"פאשה", הירושלמית במקור, בנתה בת"א סניף נאה: מסעדה גדולה, שמבליטה בר וטבון בעלי ממדים, ריהוט עץ ועיצוב נקי ומאופק. האוכל טורקי, ובחלקו אורפאלי, כזה השואב השפעות גם מכורדיסטאן ומסוריה. ה׳יחוק הוא בעובדה שפאשה מגישה נוסח משופר של המטבח הפשוט. היא אותנטית אבל מטופחת, עממית בטעמים ובמחירים, לא בתנאים ובשירות.
התפריט מגוון (ומפתיע במבחר האלכוהול שלו, אגב). ארוחה מלאה-מלאה לאדם תעלה עד 100 שקל, והצהריים מציעים עסקיות משתלמות בטווח שבין 40 ל-50. שלב הפתיחים הוא כניסה חלקה ובטוחה לעולם הטורקי - סדרת סלטים מוצלחים מאוד, המוגשים על בסיס מילוי מחדש, בלוויית פיתות טורקיות קטנות, נאהבות. סלטים מצטיינים: עדשים ירוקות, בורגול, טחינה וטורקי אמיתי. אין לפסוח בשום אופן על קציצות הפרסה (כרישה) המטוגנות.
בין מנות הביניים יצויינו לחמה ג'ון - מאפה בצק שטוח עם בשר טחון, עגבניות ופטרוזיליה (שבטורקיה מציגים לתיירים כ"טורקיש פיצה"), קובה חמוסטה - מעטפת סולת ממולאת בשר טחון, עם רוטב חמצמץ ומנצח של לימון, מנגולד וסלרי, ומחשיא חמוד - קישואים וחצילים במילוי אורז וירקות. נחמדים גם עלי הגפן הממולאים אורז. הסמבוסק הבשרי סובל מבצק עבה מדי, לטעמי.
כדאי מאוד רק לבחור מתוך המנות האלה, ולא להתנפל על כולן, כי יש לנו, כמובן, עיקריות. בזירה זו שתי המלצות: מסחנה בקר - נתחי בשר בקר עדינים, לא שמנים (וכמו בטורקיה, לא מאוד מתובלים), בחגיגת בצל, סומק ופלפלים על פיתה שטוחה שסופגת היטב את כל הנוזלים, התבלינים והטעמים. מאלובה פרגיות - נתחי פרגית צלויים על אורז מועשר בירקות שונים. לעומתן, הקבב קצת אנמי ומפוספס. עדיפות בעיניי הגרסאות הפרועות יותר של הקבב (הערבית, הרומנית, אפילו הבולגרית).
לאן אתם חושבים שאתם הולכים? אצל הטורקים נהוג לתת משהו מתוק בשלבים המכריעים. כאן מומלצת גלילת קדאיף ברוטב זנגוויל - פריכה, במילוי אגוזים, בעיטור פיסטוקים, משהו חזק מאוד. באחריות. גם המלבי ברוטב פטל חביב למדי. מלבי טיפוסי.
אין בשורות גדולות בפאשה, אין גורמה יוצא דופן, אין הפתעות מדהימות. אבל כיף שם, בזכות אוכל ויחס מכניסי אורחים, ונעים. למקרה ששכחתם, זה לא דבר שמוצאים כל יום, מסעדה שעושה נעים.
"פאשה", רחוב הארבעה 8, תל-אביב. טלפון: 03-5617778. כשר