הפעם, מעבר למראה הצדפה המאוד מרשים של ה-944, העוצמה הקולית שלו (40 פולי), הצג הגדול (הטוב בסוגו בארץ) והצג החיצוני הצבעוני, נוספת מצלמה לחגיגה. מדובר ב-0.3 מגה-פיקסל - כזו שיודעת לצלם תמונות גם ברזולוציית VGA, של 480X640.
ניתן לבצע זום, להבהיר או להכהות, לקבוע את רמת החדות של התמונה ואת גודלה - ואפילו, שימו לב, לצלם רצף מהיר של עד 15 תמונות. כל הכבוד.
אין חינם
עד כאן אגף הפרגון. ועכשיו לאגף האיקסים. ה-944 מאפשר גם הרצת סרטוני וידיאו קטנים שהורדו מהרשת (תמורת תשלום). כיוון שאורנג', בינתיים, לא מספקת כאלה, וגם סמסונג לא טרחה להתקין מראש במכשיר - קשה לבחון את הסחורה. כלומר, נכון לרגע זה - אין וידאו ב-944.
אפרופו תשלום, זהו גם הטלפון הראשון שבו נתקלנו שלא כולל כמה משחקי חינם. למה שנקבל משהו בלי לשלם? בכל הנוגע לממשק הטלפון, סמסונג מועדת הפעם. מסתרבלת ומסרבלת. התמונות, למשל, מאוחסנות בלא פחות מארבע קטגוריות: התצלומים שלי, האלבום שלי 1, האלבום שלי 2 ותמונות. ולא כולן תחת אותו תפריט.
כשמצלמים תמונה ורוצים מיד לצלם עוד אחת, המכשיר לא מאפשר זאת, ומחייב לטפל בתמונה הקודמת לפני הצילום הבא. ובעיה אחרונה חביבה היא קיצור הדרך "אפ'", פקודה חדשה? לא, סתם קיצור מבית סמסונג.
בלי רעש וצלצולים
ומה אין ל-944? אין זיהוי בתמונה - הצגה של תמונת המתקשר עם הצלצול. ולמכשיר ברמה כזו זה בלתי נסלח. זאת ועוד: אפשר, למשל, להעתיק את כל רשימת הטלפונים מכרטיס הסים לטלפון, אבל לא להיפך.
ואם שם כלשהו מונצח בשניהם - הוא יופיע פעמיים, ברצף, בספר הטלפונים. אינפרה אדום? דווקא יש, אבל אי אפשר, כמתבקש, לשגר בעזרתו תמונה למכשיר אחר. אגב, לידיעת המטיילים: ה-944 מותאם לשימוש גם באירופה, אבל לא בארה"ב.
המכשיר כולל ממשק הגיוני, שגם מצלם וידיאו, ויש לו רמקול פנימי, נגן MP3, כרטיס זיכרון נשלף עם 32 מגהבייט, בלוטות' ורדיו. וכל זה, בלי רעש וצלצולים.
ציון: 
רמת קרינה:
מפרט טכני
מידות ומשקלות
הערות נוספות:
הקלק כאן לקטלוג של אורנג'