כל מה שרצית לדעת על: קליעה למטרה

יש אקדח ויש רובה, יש בכריעה ויש בשכיבה, יש במטרה נעה ויש בסטטית - אפילו רמבו ואיסטווד היו מתבלבלים במקצוע שדורש הכי הרבה ריכוז

ענף הקליעה נכלל בתכנית המשחקים האולימפיים כבר באולימפיאדה הראשונה שנערכה באתונה 1896. השתתפות הנשים בענף החלה לראשונה במשחקי מקסיקו סיטי 1968.

 

תחרויות הקליעה לנשים ותחרויות הקליעה לגברים שונות זו מזו: הגברים מתחרים ב-10 קטגוריות, ביניהן: ירי מהיר באקדח, ירי חופשי באקדח וירי באקדח אוויר, וכן ירי ברובה בעל קליבר זעיר בשכיבה ובשלושה מצבים: שכיבה, כריעה ועמידה, ברובה אוויר וירי במטרה נעה; הנשים מתחרות ב-7 קטגוריות: ירי באקדח ספורט, באקדח אוויר, ברובה בעל קליבר זעיר בשלושה מצבים וברובה אוויר.

הקלע הישראלי גיא סטריק (צילום: AP)

 

במשחקי מונטריאול 1976 זכה לאני באשאם מארצות הברית במדליית הזהב בתחרות קליעה ברובה בעל קליבר זעיר בשלושה מצבי ירי. במדליית הכסף זכתה האמריקנית מרגרט מורדוק. מורדוק נמנתה עם חברי נבחרת הקליעה האמריקנית הגברית והייתה לאישה הראשונה שזכתה במדליה בתחרות קליעה. באולימפיאדת לוס-אנג'לס החלו מתקיימות תחרויות נפרדות לגברים ולנשים.

 

הקלע השוודי אוסקר סוואן רשם מספר שיאים בהיסטוריה האולימפית, ביניהם זכה להיות מדליסט הזהב המבוגר ביותר בתולדות האולימפיאדות, כאשר במשחקי סטוקהולם 1912 זכה בשתי מדליות זהב בתחרות הקבוצתית והאישית.

 

לאורך השנים בולטים במשחקים האולימפיים הקלעים האמריקנים. גם קלעי ברית המועצות השיגו מספר רב של מדליות זהב לאורך האולימפיאדות.

 

את ישראל ייצגו אלכס דנילוב באקדח וגיא סטריק ברובה.