כבר לא החברה של סטיפלר

נטע בל היא חבילת אמביציה ומוטיבציה ללא פשרות, טורבו-דוגמנית שחורשת בלי סוף את קו מילאנו – טוקיו ובחזרה. ביקור מולדת קצרצר עם הבחורה שגם שון וויליאם סקוט מ"אמריקן פאי" לא הצליח להסיט ממסלולה

יואב בירנברג פורסם: 02.06.04, 14:16

בסיפור הזה יש המון "וואו!". פול סטייניץ, יהודי-צרפתי ("צלם תותח בפריז, שכולם מכירים אותו"), מבעלי מגזין האופנה "אמאן", הציע לנטע בל, בוגרת תחרות מלכת היופי הקודמת, להצטלם לעמודיו. בל אמרה "למה לא? מגניב", והצטלמה. כעבור כמה ימים הגיע טלפון מעיר האורות. אחרי ה"בון-סואר נטע בל", התברר שיום הצילומים הפך ל-16 עמודי מגזין פלוס שער יפהפה.

 

די מהר הגיעה גם הזמנה למסיבה להשקת הגיליון. נטע בל, 21, ארזה מזוודה קטנה והמריאה לפריז. "ביום המסיבה פול התקשר לאלכסי רוש, אחד המעצבים של כריסטיאן דיור, ואמר לו, 'הכוכבת של השער באה למסיבה ואני רוצה שתלביש אותה'. הביאו לי שמלה של איזה 20 אלף שקל, תיק, נעליים של כריסטיאן דיור. הכל היה פשוט 'וואו' אחד גדול. הרגשתי מיליון דולר. זה היה אחלה בחלה. גם במסיבה היה סבבה ואחלה. ישבתי לשולחן עם המעצב ג'ון גליאנו".

 


נטע בל
נטע בל באופנת "תמנון". (צילום: יניב אדרי)

 

רגע לפני שאנחנו שבים לפריז, קצת היסטוריה: נטע בל, אנרג'ייזר מהלך, נולדה בירושלים אבל גדלה בתל-אביב להורים שהיו בעלי בית-אופנה למידות גדולות. לפני שנה השתתפה בתחרות מלכות היופי, לא העפילה משום מה לעשירייה המובילה, אבל המשיכה הלאה. נסעה למילאנו, המריאה למינכן, ואפילו העפילה עד טוקיו. כשהיא לא מנסה את מזלה בחו"ל, כמו בחודשים האחרונים, היא מחייכת למצלמות בארץ (למשל, בקטלוג רשת האופנה "תמנון").

 

השם נטע בל נשמע כמו התחלה של איזה שיר.

 

"נולדתי נטע זמיר, אבל השם המקורי שלנו זה בל. סבא שלי, שעלה לארץ, שינה את זה לזמיר. פתאום סבתא שלי הלכה לאיזה רבי, שאמר לה שזמיר זה לא טוב, ואנחנו צריכים לחזור לבל. אז כולם חזרו. זה יצא נהדר. תחבר את נטע בל למילה אחת ותבין".

 

בששת החודשים ששהתה בפריז, בל הספיקה גם להתאהב. קוראים לו שון וויליאם סקוט, הוא בן 27, וידוע בעיקר ככוכב הסרט "אמריקן פאיי", מתפקידו המיתולוגי כ"דה סטיפלר", אימת הבנות. זה לא שהיא התכוונה להתאהב, ממש לא, זה פשוט יצא ככה. בינתיים הם כבר לא ביחד. החיים, יו נואו. סקוט חזר לארה"ב, ענייני עבודה, ובל? לבה במזרח. "הכרתי אותו במסיבה. היו תוכניות ובנינו מגדלים, אבל אין מה לעשות, לוס-אנג'לס ותל-אביב זה לא פשוט. כרגע רק המרחק מפריד".

 

הוא בטח נראה טוב.

 

"מראה זה אחלה, אבל לי יש חולשה לחוכמה. גבר שאני יושבת מולו שעה ואני מרותקת, זה גבר מבחינתי. הוא לא חייב להיות מלך היופי. בסך הכל אני בת 21, אבל בוא נגיד שעם גברים בגיל שלי אני לא יכולה לצאת. לגבר בן 21 אין הרבה מה להציע לי מבחינה אינטלקטואלית ורגשית. הוא לא יכול לספק אותי.

 

"לא שאני מתנשאת וחושבת שאני מלכת העולם. אפילו הייתי רוצה שהגבר שלי יהיה יותר חכם ממני, כדי שאני אשכיל ממנו. עם שון זה קרה. הוא מאוד חכם ומצחיק מאוד. מעבר למשיכה שהיתה בינינו ולתשוקה ולכל הבלה-בלה-בלה, היינו גם חברים נורא טובים. לפי הקבלה, אומרים שאהבה אמיתית מתחילה בחברות נפש, וזה מה שקרה".

 

אהבה מפריעה לקריירה?

 

"דוגמניות מפסידות המון כשהן מתאהבות, כי אם את צריכה להיות בגרמניה לחודש והחבר לא רוצה, אז לא תסעי. שום גבר לא ימנע ממני להצליח. יצאתי עם מישהו שבוע בפריז, וכבר בשבוע הזה הוא התחיל לשנות לי תוכניות, רצה שאני אבוא איתו למילאנו. אמרתי תודה רבה, שלום ולהתראות. באתי לפריז לעבודה.

 

"האיטלקים זה בכלל קטסטרופה. הם חרמנים. מסתכלים על בנות על ימין ועל שמאל. אני גמרתי עם איטלקים. להסתכל זה בסדר, אבל יש הסתכלות ויש הסתכלות. אני לא רוצה לעשות הכללה, אבל הכרתי כמה איטלקים מאוד אגרסיבים, מאוד ברורים במה שהם רוצים. בוא נגיד שהם כמו האמריקאים, רק הרבה יותר ישרים ואמיתיים. מה שיש להם להגיד הם אומרים, כמו הצעות סקס שאני לא אוהבת".

 

אבל האיטלקים נורא רומנטיים.

 

"בהתחלה זה תמיד ברומנטיקה, דברים מקסימים ומדהימים, פשוט להזיל דמעה. האיטלקים הם חתיכים ואחלה, אבל לא רחוקים מהישראלים. הם גם לא הכי הגייניים. הייתי במועדון ברומא, ופשוט היתה שם שיירה של ריחות שלא יכולתי לסבול. זה נורא ואיום גבר לא הגייני".

 

אבל הם פחות שעירים מהישראלים.

 

"שון הוריד שערות מהחזה, כי הוא חייב, אבל שיער אצל גבר זה גברי. ברור שאם יש לו שיער על הכתפיים ועל הגב זה זוועה, אבל שיער על החזה זה לגיטימי לחלוטין. זה גברי. להיפך, כשזה חלק מדי זה לא גברי. גברים נשיים זה ממש לא הטעם שלי. אני מחפשת גבר-גבר".

 

מה מאפיין אותך?

 

"אני בן-אדם שנורא אוהב לדבר. תמיד יש לי מה להשמיע. אני דעתנית. גם כשראיינו אותנו בתור מתמודדת למלכת היופי, אני תמיד הייתי הכי בולטת. לא שאני דוחפת את עצמי, אני פשוט לא פוחדת ממצלמות ולא פוחדת להגיד את מה שיש לי להגיד, אם זה פוליטיקה, דוגמנות, קלוריה.

 

"כולן אמרו בתחרות, 'אנחנו אוכלות מה שבא לנו', אבל אני אמרתי, 'לא, אני לא אוכלת מה שבא לי. אני עובדת קשה בשביל להיראות טוב. אני עושה ספורט ואני סופרת קלוריות. יש כאלה שהתמזל מזלן ויכולות לאכול מה שהן רוצות ולהישאר רזות, כמו אחותי. היא אוכלת ביום מה שאני אוכלת בשבוע, והיא לא עושה ספורט בחיים שלה. אני 51 קילו על 1.72 מ'. אני בסדר, אבל אני עובדת על זה קשה".

 

עושה רושם שאין לך קווים אדומים.

 

"לא נכון. עירום אני לא אעשה. טופלס – כן, אם זה לא פרובוקטיבי, אלא אמנות, קלאסה. עשיתי עכשיו פרסומת בגרמניה לתחליב גוף. לא רואים את הפנים שלי, רק מעט מהחזה, וקיבלתי אחלה כסף. הייתי פעם באודישן ל'פלייבוי' ביוון, ולא הבנתי בכלל מה אני עושה שם. קודם כל אין לי חזה גדול".

 

את הבעיה הזאת תמיד אפשר לפתור.

 

"אני לא רוצה להצהיר הצהרות, אבל נכון לעכשיו בטח שאין לי כוונה לעשות סיליקון. אני מאמינה שמה שטבעי זה מה שיפה. הייתי רוצה חזה גדול יותר, אבל זה מה שיש לי. סיליקון בשפתיים וניתוח אף נראה מעיק. יכולה להיות בחורה עם אף ענק, לא כפתור וחמוד וסולד, ו-ווט-אבר, אבל זה מה שמתאים לה. הנה, ולנטינו עשה קמפיין עם בחורות שאין להן אף קטן וזה יצא בן-זונה".

 

בטח אנשים מתבלבלים ביחס לגיל שלך.

 

"יש תמונות שאני נראית בת 14 ויש תמונות שאני נראית בת 24. עשיתי קטלוג בגדי ים עכשיו, יצא מהמם, אבל אני נראית שם כמו בת 12-13. טוב, בוא לא ניסחף – בת 14-15".

 

מה התוכניות שלך?

 

"אני רוצה לעשות טלוויזיה, אבל לא בקטע של טקסט, טלנובלות וסרטים, זה לא אני, אלא בקטע של הנחיה. מבחינת דוגמנות, ניו-יורק זה המקום. מה שאני מצפה מדוגמנות זה הזדמנות לראות עולם, להכיר אנשים, להכיר תרבויות שונות ומדינות שונות. להתעשר מזה? בכיף. אני לא מתכננת לעשות את זה עוד הרבה זמן. שנה-שנתיים ולחזור לארץ ללמוד".

 

אולי קולנוע?

 

"כשהייתי בפריז, הכרתי את הבעלים של אולפני 'מירמקס'. הוא אמר לי, 'יו שוד קאם טו לוס-אנג'לס, יו שוד בי אן אקטרס, יו הב דה לוק, אבל את צריכה ללמוד משחק'. לי אין ראש ללמוד משחק. אני רוצה טלוויזיה.

 

"יש לי גם ידיד טוב באמסטרדם, בן-אדם מקסים, מדורג בן 500 העשירים בעולם. יש לו חברת טלוויזיה והוא הבטיח לעזור לי. אבל יש מיליון כאלה שמבטיחים הבטחות. צריך לדעת לקחת אנשים באירופה ובחו"ל בעירבון מוגבל, כי אנשים רואים דוגמניות וחושבים שהיא תעשה מה שאומרים לה. שמעתי מלא דברים, הכל אצלי בעירבון מוגבל. אני כבר לא מתרגשת מהצעות".