איך לצאת מהרשימה

אדם המבקש להימחק ממאגר מידע בדיוור ישיר זכאי לדרוש, בכתב ועל פי חוק, מבעל מאגר המידע שהמידע המתייחס אליו יימחק מן המאגר

לא מזמן התלונן גולש בפורום הצרכנות של ynet על כך שאתר מסוים, שכדי לשוטט בו צריך להירשם ולמסור גם כתובת דואר אלקטרוני, מנצל זאת כדי לשגר לאותה תיבת דואר חומר פרסומי. הגולש כעס בעיקר מפני שלדעתו, האתר הפר את ההתחייבות שלא להעביר את פרטיו לגורמים אחרים.

 

שמחנו לבשר לו, שאם ברצונו להיפטר מהמטרד ולהתלונן נגד האתר, הוא אינו חסר אונים. הנה ההסבר.

 

אתרי אינטרנט, ולא רק הם, אלא כל גוף המחזיק מאגר מידע למטרות דיוור ישיר, חייבים להירשם אצל רשמת מאגרי המידע הפועלת במסגרת משרד המשפטים. זו אינה חובה פורמלית גרידא, ובצדה קיימת שורת חובות, ביניהן זו הקשורה לתלונת הגולש.

 

כך, למשל, קובע חוק הגנת הפרטיות, כי כל פנייה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט הודעה כי הפנייה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר בפנקס מאגרי מידע. כן חובה לציין את זהותו ואת מענו של בעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל פיו בוצעה הפנייה, ואת המקורות שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה.

 

נוסף על אלו – וחשוב בענייננו – כל פנייה בדיוור ישיר תכיל גם הודעה על זכותו של מקבל הפנייה להימחק מן המאגר, בצירוף הכתובת שאליה יש לפנות לשם כך.

 

מה יעשה אדם המבקש להימחק ממאגר מידע כזה? ובכן, הוא זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר המידע שהמידע המתייחס אליו יימחק מן המאגר. עוד זכותו לדרוש, שמידע המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסוימים, למשך זמן מסוים או דרך קבע.

כאשר דורש זאת אדם מבעל מאגר המידע, חייב בעל המאגר לעשות שני דברים: האחד, לפעול בהתאם בהתאם לדרישה; השני, להודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.

 

החוק קובע, כי אם בעל מאגר המידע לא פעל כנדרש בתוך 30 יום מיום קבלת הדרישה, יכול האדם שפנה אליו לפנות לבית משפט השלום כדי שיורה לבעל מאגר המידע לפעול כאמור. עם זאת, לא חייבים לרוץ לבית המשפט. בשלב זה אפשר לשלוח תלונה לרשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים ולבקש את התערבותה, שכן יש לה סמכויות לפעול בעניין.

 

הפעלת מאגר מידע לדיוור ישיר בניגוד להוראות החוק היא עבירה פלילית, שעונש של שנת מאסר בצידה. כדאי לדעת, שהמחוקק החמיר למדי עם העבריינים. בעוד בדרך כלל נדרשת התביעה להוכיח, כי נוסף על ביצוע מעשה העבירה העבריין גם התכוון לבצעה, הרי בעבירות הכרוכות בניהול מאגר מידע היא אינה חייבת להוכיח זאת. פירושה המעשי של הוראה זו הוא, שדי אם תוכיח התביעה את עצם קיום העבירה כדי להביא להרשעת מחזיק מאגר המידע שלא עמד בדרישות החוק.

  

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות