מולי אפשטיין

שימוש בסמים בספורט

שימוש בחומרים משפרי הישגים היה נפוץ עוד במשחקים האולימפיים בעת העתיקה. זו הייתה אחת הסיבות להפסקת המשחקים, יחד עם עוד שחיתויות שהיו מסביב. אמנם בימים ההם היה נהוג לכתוש עצמות של חמור יחד עם אשכים של שור, אך בד בבד עם השיפור בקטגוריות הספורט השונות, התחולל גם "שיפור" בשימוש בסמים השונים.

 

המילה האמריקאית "דופינג" לקוחה מהמילה "דופ" שהוא שם של משקה שרקחו בני שבט הזולו מעלי קוקה ומעוד כמה מרכיבים בעלי אופי דומה. הם השתמשו במשקה זה בפולחנים דתיים. המילה זכתה להיכנס למילון אוקספורד כבר במאה ה-19.

 

נקודות מפנה התחוללה בתקופת מלחמת העולם השניה יחד עם השתפרות התעשייה כולה. בשנות הארבעים יוצרו לראשונה הסטרואידים באופן מסחרי. בשנות ה-50 החל השימוש בסטרואידים להיות נפוץ בספורט ובאולימפיאדת החורף של 1952, נמצאו כמויות גדולות של מזרקים אצל הספורטאים. באולימפיאדת רומא של 1960, אחד מרוכבי האופנים מת משימוש יתר בחומרים ממריצים.

 

באולימפיאדת טוקיו של 1964, שינוי עצום במבנה הגופני של הספורטאים עורר חשד לשימוש בחומרים אסורים בשנת 1967 לאחר שעוד רוכב אופנים מת, הוועד האולימפי מחליט להקים וועדה רפואית וקובע חוקי איסור שימוש בסמים. בשנת 1968 ניתנה הגדרה אולימפית למונח סימום ורק אז נקבעת הרשימה של החומרים האסורים לספורטאים. רק באולימפיאדת מינכן 1972, הועד האולימפי מפתח שיטה מהימנה לאיתור חומרים ממריצים ומשכחי כאב. ב - 1973 מפתחת הוועדה האולימפית שיטה לאיתור סטרואידים.

 

מולי אפשטיין התארח בתכנית מספר 34