תופעת סקעת

למרות שהביצוע של טפטה היה טוב יותר, ולמרות השיחזור המתיש של "בתוך", הקהל אמר את שלו ובחר סקעת. גדי ויינריב מאמין שנראה אותו גם בניצנים. וגם: מתכוננים לקרב האחרון (?) של חנה גור

 

וכמו שציפינו וחזינו, סקעת לקח בהליכה, והביא אותה במאה ארבעים אלף אס.אם.אסים. סקעת הבין שהוא בפנים כבר מתחילת התוכנית. ביחד עם סשה, ההייפ לגביו היה ברור עוד באודישנים. הוא מחייך יפה, הוא פונה גם לבנות וגם לאימהות, יש לו קול טוב והוא מקפץ. קצת יותר מידי כבר אמרנו.

 

ובתור מי ששמו נכתב אוטומטית ברשימת חצי הגמר, בחר סקעת באופציה הכי בטוחה שיש. כזו שלא תשאיר מקום לפשלות. בלי סיכונים מיותרים. הוא ביצע את השיר מהאודישנים, בטענה שלא מיצה אותו מספיק. מה שהוא שכח כנראה שאת האודישנים אנחנו כבר מיצינו. רצינו לשמוע משהו חדש.

 

תופעת סקעת (לאחרונה כל דבר זוכה לכינוי תופעה) היא למעשה הפן הקצת בעייתי בתוכניות כמו כוכב נולד והאקדמיה למיניהן. הצבעת הקהל לא תמיד קשורה לביצוע של המועמד. בכוכב נולד נפתחו הקווים להצבעה כבר בארבע וחצי אחה"צ, עוד לפני ששמענו ציוץ מקול המועמדים.

 

במקרה של סקעת, הביצוע לשיר "בתוך" היה, איך לומר, בינוני ונטול יצירתיות. אפילו יבש. סקעת, שבדרך כלל מתחרה עם מיקה שדה על תואר המועמד הקופצני ביותר, נראה רוב השיר די קפוא, כמו מישהו שרק מפחד לקלקל. אך בכל זאת ולמרות הכל הבחירה בסקעת הייתה נכונה. ההימור שלנו – מקומו בניצנים מובטח.

 

טפטה: שיחק אותה

 

המקרה של שמעון טפטה היה קצת אחר. טפטה החליט לקחת סוג של סיכון ולתת לשיר מוכר אינטרפטציה משלו. הבחירה בשיר של ירדנה ארזי הייתה קצת תמוהה, ואולי לא כל-כך, בהתחשב בעובדה שהוא שלא מפסיק להצהיר על הערצתו למריה קארי. 

 

טפטה לקח הימור והפך את השיר לשלו. ההימור עבד והעביר אותו מעל יעל פנדריך.

 

דווקא מועמד כמו טפטה יהיה חסר בהמשך התחרות. קול לא שבלוני, צבעוני, שלא מפחד לקחת סיכונים. חוץ מזה הוא החזיר לחיינו לעוד 15 שניות את שי רביזדה, שהזכיר לנו כמה הרבה יותר כיף היה בעונה שעברה.

 

המקרה של יעל פנדריך מהווה דוגמא קלאסית לבחירת שיר לא מתאים, שיכול לחסל מועמד. פנדריך היא מועמדת ראויה לחצי הגמר שנפלה בשיר שפשוט לא התאים לה. היא לא הסתדרה עם הגבהים, ונראה שהיא התאמצה בכוח להתחבר אליו. חבל. חיכינו לעוד סיפורים מרגשים שלה ושל בת הדודה, מיקה שדה, בפיקניקים ובאירועים המשפחתיים.

 

ובתוכנית הבאה: מבחן חנה

 

השבוע הולך להיות סיפור אחר לגמרי. המועמדת חנה גור, שסיפקה לנו רגעי טלנובלה בלתי נשכחים בתחילת העונה, מגיעה לקו ההחלטה הכמעט סופי. שני המועמדים שיעמדו מולה, הראל מויאל ואתי ועקנין, צריכים להתמודד עם המטען הרגשי שסוחבת איתה גור מהפרקים בה העמידה אותה ההפקה במשפט שלמה מול מיקה שדה.

 

בעבר צפינו ש"אפקט חנה" ימשיך לפחות עוד כמה תוכניות, אבל אז עוד לא ידענו שיעברו עלינו מספר לא קטן של תוכניות אודישנים וגלגלי-הצלה. לנו, מה לעשות, אין זיכרון כל כך ארוך, מה שאולי יעבוד לטובתה של גור, שחובת ההוכחה כזמרת ולא כסיפור מרגש מוטלת עדיין על כתפיה. ולכן ב"מבחן חנה", שיערך השבוע, תידרש גור ליותר מסתם ביצוע טוב.

 

אמנם המצביעים צריכים לכאורה להתנתק מכל סיפור השיניים ולהקשיב לבחורה שרה, אבל כאמור, ההצבעה השנה בתוכנית היא לא רק על השירה: הסיפור האישי, הלוק, הרכילות - כולם משחקים תפקיד. ובמקרה של גור כבר לא ברור אם מדובר בתפקיד חיובי או שלילי.

 

ההימור שלי - סיפור חנה גור הולך להגיע השבוע לסיומו. את הכרטיס לחצי הגמר הולך לקטוף הראל מויאל. ממה שכבר שמענו ממויאל, אפשר בוודאות לומר כי הוא ממוקם היטב בחמישייה העליונה מבין כלל המועמדים העונה. מויאל, סביר להניח, יבחר שיר שקט עם גוון מזרחי ויתן לו ביצוע כמו שצריך.

 

חשוב שמויאל ישאר קשוח (והוא הרבה פעמים נראה קשוח) ויעמוד מול העורכים בגלגל"צ, שבטח ינסו לשכנעו אותו לקחת משהו של רמי קליינשטין או דני ליטני. מויאל צריך לזכור שהיתרון שלו הוא ביכולת לבצע שיר מזרחי בצורה נכונה ולא מגוחכת. שיר מתאים - והוא בפנים בטוח.

 

אתי ועקנין, המועמדת השלישית, עברה מייקאובר משמעותי בלוק, וכבר לא נראית כמו בת-הדודה הרחוקה של הדוגמנית ממסטיק עלמה. בין גור לועקנין הולך להיות קרב צמוד על המקום השני. ועקנין היא מבצעת מהסוג שאנשים יוכלו להתחבר אליו; גור כאמור, כבר התחברה למספר לא קטן של צופים. עכשיו נותר לראות מי מהן תצליח להביא יותר אס.אם.אסים ותזכה לניסיון נוסף בתוכנית גלגל ההצלה. דמעות, כך נראה, צפויות לרדת בכל מקרה.