כמה מחשבים עובדים בשירות גוגל? התשובה לשאלה הזאת היא עדיין סוד כמוס, שיישמר ככזה לפחות עד אחרי ההנפקה של גוגל הצפויה במהלך 2004. רוצים לנחש? במצגות הרשמיות של החברה מופיע המספר 10,000+, בניו-יורק טיימס דיווחו על יותר מ-100 אלף, והמקורות שלנו אומרים שזה הרבה יותר.
כמה יותר? סוד כמוס. מה שידוע הוא, שגוגל קונה אותם בקונטיינרים מהיצרנים הכי זולים באסיה, ומשכנת אותם בארונות הממלאים מחסנים אינסופיים בחצי תריסר אתרים מרכזיים. בכל אתר יש למעלה מאלף ארונות גדושים בשרתי PC שאינם מתוחכמים יותר מהמחשב הביתי או המשרדי שלכם. בכל מחשב מותקנים שני דיסקים קשיחים, מעבד סטנדרטי, זיכרון, ממשק רשת מקומית וממשק למערכת ניהול מרכזית, שנותנת לאוסף האקלקטי של חומרה זולה תכונות של "שריג", Grid.
הסוד הטכנולוגי האמיתי של גוגל איננו אלגוריתם החיפוש (שכבר למדו לחקות אותו לא רע בכמה מנועים אחרים) ואפילו לא המיליארדים של דפי Web מקוטלגים באינדקס אדיר-ממדים. הסוד האמיתי הוא איך מנהלים את שריג המחשבים הגדול ביותר בעולם בצורה אמינה כל-כך. גם מי שהגיע לכך, ש-PC קורס אצלו בממוצע רק פעם בשלוש שנים, יחווה מאה קריסות ליום בממוצע כאשר הוא מפעיל גריד עצום כל כך.
גוגל לא קורס
אבל השירות של גוגל לא קורס גם כאשר עומס השאילתות כבר מזמן עבר בסדר גודל את המספר הצנוע שנציגי החברה נוקבים בו (1000+ לשנייה). אם בשנה האחרונה שמעתם את כל העולם ובת-דודתו מדברים על Grid Computing ולא הבנתם למה, המספרים המפעפעים מתחת למכסה הסודיות של Google מתחילים להסביר את סוג הקסם השריגי.
לאחרונה הכריזה גוגל על תוכנית הדואר האלקטרוני שלה, במסגרתה היא תקצה שטח אחסון של גיגהבייט לכל מנוי - בחינם. בתמורה צריך המנוי רק להסכים שהבוט (Bot) האוטומטי של גוגל יסרוק את התכנים של הדואר ויבנה מהם "פרופיל לקוח" עבור פרסום מכוון אישית. הלקוח יקבל עם הדואר את המודעות המוכוונות אליו על-פי שיוך הפרופיל לקבוצות דמוגרפיות שונות.
חידה: כמה מחשבים דרושים כדי להפעיל את Gmail
גוגל מבטיחה לא לחשוף פרטים אישיים נוספים ולא לאפשר כלל גישה של אנשים לתיבת הדואר ולתוכנה. כמובן שמיד קמה צעקה גדולה ומרה בארה"ב ובכל העולם - למרות שאף אחד לא חייב להירשם לשירות הזה ועבור 99% מהמשתמשים הפוטנציאליים שירות כזה יכול להתאים ל-99% מנפח ההתכתבות האלקטרונית שלהם. נשאיר לאמריקנים את הוויכוח על Gmail והמשמעויות החוקיות-חברתיות שלו ונחזור לשאלת הפתיחה בווריאציה קלה: כמה מחשבים צריכה להפעיל גוגל כדי לספק תשתית ל-Gmail?
התחשיב הבא מצוץ מהאצבע, אבל מספק קנה-מידה ריאלי לאתגר. יש בעולם למעלה ממיליארד בעלי חשבונות דואר אלקטרוני, לחלקם כמה וכמה חשבונות. נניח שרק מחציתם מקבלים את ההצעה של Google והם מתחילים להזרים למערכת קבצים בנפח ממוצע של מגה בייט ליום. עם כמויות ה-SPAM הנוכחיות, הפופולריות של העברת תמונות דיגיטליות ובקרוב גם Video-Mail, מגה בייט ליום זה לא הרבה.
בצד הקולט, בשריג האחסון של Google, מגה בייט ליום כפול חצי מיליארד משתמשים שווה-נפח לאלפיים דיסקים של 250GB נוספים כל יום! מאחר ויש צורך בקצת "יתירות" וקצת רזרבה, הטכנאים יתקינו כ-2 דיסקים חדשים כל דקה, 120 בשעה, 2880 ביום, מיליון בשנה! נשמע לכם הגיוני?
רק פטה בייט אחד ביום
אבל מי שכבר כמה שנים מפעיל Grid בגודל של יותר מ-100 אלף מחשבים כנראה שלא נבהל ממספרים כאלה. ההנחה היא שקצב ההצטרפות לשירות Gmail יהיה "מתון" בהתחלה, לא יותר ממיליון מנויים חדשים כל יום, וגם הם יהיו בהתחלה עם תיאבון "מתון" לנפח אחסון. במקביל המהנדסים מתכננים על דיסקים בעלי נפח גדול יותר מ-250 גיגה בייט ועל יותר משני כוננים בכל PC. בהנחות אלה, טכנאי גוגל יצטרכו להתקין "רק" טרה בייט אחד (אלף גיגה בייט) מדי שעה, או 12-10 שרתים עם 5-4 כוננים של 500-600 גיגה בייט כל אחד, מדי יום.
כבר היום הם מוסיפים ל-Grid בממוצע קרוב ל-100 מחשבים ביום - אם להאמין למספרים של הניו-יורק טיימס (עיתון שמקפיד על דיוק נתוניו בדרך-כלל). גם בשיא הדרישה, שצפוי להגיע רק בעוד כשנתיים, קצב הוספת החומרה לא יחרוג מהמספרים המקובלים היום בגוגל. ומבחינת העלות הרי מדובר ב"מחיר מציאה". כיום בערך 2 דולר למשתמש ובעתיד הרבה פחות. אתם זוכרים כמה שילמה AOL עבור כל משתמש של ICQ? פי 20! וכמה מודעות צריך להראות ללקוח חדש כדי להחזיר את ההשקעה בו? פחות מ-100. ותוך כמה זמן זה יקרה? 4-3 חודשים - גם אם גוגל תצליח למכור רק מודעה אחת למשתמש ליום. אז אל תגידו שלסטודנטים של סטנפורד אין חוש לעסקים.