ויש גם ספרים

האם כל הדרכים כשרות בשביל לגרום לכם לקרוא? יתכן שספרים כבר אינם מספיקים בשביל למשוך קהל לשבוע הספר? לרגל פתיחת החגיגות, העורכים דוב אלפון, שמעון אדף ומנחם פרי, תוהים על מקומה של המילה הכתובה בהפנינג השנתי

שבוע הספר הוא לא מה שהיה פעם. אם בעבר מטרתו היתה לאפשר לקוראים למצוא ספרים בהנחות משמעותיות, או לתור אחר עותקים נדירים שכבר אינם נמצאים בחנויות, כיום נראה שהקהל מחפש את ההפנינג מסביב. אירועי שבוע הספר ה-43, שנפתחים הערב, ד', כוללים השנה, כצפוי, לא מעט אטרקציות לכל המשפחה, עם מופעים ומתחמים לילדים, דוכני אוכל, אירועי קפה תיאטרון, מפגשים עם סופרים בבתי הקפה בערים השונות ואפילו ימי גבינות ויין, ימי שוקולד, שוק אלטרנטיבי ומפגש במועדון עם סופרים שיהפכו לדי.ג'יי ליום אחד.

 

"שבוע הספר הפך להיות הפנינג שבתוכו גם מוכרים ספרים", אומר שמעון אדף, עורך ספרות המקור של הוצאת "כתר", ומוסיף, "התחושה הכללית היא שיש צורך למלא אותו בתוכן, כאילו שרכישת ספרים אינה מספקת והוא חייב לווי של התרחשות בידורית". אדף מספר כי גם בהוצאת "כתר" מנסים למצוא אפיקים חדשים לקרב בין היצירה הספרותית לקהל, וזו הסיבה שהחליטו לשלב את הסופרים גם בסצינת הלילה. מעמדת התקליטן במועדון אברקסס מגישים סופרי ההוצאה מוזיקה שהם אוהבים, ונפגשים עם הקוראים בערב שונה מהמקובל. "מסתבר שעצם הגשת הספר עצמו לא מספיקה. זו איננה התנכלות לרוח הספרים. אנחנו בחיפוש. התקלוט אינו תחליף למפגשים הספרותיים הקונבנציונלים, אלא דרך אחרת לפגוש סופר", מדגיש אדף. 

 

רוצים שינוי?

 

מנחם פרי, עורך "הספריה החדשה", אינו מרוצה מהתמורות המסתמנות בשבוע הספר לאורך השנים ומסביר: "היום הנחות של 40% על ספרים הן נדירות, מחירי הספרים לאורך השנה ובמהלך השבוע הם זהים והספרים בדוכנים הם אותם הספרים שנמצאים לאורך השנה בחנויות. ההיצע אולי רחב יותר, אבל זה לא מקום של מציאות".

 

אז מה בעצם השתנה? לתפישתו של פרי – הקהל. "הקהל הספרותי, חובב ספרי האיכות, כבר לא פוקד את הירידים. הוא רוכש ספרים בחנויות", אומר פרי ומוסיף כי זו בדיוק הסיבה לשינוי קונספטואלי וחיפוש אטרקציות שיביא את ההמונים לירידים.

 

כולם מסכימים על עצם הפיכתו של שבוע הספר מהפנינג ספרותי להפנינג מולטי-חוויתי. כולם גם מבינים את המניע, אך לא כולם מסכימים על הדרך. כך למשל אומר דב אלפון, העורך הראשי של הוצאת הספרים "כנרת, זמורה-ביתן, דביר": "קיימת חרדה מסוימת שנובעת מירידה במספר המבקרים בירידים בשנים האחרונות, וזו הסיבה שמו"לים מסוימים חשבו לנכון לפנות לאפיקים נוספים לצד הדוכנים. אני לא חושב שיש מקום להיכנס לפאניקה ולהביא ליצנים וזיקוקין דינור. אני באמת מקווה שהחרדה לא תצדיק את עצמה השנה, ואני כן מרגיש שיש עניין בספר עצמו, ולראייה – קטלוג ההוצאה הורד עד היום 1200 פעמים מאתר האינטרנט שלנו, מה שאומר שאנשים מתכוננים לקנות וזה נובע מתשוקה לספר".

 

לדברי אלפון, ב"כנרת, זמורה-ביתן, דביר" ימשיכו להתמקד בספרות ובמילה הכתובה ויוותרו על גימיקים אלטרנטיביים: "ל'כתר', בהיותם הוצאה ירושלמית, היו תמיד רגשי נחיתות, מה שהוביל אותם לנסות ולהיות יותר תל-אביבים מהתל-אביבים", הוא אומר ומוסיף, "אני בעד כל דבר שיעורר סקרנות אצל הקוראים, אבל אנחנו לא נעשה אירועי די.ג'ייז או מפגני זיקוקים. מפגשים עם סופרים חייבים להישאר על בסיס ספרותי. המרכז היה ויישאר דיון בספר ואנחנו לא נעודד התייחסות לא ספרותית לאירוע. המטרה היא לחזק את המילה הכתובה ולא להטביע אותה בים של גימיקים. אנחנו לא מתחמקים מזה שאנחנו הוצאה לאור".

