בהלת הפוליו: מאות הורים גדשו את תחנות טיפת חלב

בעקבות מציאת נגיפי פוליו במי הביוב בגוש דן, נענו מאות הורים לפניית משרד הבריאות והגיעו עם ילדיהם לתחנות טיפת חלב להתחסן. האמנם מלאי החיסונים מספיק? מי חייב להתחסן והאם קיימת סכנה? כל התשובות לכל השאלות

מאות הורים גדשו את תחנות טיפת חלב ברחבי הארץ בעקבות מציאת נגיפי פוליו במי הביוב בגוש דן. ההורים נענו לקריאת משרד הבריאות להתחסן, אף כי במשרד הבריאות מעריכים כי לא קיימת סכנה בריאותית בשל הממצא. פרופ' אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות, מסר הערב (ד') ל-ynet כי כ-6 אחוז מהישראלים עדיין מסרבים לחסן את ילדיהם, אולם רבים מהם הגיעו היום והתחסנו.

 

לדברי ריקי זילכה, רכזת הרפואה המונעת בשרותי בריאות כללית, נתקבלו מאות פניות לקו המידע הטלפוני שהפעילה הקופה, רבים נוספים הגיעו לתחנות כדי להתחסן. "הסברנו את החשיבות של השלמת החיסונים לאנשים שהתנגדו קודם לכן", אומרת זילכה, "בסך הכל, הרגענו את כולם, שרק מי שלא קיבל את החיסון צריך להשלימו, ושיש מלאי מספיק לכולם".

 

בלי פאניקה: כל התשובות לכל השאלות

 

מהו נגיף הפוליו?

המדובר בנגיף הגורם לשיתוק הגפיים בילדים. הוא מופרש בצואה, וההדבקה היא מהצואה למזון או מים. הוא היה נפוץ בשנות ה-40 וה-50 כגורם לשיתוק ילדים. בשנים האחרונות, עם קיום החיסון נגד הפוליו המחלה מאוד נדירה וקיימת רק בהודו ובעוד מספר מדינות באפריקה.

 

מהם התסמינים?

המחלה מתחילה בחום, כאבי ראש, כאבי בטן, שילשולים, הרגשה כללית רעה, ובמיעוט המקרים היא מתקדמת לכדי שיתוק בגפיים התחתונות.

 

האם קיימים חולים חדשים בפוליו בישראל?

לא, מחלת הפוליו מוגרה מהעולם המערבי בשנים האחרונות, בזכות החיסונים.

 

מאיזו שנה מבוצעים החיסונים בישראל?

לדברי משרד הבריאות, חיסוני הפוליו החלו להתבצע בשנות החמישים.

 

כיצד הגיע הנגיף למי השתיה?

ההשערה היא כי הנגיף הופרש מאלה שחוסנו בנגיף החי המוחלש (חיסון סייבין). הנגיף הופרש דרך מערכת העיכול, משם הגיע למי שתייה שם עבר מוטציה (שינוי) גנטי.

 

האם מותר לשתות מי ברז?

פרופ' אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות, מוסר כי מי הברז בטוחים לשתיה, ואינם מסוכנים כיוון שמרבית האוכלוסיה בישראל מחוסנת כנגד הנגיף, וכנגד המוטציה שלו.

 

האם חייבים לרוץ ולהתחסן היום?

לדברי פרופ' ישראלי ניתן להתחסן גם במהלך השבוע הקרוב, ואין צורך להיבהל.

 

מתי ניתנים החיסונים באופן שגרתי?

חיסוני הפוליו ניתנים בגילאי חודשיים, ארבע חודשים, שנה, כיתה א' וכיתה ח'.

 

מה ההבדל בין "סייבין" ל"סאלק"?

חיסון סייבין המקובל בישראל מכיל נגיף חי מוחלש, שניתן בטיפות דרך הפה. הוא מתרבה במערכת העיכול וכך גורם ליצירת נוגדנים שמגנים בפני פוליו. ההתרבות במערכת העיכול חשובה, כיוון שכך מופרש הנגיף לסביבה בצואה, וגורם ל"חסינות עדר" גם באותם אלה שלא חוסנו אלא נדבקו מהילדים שחוסנו. הנגיף החי המוחלש מחקה את המחלה הטבעית וגורם להגנה בפני המחלה. בחיסון ע"ש סאלק, ניתן הנגיף המומת בזריקה, וגורם ליצירת נוגדנים בדם, אך לא במערכת העיכול, ולכן אינו גורם ל"חסינות עדר". בעבר, כששיתוק הילדים היה נפוץ בעולם, חסינות העדר הייתה מאוד חשובה. כיום כדור הארץ המערבי נקי כולו מפוליו, ובארצות רבות כבר עברו לחיסון בזריקה בלבד.

 

האם מי שעלה מחו"ל צריך להתחסן?

ברוב מדינות אירופה, אמריקה ואוסטרליה ניתנים חיסוני פוליו באופן שגרתי. בכל מקרה של ספק, יש להגיע לתחנת טיפת חלב הקרובה למקום המגורים, ולהתחסן.

 

האם יש מספיק חיסונים בישראל?

משרד הבריאות מוסר כי המלאי מספיק לכל אוכלוסיית ישראל.

 

שאלות נוספות? היוועצו בפורומים הרפואיים, כאן ב-ynet