מדובר במערכת של פירים אנכיים טבעיים, דרכם ניתן לחקור את חדירת מי התהום אל תוך האדמה. הפירים מתגלים באקראי במהלך פעולות בנייה וחלקם התגלו ממש לאחרונה. הם מכונים "קמין קאוסטי" (קאוס – חדירה של מים לתוך סלעים דרך צנרת טבעית), ומגיעים לעומק של עשרות מטרים מתחת לאדמה.
הפיר שצולם הוא בעומק 50 מטר מתחת לפני האדמה, וסולם נבנה לתוכו. הוא התגלה לפני כעשרים שנה ורוחבו משתנה – בין רוחב גוף אדם ועד שבעה מטרים, הולך ונהיה רחב יותר. בקרקעית יש קצת בוץ, יש מים בקרקעית רק אחרי גשם חזק. מהפיר מסתעפים צינורות טבעיים הצידה, אפשר להמשיך לזחול עד לעומק של שישים מטר, המים עצמם ממשיכים לזרום בסדקים צרים יותר.
המחקר שמתקיים במקום מנסה לענות על אחת השאלות החשובות של משק המים בישראל: כיצד מתנהג מאגר מי התהום הגדול של ישראל, "אקויפר ההר", אשר מימיו נשאבים בבארות. החוקרים עוקבים אחר מי התהום דרך הקמינים – בודקים את המערות בהם זורמים המים, את תכונות המים, את התכונות ההידראוליות של הסלע והזרימה ועוד.
מה חשיבות הבדיקות?
1. חשוב להגן על מי השתייה מפני זיהומים
2. צריך לדעת איפה ומתי לשאוב מים, מתי צריך להחזיר מים לאקויפר. למשל, השנה יש עודף מים בצפון בכנרת, שואבים מים מהכנרת ומחזירים לאקויפר. יוצרים איזון בין המאגרים.
איך בודקים את המים שזורמים מעבר לתחתית הפיר?
בכמה דרכים חלופיות: מגיעים למערות נוספות דרך פירים אחרים, או ששואבים את המים או שהם נובעים במעיינות. המחקר בודק את תכונות האקויפר דרך סימנים ותכונות של המים.
איזה בדיקות מבצעים במים?
בדיקות שונות, כגון בדיקות כימיות, איזוטופים, תיארוך. מבצעים בדיקות בשטח ובמעבדה.
1. בדיקות בשטח - בדיקות טמפרטורה מבצעים בשטח, אחרת הטמפרטורה משתנה. ישנם גם דברים נוספים שמודדים במקום – כמו חומציות המים (PH), שמשתנה גם היא כשאוספים את המים.
2. בדיקות איזוטופים –מההרכב האיזוטופי של המים אפשר ללמוד את הגיל המקורב של המים, שיכול להימדד גם באלפי שנים. בנגב יש אקוויפרים מאד עתיקים אולם הם מלוחים מדי ולא מתאימים לשתייה. במקומות אחרים בארץ ישנם מים "עתיקים" שכן מתאימים לשתייה, אולם רוב המים אצלנו בברז לא כל-כך עתיקים, מים שנכנסו לאדמה לפני שנים בודדות בלבד. בדיקות של גיל המים מתבצעות במעבדה. אי אפשר לקבל את גיל המים במדויק, אפשר לקבל רק רמזים.
מה מצב מי התהום לאחר החורף האחרון, שהיה גשום במיוחד?
בעקבות שני החורפים האחרונים, מצב המים משתפר, אך הוא לא מזהיר בהשוואה לכנרת. הכנרת ממש התמלאה בשנתיים האחרונות. לעומת זאת, באזור המרכז היו גשמים בכמות נורמלית ואפילו קצת פחות מהממוצע. מי התהום עדיין בגרעון. הגשמים השנה היו מרוכזים בעיקר בצפון.
המוביל ארצי מוביל את מי הכנרת למרכז ולדרום כאשר חלק מהמים משמשים לשתייה וחלקם מוחזר לאקווויפר. אקוויפר ההר גם הוא מזין בארות (יש בארות במישור החוף ובירושלים) ומערכת מי השתייה משלבת בין המקורות. בעבר, מעיינות ראש העין ניזונו מהאקוויפר, אך היום הם התייבשו כתוצאה מהשאיבה.
האם ישנם מאגרים של מים מליחים?
יש מאגרים של מי תהום מליחים, בעיקר בדרום הארץ. הם משמשים לחקלאות וגם לערבוב עם מים יותר מתוקים. באילת למשל מתפילים מים וכיון שהמים המותפלים עניים מאד במלחים, יש צורך לערבב אותם עם מעט מים מליחים. המים המעורבבים משמשים גם לשתייה וגם לחקלאות.