איך לאבחן בעיות שמיעה אצל ילדים

על פי הסטטיסטיקה: תינוק אחד מתוך 100 נמצא בסיכון מוגבר ללקות בחירשות ואחד מ-1000 נולד עם חירשות בשתי אוזניו. כך תבדקו בעצמכם אם התינוק שלכם שומע טוב

חוש השמיעה הוא מרכיב מרכזי בהתפתחות השפה והדיבור וחיוני להשתלבות בחברה ולהתפתחות אישית. על פי הסטטיסטיקה, תינוק אחד מכל אלף נולד עם חירשות עמוקה בשתי האוזניים. בנוסף, יש תינוקות (אחד מ-100) שנמצאים בסיכון מוגבר ללקות בחירשות – תינוקות שנולדו פגים או במשקל נמוך, ותינוקות שבמשפחתם יש מחלות תורשתיות, מומים מולדים וכדומה, מסבירה טובה ארצי, קלינאית תקשורת ראשית בשירותי בריאות כללית.

 

יש שני סוגים עיקריים של ירידה בשמיעה. הסוג הראשון הוא ירידת שמיעה הולכתית, שבה יש בעיה מכנית במעבר הקול לאוזן הפנימית, לדוגמה נוזלים באוזן התיכונה. אפשר לטפל ברוב המקרים מהסוג הזה, למשל על ידי החדרת כפתור לאוזן במקרה של דלקת אוזן תפליטית (נוזלים באוזן התיכונה). הסוג השני הוא ירידת שמיעה עצבית, שמקורה בבעיה באוזן הפנימית או בבעיה במעבר מסרים ממנה למוח. "ירידה בשמיעה משפיעה על התפתחות השפה והדיבור, אבל יש להדגיש שההשפעה משתנה מילד לילד. היא תלויה בגורמים שונים, כמו סוג הירידה בשמיעה – הולכתית או עצבית – חומרת הירידה, וכן מתי היא הופיעה ואובחנה", מסבירה ארצי.

 

ככלל, ככל שהירידה בשמיעה מוקדמת וחמורה יותר, כך היא תשפיע יותר על התפתחות השפה והדיבור. ילד שנולד עם ירידה עמוקה בשמיעה שלא מאותרת עד גיל מתקדם סובל מחסרים גדולים יותר, כיוון שהוא לא נחשף למילים, לקולות ולצלילים. לכן יש חשיבות קריטית לאבחון הירידה בשמיעה מוקדם ככל האפשר. מאחר שתינוקות אינם יכולים לדווח לסביבתם על כך שהם לא שומעים, בחלק מבתי החולים הוכנסו בדיקות יזומות לאיתור לקויות שמיעה.

 

בדיקת סינון שמיעה מתבצעת במחלקת היילודים למחרת הלידה. זוהי בדיקה פשוטה, חיצונית, קצרצרה (דקות ספורות) ונטולת תופעות לוואי. בבדיקה, שמאפשרת להעריך את תפקוד האוזן הפנימית של התינוק, מודדים את תגובת אוזניו לצלילים שמושמעים לו באוזניות. תינוקות שלא עברו בהצלחה את בדיקת הסינון מופנים להמשך מעקב וטיפול, בהתאם לתוצאות הבדיקה.

 

במסגרת המעקב אחרי התפתחות התינוק נערכות בגיל 7-9 חודשים בדיקות שמיעה נוספות במרפאות טיפות חלב. בגיל שנתיים וחצי נערכות בדיקות תקשורת (שפה, דיבור ושמיעה). תינוקות בסיכון גבוה לחירשות מופנים לאבחון שמיעתי כבר בשבועות הראשונים לחייהם. עם זאת הורים חייבים להיות ערים לסימנים שיכולים להצביע על בעיות שמיעה. הסימנים:

 

• 4-6 חודשים – התינוק לא נבהל מרעשים חזקים, לא מחפש במבט או בהפניית ראש את מקור הרעש, לא משמיע קולות דמויי דיבור (כגון פ, ב, מ) וכן קולות שמחה וחוסר שביעות רצון.
• 7-12 חודשים – הפעוט לא מקשיב כשמדברים אליו, לא מזהה מילים שכיחות (כגון בקבוק), לא מחקה את קולות הסביבה, לא מנסה לומר 'אבא' ו'אמא', לא מבין הוראות פשוטות (כמו 'בוא', 'תן').
• שנה-שנתיים – אוצר המילים של התינוק לא מתרחב, הוא לא מבין ולא מבצע הוראות פשוטות (כגון הצבעה על חלקי גוף או על תמונות בספר), לא מקשיב לסיפורים ולשירים. להורים המודאגים מחוסר תגובות תקשורתיות של ילדם מומלץ לפנות לרופא ילדים, לרופא אף-אוזן-גרון ולקלינאי תקשורת.

 

"כשמאתרים את לקות השמיעה בשלב מוקדם, והטיפול והשיקום נעשים מוקדם ככל האפשר, גדלים הסיכויים להתפתחות שפה ודיבור תקינים", מדגישה ארצי.