 

תביאו את המשפחה

 

גם אמנון בן-שמואל, מנכ"ל הוצאות הספרים בישראל, מאשר שהתחושה שעולה מהשנים האחרונות היא שכדי להביא קהל לירידים כבר לא די בספרים עצמם. "הספר נדחק לפינה בתרבות הפנאי, שאליה חדרו בשנים האחרונות גורמים נוספים, כמו ריבוי ערוצי טלוויזיה, משחקי מחשב ואינטרנט", הוא אומר. לדבריו, בשנים האחרונות חוזר הקהל לקרוא, אך עדיין נזקק לעידוד, וכאן בדיוק נכנסים לתמונה האירועים הנלווים לדוכני הספרים. "מטרת הוספת אירועי תרבות וחוויה היא למשוך קהלים שלא כל-כך נחשפים לספרים ולעודד אותם לבוא, לראות, ליהנות, להתרשם ואולי אפילו לרכוש ולקרוא ספרים".

 

מתוך פרספקטיבה של ארבע השנים האחרונות, אז החלה התאחדות הספרים בשיתוף עם קרן "קשת" ללוות את הירידים באירועים בעלי אופי בידורי, אומר בן-שמואל כי התופעה הבולטת היא נוכחות מסיבית של משפחות שפוקדות את הירידים. "זו בהחלט תופעה חדשה, שבה אנחנו רואים מדי שנה יותר ויותר משפחות שמגיעות לירידים, נשארות בהם שעות ואפילו חוזרות לבקר בהם שוב. אנשים באים לקחת חלק בחגיגה ובאותה ההזדמנות נחשפים גם לספרים וזה מבורך".

 

לטענתו, אין שחר לקביעה כי הדגש באירועי שבוע הספר עבר מן הספרים להפנינג: "המרכז היה ועודו הדוכנים והספרים. האירועים הם נלווים ואין רע בזה. כמו שאמרו היום בדיון החגיגי על ספרות והשפעתה על עיצוב החברה, שנערך בוועדת החינוך של הכנסת לרגל פתיחת שבוע הספר, כל דרך שתחשוף יותר קהלים לקריאה וליצירה ספרותית, היא לגיטימית".

 

למרות הקיטורים והדעות החלוקות על הדרך, כבודו וחשיבותו של שבוע הספר מונח עדיין במקומו. "הצלחת הירידים מחזקת את הספרות הישראלית ואת הקשר בין הקוראים לספרים ובין הסופרים לקוראים", אומר אלפון. גם פרי תומך ואומר: "שבוע הספר הוא לחץ קולקטיבי על הקהל, הוא מזכיר שספרות זה חשוב, כמו שיום האם מזכיר שיש אמהות בעולם. זה כפוי, זה מלא בגימיקים ומופעי בידור, אבל בסופו של דבר זה לטובה".

 

חוזרים לקרוא

 

בסופו של דבר מדברים ערב פתיחת שבוע הספר על מגמות חיוביות. בן שמואל מציין כי על-פי נתוני המו"לים, שנת 2004 מסמנת מפנה עם עלייה גדולה ברכישת ספרים. כך גם לגבי דיווחי הספריות הציבוריות, שמורים על עלייה בהשאלת ספרים. "יש חזרה לקריאה", הוא אומר ומוסיף, "קיימת מגמה בולטת של עלייה משמעותית בנוכחותה של ספרות המקור על המדפים. זו מגמה מבורכת שמעידה על פריחה יצירתית".

 

אלפון מחזק את דבריו של בן שמואל: "ישנה עלייה של 10% במכירות ספרות המקור הישראלית. לצד מגמה נוספת שבולטת אצלנו והיא עלייה חדה במכירת ספרות הילדים, אותה לצערי אני מייחס למיתון. אנחנו יודעים שבישראל הורים יחסכו מעצמם, אך לא מילדיהם, וזה בא לידי ביטוי בשיעור המכירה הגבוה של ספרי ילדים".

 

בהוצאת הספרים שעורך אלפון, כל ספר רביעי שנמכר מתחילת השנה הוא ספר ילדים, מגמת עלייה של 20% מבעבר, לדבריו. "העלייה הגדולה במכירת ספרי הילדים הפכה כותבים כמו רינת הופר ('מפלצת סגולה') לשווי מעמד לסופרי מקור כמו אמיר גוטפרוינד ואשכול נבו, עם קהל, פולחן והורים שמתקשרים להוצאה", הוא אומר.

 

האם עליית קרנה של ספרות המקור תמשך? בהוצאות מהמרים שכן. "ברור שהמגמה תתרחב אצלנו, ואני משער שכך גם בשאר ההוצאות", אומר אלפון. "מעניין לראות איך מגמה זו נוגדת לחלוטין את האסקפיזם שקיים בטלוויזיה ובקולנוע. בעוד שבקולנוע הקהל מתרחק מהכאן והעכשיו ומחפש בריחה, האסקפיזם פסח על הספרות. רוכשי הספרים מחפשים את עצמם בספר".