למה הרופאים מתעצלים לתת לנו הסברים?

לרופא שבישר לארנון לפיד שיש לו שלבקת חוגרת לא היתה סבלנות להסביר לו ממה בדיוק הוא סובל. ד' אושפז במחלקה אורתופדית והוחתם על טופס הסכמה לניתוח בחשכה כמעט מוחלטת. כך מתעלמים מסעיף 'הסכמה מדעת לטיפול רפואי' בחוק זכויות החולה

לפני כחודשיים תקף את ארנון לפיד כאב ראש עמום וקשה שהתמקד באזור העורף. אחרי לילות ללא שינה, נטילת משככי כאבים שונים ושיתוק חצי פנים הוא פנה מבוהל לרופא המשפחה. "הוא גילה פצעים באזור העורף", מספר לפיד, "ואיבחן מיד שיש לי שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר, מחלה נגיפית שמלָוה בין היתר בכאבים עזים – א.א). הוא רשם לי תרופות משככות כאב וסטרואידים. ביקשתי ממנו הסבר על המחלה כי מימי לא שמעתי עליה, אבל הוא אמר שהוא לא יכול להסביר, שהוא לא יודע או שאין לו זמן, היה קצר רוח. וככה, בלי לדעת מה בעצם יש לי, עזבתי את המרפאה".

 

השבועות הבאים היו, לדברי לפיד, בלתי נסבלים. "הפכתי לרגזן שלא כדרכי, רבתי והתווכחתי עם כולם. בלילות לא יכולתי לישון והסתובבתי אחוז בהלה. הרגשתי שדעתי נטרפת. נטיתי לבכות, ואף אחד מבני המשפחה לא ידע מה קורה איתי".

 

הוא חש הקלה רק כשפנה לרופא אחר. הרופא הרגיע אותו שאלה תופעות לוואי של הסטרואידים, הפחית את המינון שלהם ורשם לו תרופות הרגעה. "הרי מדובר בי, בגוף שלי ובבריאות הנפשית שלי, אז למה הרופא לא מסביר לי מה צפוי לי? זה לוקח בדיוק ארבע דקות", אומר לפיד בעצב.

 

לפני שלושה שבועות שבר ד' את עצם הירך בשעות הערב. הוא הובהל לבית חולים במרכז הארץ, שם הוחלט לנתח אותו כבר באותו לילה. "אבא הועבר למחלקה האורתופדית והמתין לאורתופד מומחה שיגיע מביתו", מספר בנו של ד'. "בסביבות השעה עשר בלילה, כשהחדרים במחלקה חשוכים ורק בפרוזדור דולק אור, ניגש אליו רופא צעיר, מגיש לו טופס ואומר לו 'תחתום על הסכמה לניתוח'. אבא מסיט את חצי גופו, משרבט חתימה בלי שיוכל לקרוא, גם אם היה רוצה, חצי מילה ממה שכתוב שם. בגלל החושך הוא חתם אולי במקום לא מתאים. הרופא לוקח את הניירת והולך בלי שיסביר לאבא שלי מילה על הניתוח, סוג ההרדמה, מה צפוי לו אחר כך, כלום, אף מילה.

 

"אני עומד שם על ידו ומשתגע, איפה חוק זכויות החולה בישראל ואיפה המציאות? מישהו דואג בכלל לאכוף את מימוש הפיסקה 'הסכמה מדעת'? הרי אם היו מגישים לאבא שלי טופס בסינית או בקשה לחתימה על משכנתא הוא היה חותם באותה מידה של חוסר ידע. ולא שמדובר בקשיש, אדם מבולבל או עולה חדש. מדובר בגבר צלול ובריא בן 68. זה פשוט נורא".

 

"תצאי מהניתוח יפה וחמודה"

 

מודעות בעיתונים שדיברו בשבחי הסרת שיער בלייזר צדו את עיניו של ע'. משוכנע שזה מה שהוא רוצה, הגיע למכון המפרסם וביקש להסיר את השיער בגבו. לדבריו, איש לא הסביר לו דבר על הטיפול, למעט העובדה שהוא בטוח ויעיל ב-100%. אחרי סדרת טיפולי לייזר הידלדל השיער בגבו, אך נותרו צלקות. מקץ חודשים ספורים חזר השיער לצמוח. ע' התדיין עם בעל המכון, שהציע לו לעבור סדרת טיפולים נוספת, אך הוא סירב. הוא תבע את המכון וזכה בתביעה – בית המשפט קבע שלא ניתנה על ידו הסכמה מדעת לטיפול ולא הוסברו לו כחוק הסיכויים והסיכונים בטיפול שביקש.

