הרופא טעה בטיפול? מעכשיו הוא חייב לספר למטופל

במסמך עמדה של ההסתדרות הרפואית, נקבע כי על הרופא מוטלת החובה האתית לגלות לחולה כי חלה תקלה בטיפול בו. ההסתדרות: גילוי נאות של תקלה בטיפול הכרחי ליצירת אמון ביחסי רופא-חולה

האם אתה בטוח שהרופא שלך מסר את האמת וכל האמת בנוגע לטיפול בך? מעכשיו, מקדם הביטחון עשוי להיות גבוה יותר: בנייר עמדה מיוחד שהפיצה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, נקבע כי מעתה על הרופא מוטלת החובה האתית לגלות לחולה כי חלה תקלה בטיפול בו.

 

את הרעיון הגה יו"ר הועדה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, פרופ' אבינועם רכס, כבר בשנת 1999, אז הופץ דו"ח של המכון לרפואה האמריקאי, שגילה כי יותר אנשים מתים בבתי החולים בארצות הברית מטעויות במהלך הטיפול הרפואי, מאשר בתאונות דרכים, סרטן או מאידס.

 

הדו"ח האמריקאי הביא לעניין רב בציבור, וטעויות רפואיות הפכו לנושא "חם" במישור החברתי, המשפטי המנהלי והאתי. לא עבר זמן רב עד לפרסום הנחיות לרופאים, בהם נקבע כי עליהם לגלות הגינות ויושר למטופלים, ולגלות את כל הפרטים, גם כאשר מתבצעות טעויות.

 

עבודות מחקר נוספות שבוצעו בשנים האחרונות בעולם, גילו כי הרופאים נוטים להעלים מידע מהחולים, ואינם נוטים לחשוף טעויות שבוצעו. לדברי פרופ' רכס, פער זה פוגם קשות ביחסי האמון בין המטופל לרופא, והוא שעומד ביסודן של מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית המוגשות נגד הרופאים.

 

"מרבית החולים התובעים מבטאים תחושות של כעס, מרירות, בגידה והשפלה כשהם מרגישים שהמידע החיוני הוסתר מהם" אומר ל-ynet פרופ' רכס, "רובם מודים שלא היו תובעים את הרופא אם היה נותן להם הסבר מלא ואמין והתנצלות כנה על מה שהתרחש".

 

השמיטה את האפס, התינוק נפטר 

 

ב', רופא בכיר בבית חולים במרכז הארץ, הזריק לפני כשנתיים בטעות תרופת "הפרין" לדילול הדם, בכמות גדולה מידי, שהביאה להידרדרות במצב חולה בחדר המיון. בשנת 1996 השמיטה ת', רופאת ילדים מבית חולים בשפלה, בטעות את אחד האפסים במינון תרופה לתינוק, שהביאה למותו כעבור חודש. שניהם, כמו רבים אחרים, בחרו להסתיר את המידע הרפואי שהתגלה רק לאחר מינוי ועדת בדיקה מיוחדת שהקים משרד הבריאות.

 

האם ההחלטה על נייר העמדה נבעה מריבוי מקרים של הסתרת מידע בישראל? פרופ' רכס שולל: "יש כמה אנשים בארץ שמובילים שינוי ברפואה בישראל, כחלק מאבטחת איכות למטופלים. לא הייתה תלונה ספציפית, ונייר העמדה הוא מתוך תפיסת עולם מתקדמת. זה קורה בכל מקום, וגם בארץ וזה לא תמיד אוטומטי להגיד טעיתי. אבל אנחנו מקווים שהמהלך הזה, יביא לגילוי נאות וליחסים תקינים בין הרופא והמטופל".

 

כלשונו: נייר העמדה החדש

 

• הרפואה אינה מדע מדויק והיא אינה יכולה לערוב לתוצאה חיובית בכל טיפול.
• תקלה בטיפול רפואי, לפיכך, היא לעתים בלתי נמנעת. תקלה משמעותה תוצאה שלילית בלתי מכוונות ובלתי צפויה במהלך טיפול רפואי.
• לא כל משגה או תקלה בטיפול הרפואי מהווה בהכרח רשלנות רפואית.
• לפיכך, הודאה בתקלה בטיפול לאין משמעותה הודאה ברשלנות רפואית.
• זכותו של החולה לדעת מהו הטיפול הרפואי שקיבל. זכות זו נגזרת מזכותנו לדעת על עצמנו, כביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי של האדם וכבודו.
• גילוי נאות של תקלה בטיפול ישמרו את האמון ההכרחי ביחסי רופא חולה.
• בכל מקרה של תקלה בטיפול בחולה, אשר יש לה השפעה על בריאותו או המשך הטיפול בו, יש ליידע את החולה בתקלה זו.
• גילוי התקלה לחולה ייעשה מוקדם ככל האפשר, תוך הבעת אמפטיה וצער על התקלה שהתרחשה.
• הגילוי ייעשה על ידי הרופא האחראי והוא יכלול מידע שישיב על השאלות: מה קרה, מתי קרה, כיצד קרהה ואילו צעדים ננקטו כדי שתקלה כזו לא תישנה בעתיד.
• הגילוי יכלול גם מידע לגבי השפעה אפשרית של התקלה על בריאותו של המטופל ועל הצעדים הננקטים כדי לתקן תקלה זו.
• נטילת אחריות אינה הודאה באשמה, לפיכך, הרופא המדווח יימנע מהצהרה או הסכמה לכך שהוא, או רופא אחר או המוסד הרפואי, אשמים בתקלה שהתרחשה.
• יש לקבוע כללים מתאימים וליצור תרבות חברתית וארגונית של שקיפות ודיווח מלא לחולה במקרים של תקלה בטיפול הרפואי.