קצין דרוזי: "אין לי מה לעשות בשטחים הכבושים"

הסרבנות במגזר הדרוזי מגיעה גם לשורות אנשי המילואים, שרבים מהם מסרבים לשרת בשטחים. סגן במילואים מכפר סמיע מספר על ההתחבטויות שהביאו אותו לחתום על מכתב הסרבנים של "אומץ לסרב". בתנועה טוענים כי מספר הסרבנים הדרוזים נמצא בעלייה. קצין בכיר בצה"ל טוען מנגד: המוטיבציה של הדרוזים גבוהה משל היהודים

קצין דרוזי שהחליט להצטרף לשורות הסרבנים מדבר בגילוי לב: בימים האחרונים צבר מכתב הסרבנים של תנועת"אומץ לסרב" 613 חתימות. אחד החותמים היה הקצין הדרוזי סגן (מיל') עמאר סלאם, בן 29 מכפר סמיע, שמספר בראיון ל-ynet על התהליך הקשה שעבר.

 

ב-ynet נחשפה היום (ג') בהרחבה תופעת הסרבנות להתגייס לצה"ל בקרב צעירי העדה. עמאר סלאם שייך לקבוצה אחרת: של קצינים וחיילים שמוכנים לשרת - אבל רק לא בשטחים.

 

התהליך התבשל לאורך תקופה ארוכה, מספר עמאר, ובסיומה הגיע למסקנה חד משמעית כי הוא אינו מוכן לשרת בשטחים. סלאם, לשעבר קצין חי"ר בפלוגת הסיור של הדרוזים, הספיק עוד לפני שחרורו לשרת כקצין המבצעים של חטיבת בנימין, החולשת על העיר רמאללה.

 

"זה התחיל", הוא משחזר, "מכך שמתנחלים קראו לעברי קריאות כמו 'אתה גוי! מה אתה בכלל עושה כאן?'. במילואים האחרונים שעשיתי, כמה חיילים עלו על מטען ונפצעו. אז גם הבנתי שאנחנו נמצאים פה סתם. אולי מי שיהודי, יש לו זיקה לארץ ישראל השלמה. אני לא מרגיש ככה".

 

סלאם הגיע להכרעה. "אין לנו מה לעשות בשטחים הכבושים. לשמור על כמה מאות אנשים? תראה מה זה עושה למדינה". לדבריו, בשנה האחרונה התחמק מלבצע שירות בשטחים וגם בעתיד הוא אינו מתכוון לעשות זאת. "לא אכפת לי שישימו אותי בכל חור. בגבול הצפוני, בגבול עם מצרים - אבל לשטחים אני לא הולך. מה שקרה בשבועות האחרונים ברפיח כל ההרס של הבתים, גרם שתהיה שם אוכלוסיה עוינת יותר".

 

סלאם מספר כי לקח לו זמן להסביר לאביו, פעיל ליכוד ותיק, על עמדותיו, אבל באחרונה הצליח להבהיר לאב את הסיבות שהובילו אותו לצעד זה. "אני לא חושב כרגע מה יקרה בפעם הבאה שאסרב, אני לא חייב לפרט בדיוק את הסיבות שבגללם אני לא מוכן לשרת בשטחים - ולכן אני לא חושב על כלא".

 

"יש עלייה במספר הסרבנים הדרוזים"

 

בתנועת "אומץ לסרב" מציינים כי באחרונה הם מזהים עליה במספר הדרוזים המשרתים במילואים המביעים תמיכה בפעולות הארגון ומודיעים על סירוב לשרת בשטחים. "יש הרבה מבני העדה שלא מצהירים על סירוב באופן גלוי, אבל התופעה קיימת ומעידה על מודעות אזרחית גבוהה", מסביר אריק דיאמנט, מראשי התנועה. "הדבר מוכיח שגם אנשי מילואים בקרב בני העדה הדרוזית הגיעו למסקנה שלא צריך ללכת אחרי הצבא לכל מקום וישנם דברים שאינם מוצדקים".

 

קצין בכיר בצה"ל התייחס באחרונה לנושא גיוס הדרוזים לשירות הצבאי. לטענתו, בשנה האחרונה ישנה עלייה באחוז הבנים מקרב העדה המתגייסים לצה"ל. "שיעור הגיוס בקרב העדה הדרוזית עומד על 84.5%, גבוה יותר מקרב האוכלוסיה היהודית. אנו גם רואים מוטיבציה גבוהה יותר לגיוס ליחידות קרביות וליציאה בקרב חיילי דרוזים לקורסים של פיקוד זוטר וגבוה".

 

בשיחה עם ynet, אמר הקצין כי ההסברה שעושה צה"ל בקרב בני העדה הדרוזית טרם הגיוס, מקיפה יותר והדבר מביא לגיוס של נוער איכותי, שמבין היטב את המערכת. לדברי הקצין ישנה גם מגמה של פתיחת כיתות "מופת" במגזר הדרוזי, מדובר בכיתות בהן ניתנים לתלמידים שיעורים מוגברים במקצועות ריאליים, כך שבעתיד יוכלו דרוזים ללמוד לתואר ראשון במסגרת הצבא.

 

פרויקט נוסף שמתכננים בצה"ל מהווה שילוב ראשון מסוגו של בנות מקרב בני העדה בצה"ל, כך שהן ילמדו במשך 3 שנים את מקצוע הוראת המדעים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן ישובצו כמורות בבתי ספר דרוזיים וילמדו את דור העתיד את המקצועות הריאליים.