 

גורלה של ויקטוריה מלמד היה רע. היא סבלה מגידול שפיר בגולגולת, שגרם לה לבעיה אסתטית. הרופא שאליו פנתה (שמו שמור במערכת) המליץ לה לעבור ניתוח להסרת הגידול. הוא הסביר לה שמדובר בניתוח קל ופשוט, נטול סיכונים. לדברי בעלה, הרופא אמר לה: "עוד מעט, ויקי, תצאי מהניתוח יותר יפה וחמודה ללא הגידול". באותו מעמד ואחרי שכבר קיבלה כדור טשטוש, התברר שהיא לא חתמה על טופס הסכמה לניתוח. בבהילות, בעודה מטושטשת ורדומה, היא הוחתמה על טופס שהובא למקום בחופזה.

 

במהלך הניתוח, מיד עם הוצאת הגוש, פרץ מהמקום דימום עורקי מסיבי שגרם לירידה משמעותי ת בלחץ הדם, עד להיעלמות לחץ הדם והדופק ההיקפי. מלמד הובהלה לטיפול נמרץ, ושעתיים אחרי תום הניתוח נפטרה. באמצעות עו"ד יצחק חושן תובעת משפחתה את הרופא, בין השאר על כך שלא קיבל את הסכמתה המודעת לביצוע הניתוח.

 

חובה אתית

 

מהי הסכמה מדעת? בחוק זכויות החולה, שנחקק כבר בשנת 96', ייחד המחוקק פרק מפורט ל'הסכמה מדעת לטיפול רפואי':

 

"א. לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.

 

ב. לשם הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע, לרבות:

 

1. אבחנה, הסכות (פרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל.
2. תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע.
3. הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות.
4. סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של היעדר טיפול רפואי.
5. עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
6. המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מירבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות".

 

אך למרות שלשון החוק ברורה ומחייבת, לא תמיד אוכפים אותו בבתי החולים ובמכונים הרפואיים הפרטיים בארץ. מתברר שבחלק לא מבוטל מתביעות הרשלנות שמוגשות לבתי המשפט נדון קיומו של החוק.

 

"רופא שלא מסביר לחולה את מהות הטיפול שהוא עומד לבצע בו עובר על החוק", אומר ד"ר אודי קנטור, ראש האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית בישראל. "מדובר לא רק בחובה אתית של הרופא כלפי המטופל, אלא גם בחובה חקוקה. בהסתדרות הרפואית אנחנו מקיימים מהלכי מדיניות רפואית שכוללים רענון ועדכון החוק במטרה להטמיע אותו, אבל אנחנו מאוכזבים ממידת ההטמעה של השימוש במונח 'הסכמה מדעת'. אנחנו יודעים שלא כל הרופאים נוהגים לפי מחויבות זו שכפה עליהם החוק, אבל אין לנו שיניים נגד הרופאים שמתעלמים ממנו".

 

אי אכיפת חוק זכויות החולה נעשית לא פעם בתום לב, טוען פרופ' חנוך קשתן, מנהל מחלקה כירורגית במרכז הרפואי קפלן. "למרות החובה שבאכיפת חוק זה", הוא אומר, "קורה לא פעם, ובלי כוונת זדון, שהרופא לא מסביר לחולה את ההליך שהוא עומד לעבור. זה קורה מלהט הריצות, מהיות הרופא עסוק, מזה שהמשפחה או החולה לא ביקשו פרטים וכדומה. כל אלה אינם מהווים הצדקה, ואני חוזר ומפציר ברופאים שבמחלקה שלי שיישבו עם החולה ויסבירו לו ולמשפחתו הכל על הניתוח שהוא עומד לעבור".

 

"הרופאים", אומר עו"ד יצחק חושן, "מבטיחים למטופלים עתיד ורוד – ניתוח פשוט, סטנדרטי וחסר סיכונים בכל תחום כמעט, מניתוחי אסתטיקה ועד ניתוחי לב. הם לא יורדים לפרטי ההסבר המחייב על סיכויים וסיכונים, אינם מזהירים את החולה, ולמעשה מזלזלים בקיום החוק".

 

לדברי עו"ד טליה אגמון מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, לנציב קבילות הציבור וללשכה המשפטית מגיעות תלונות בדבר אי אכיפת חוק זה. "היו מקרים", היא אומרת, "שבעקבות פניית חולים אלינו נקראו רופאים לדין משמעתי, אבל בדרך כלל החולים שנפגעו ממצים את האופציה של הגשת תביעה משפטית נגד הרופא שלא הסביר להם ולא ביקש את הסכמתם מדעת. בפסק דין תקדימי חויב רופא בתשלום פיצוי לחולה שעבר ניתוח בהצלחה וללא כל סיבוך, אך הרופא לא ביקש את הסכמתו מדעת קודם לביצוע ההליך".

 

עו"ד עופרה גולן ממכון גרטנר שוקדת על עבודת דוקטורט בנושא הסכמה מדעת. "מילת המפתח בחוק זה היא למסור לחולה את המידע שדרוש לו באורח סביר. זהו הרציונל הבסיסי, לפיכך קיים תפריט של מידע שהרופא צריך לתת לחולה. מערכת היחסים רופא-חולה כבר מזמן לא פטרנליסטית, החולה שותף בכיר בטיפול בו, ולכן הרופא צריך לדון עימו בכובד ראש על כל היבטי הטיפול בו.

 

"הסכמה מדעת", מציינת עו"ד גולן, "אינה גזירת מחוקק, אלא אינפורמציה שנועד לאפשר לחולה לשקול את שיקוליו באשר להליך שקשור בבריאותו". לדבריה, להסכמה זו פנים רבות, ביניהן היערכות החולה. "אם חולה יידע שאחרי ניתוח הוא ייאלץ להיעדר מהעבודה חודש, להשתמש באביזר רפואי או להזדקק לעזרה כלשהי, הוא ייערך כך שיוכל לקבל את מה שהוא זקוק לו".

 

11 הדיברות

 

לכן לפני שאתם עומדים לקבל טיפול רפואי – כל טיפול שהוא, אם בבית חולים ואם במרפאה – זכותכם וחובתו של הרופא ליידע אתכם בכל הפרטים שקשורים בטיפול. אחרי הכל, מדובר בגופכם ובבריאותכם.

 

כך תעמדו על זכויותיכם, ממליצה עו"ד גולן:

 

1. אל תחששו לשאול. מותר לכם, אתם אפילו חייבים.
2. כשהרופא עסוק ואינו יכול לספק לכם את המידע, בקשו ממנו הצעה לחלופה, כלומר, מתי יתפנה או מי במקומו יוכל להשיב לכם.
3. מהי מהות הטיפול, למה הוא נועד.
4. גם כשמדובר בטיפול תרופתי, שאלו אם הוא לא יתנגש בטיפול אחר שאתם מקבלים, מה יהיו תופעות הלוואי וכדומה.
5. בקשו מהרופא את כל האופציות הטיפוליות, סוגי הטיפולים בבתי החולים השונים וכו'.
6. אם ההסבר לא סיפק אתכם, עמדו על זכותכם לקבל חוות דעת רפואית נוספת. חובת הרופא הראשון שניגשתם אליו למסור לכם את כל פרטי מחלתכם שתוכלו להציגם בפני רופא נוסף.
7. אם נמסר לכם מידע כתוב ואינכם מבינים אותו, בקשו הסבר.
8. הסכמה מדעת ניתנת בניחותא. היא סיומו של הליך ולא תחילתו, ולכן טוב ייעשה אם היא תינתן בישיבה בשקט ולא על יד המיטה בנוכחות חולים נוספים שמאושפזים בחדר.
9. אם אתם נרגשים לפני השיחה עם הרופא, דאגו למלווה שיבין ביתר בהירות את מה שהרופא מסביר לכם.
10. לפני הליך מסובך, הכינו רשימת שאלות כתובה ובקשו מהרופא שישיב לכם על כל השאלות בהרחבה ובלשון ברורה.
11. לקראת סיום הפגישה שאלו את הרופא: מה עוד אני צריך לדעת לפני ביצוע הפעולה?