בתהליך, ועמידה במקום אין פירושה שהזמן פועל לטובתינו.

 

חיילי ומפקדי צה"ל נמצאים בחזית מזה 37 שנים בשליטה על עם אחר, תוך לחימה בתנאים כמעט בלתי אפשריים. במצבים קשים פחות, דעכו צבאות של מעצמות על. חיילי צה"ל ומפקדיו! - חיזקו ואימצו! במעשיכם אתם נותנים זמן למנהיגנו למצוא פתרונים.

 

לצערי הרב, אנו צועדים במצעד האיוולת הזה 37 שנים. עלינו לזכור שמציאת פתרון לסיכסוך היהודי-פלסטיני שלא החל בבוקר שאחרי יוני 67 תהיה יותר כואבת ! וכך כל יום שעובר, הפתרון יהיה כואב יותר.

 

יש כאן אבסורד. מחד, צבא מצוין שמצליח לספק זמן כמעט בלתי מוגבל לדרג הפוליטי להגיע לפתרונות. ומאידך מהדהדת השאלה, האם הצלחה זו מובטחת לנצח? אני אומר שלא ! הצבא ימשיך להיות מצויין, אבל אנו נברח מיהודה, שומרון ועזה בלחץ של הרחוב, ובלחץ של ארגונים וקבוצות פוליטיות קיצוניות.

 

אני מסכים עם עמדת ראש ממשלת ישראל מר אריאל שרון, צריך לצאת מעזה וישובים מבודדים ביו"ש – אבל, בהחלטות ומעשים של מנהיגות. אסור לברוח כמו מלבנון! בריחה, שחמישה חודשים אחריה, החלו הפלסטינים מיוזמתם בלחימה הנוכחית. צריך לעשות זאת במקביל למציאת שותף ותוך צעדים חד-צדדיים שיוכיחו לפלסטינים שהטרור אינו משתלם.

 

תושבי גוש קטיף- ואני מכיר רבים מהם באופן אישי- אתם אנשים וחלוצים נפלאים. הנגב והגליל זקוקים לכם !

 

אני קורא לכם ערביי ישראל – אל תשבו על הגדר. הגורל צרף אותנו לאותה מדינה, התרחקו מהטרור והתמיכה בו, עשו הכל כדי להשתלב, גם אנחנו צריכים לעשות הרבה בכיוון זה, לכשיתאפשר (והלוואי יהיה זה בקרוב), הצטרפו לשרות לאומי.

 

אני פונה לרוב הדומם הפלסטיני, לאיש הפשוט, למהיגים הפרגמטיים הרדומים נוכח האסונות שיאסר עראפאת מפיל עליכם. הסכסוך בננו הוא טראגדיה משותפת. הפתרון בידיכם לא פחות מאשר בידינו. המליכו מנהיגים שירצו להוביל אותכם באמת "לשתי מדינות לשני עמים". אי אפשר גם את זה (שתי מדינות לשני עמים) וגם, החזרת פליטים לערים במדינת ישראל.

 

יאסר עראפאת חתם על ההסכמים בוושינגטון ובקהיר בניגוד לחזונו האמיתי, הייתי שם וראיתי זאת מקרוב. פלסטינים נכבדים! אם חפצים בשלום אתם – סלקו אותו- סלקו את עראפאת ! מוטב שלא לגרום לנו לעשות זאת.

 

הגיע הזמן שנשיא מצרים, מלך ירדן וראש ממשלת ישראל, ימנפו את הנכס האיסטראטגי - השלום בננו, להשפעה על פתרון הסיכסוך הישראלי פלסטיני.

 

כולנו חייבים להתייצב לצידה של מנהיגות חזקה ומאוחדת (זה הזמן לאחדות) שתוביל את העם לפתרון מעשי, מבלי לשאול כל בוקר מחדש מה העם או פלגיו רוצים !

 

העם הזה רוצה שלום.

העם הזה חפץ בחיים.

העם הזה משתוקק למדינה יהודית לדורי דורות.

כי, לעם הזה אין ארץ אחרת.

 

יום-טוב סמיה יתארח מחר (שני) בשעה 17:00, בפורום חדר החדשות לשיחה עם גולשי ynet.