מגלגלת נשמות

היא קיבלה מכונית מארנולד שוורצנגר ועשתה איתה תאונה. היא רוצה לעשות סנובורד ולהפסיק לרוץ. וגם היתה שמחה להפסיק לקבל מכתבי מעריצים מאסירים. אלייזה דושקו, כוכבת "מירוץ לאתמול", בראיון בלעדי

גיא פרנקל, לוס אנג'לס פורסם: 16.06.04, 15:01

המעבר של אלייזה דושקו, 23, מפיית הערפדית ב"באפי ציידת הערפדים" לטרו מצילת החיים מ"מירוץ לאתמול", לא יכול היה להיות חלק יותר. בפגישה פנים אל פנים היא מתגלה כבחורה מצחיקה, מנומסת ומהורהרת. ממש הכלה האידיאלית להביא הביתה לאמא. התפקיד של טרו הוא לנסות להציל אנשים שמתו, יש לה כוחות מיוחדים שבזכותם היא יכולה לחיות את יום האתמול מחדש ולנסות לשנות אירועים שיובילו למוות חסר טעם. איך היא יודעת את מי להציל? זה שהיא עובדת בחדר מתים בהחלט מקל על המשימה.

 

איך המעבר לתפקיד ראשי?

 

"זו ליגה אחרת לגמרי, אבל זה כיף לא נורמלי. יש לי אנרגיה בלתי נגמרת, אני אוהבת לעבוד כל יום ולקחתי את האחריות בשמחה. לפעמים השעות מטורפות ואני מתגעגעת לחברים ולמשפחה".

 

העיסוק במוות לא מדכא אותך?

 

"זה מוזר, אבל המוות מרתק אותי, זה כמו לעבור ליד תאונת דרכים, אתה פשוט לא יכול שלא להסתכל. כשהייתי ילדה, אבא של חברה שלי ניהל בית הלוויות. הייתי רצה לשם כל יום. לכן אני מאוד אוהבת את 'עמוק באדמה'".

 

לא נמאס לך לרוץ?

 

"תודה לאל, הפסקנו לצלם את כל הסצינות שבהן אני רצה. הבמאי נהדר ואני לומדת המון, אבל הוא מאוד אוהב לראות אותי רצה, כי הדמות שלי צריכה להשתלב בחיים של המון אנשים שונים, כדי להציל אותם. אז אני מתחפשת הרבה - לאחות, סטודנטית או רופאה - וזה כיף. התוכנית מאד אנרגטית. זה מירוץ נגד הזמן, עניין של חיים ומוות. זה תמיד מגיע לקטע של השנייה האחרונה".

 

את מאמינה בחיים אחרי המוות?

 

"אני ספקנית, צריכה לראות בשביל להאמין. גדלתי כמורמונית, אבל התרחקתי מהדת. אני אוהבת לראות אנשים בעלי אמונה, פשוט עדיין לא מצאתי את האמונה שלי".

 

מה הכי קשה בלשחק אחות של מכור לסמים?

 

"וואו, איפה להתחיל? יצא לי להכיר מכורים גם במסגרת המשפחה שלי וגם בחוג החברים, וזה קשה. מדובר ברכבת הרים אמוציונלית ואני יכולה להזדהות עם תחושת חוסר האונים של טרו".

 

שיחקת את פיית ה"רעה" ב"באפי" ועכשיו את גיבורה. מה את יותר אוהבת?

 

"האמת? זה כיף לשחק את ה'רעה', להשתגע ולהיות פסיכופטית, לענות אנשים".

 

מה את עושה בשביל הכיף?

 

"אני אוהבת לצאת לאכול, לדבר עם אנשים. הייתי רוצה יותר זמן לקרוא ספרים, זה חשוב לאמן את המוח. אני אוהבת לטייל, בעיקר עם אמא שלי. נסענו לדרום אפריקה לסמינר פוליטי-סוציו אקונומי על נשים בדרום אפריקה. שבועיים וחצי שהיו כמו קורס בקולג'. חוץ מזה, ואני לא בטוחה שהמפיקים ישמחו לדעת, אני מתה לעשות סנובורד. ואני אוהבת לטייל. טיילתי בסין, בדרום אמריקה ובאפריקה. אם ה'LONLEY PLANET' רוצים לעשות תוכנית, אני בפנים".

 

את הולכת לכינוסי מעריצים של "באפי"?

 

"הייתי בשני אירועים כאלה וזה נע בין נורמלי יחסית ללגמרי פסיכי. אנשים מגיעים לבושים כשדים, עם איפור וציפורניים ארוכות, קוראים לי פיית, ואני אומרת להם היי, קוראים לי אלייזה, לא פיית. אבל זה מחמיא. הם אוהבים את הסידרה".

 

זה מפחיד?

 

"זה יכול להיות מפחיד. תודה לאל שתמיד האח שלי בסביבה. אם כי בדרך כלל מדובר באנשים מנומסים. אני רוצה לחשוב שהמעריצים שלנו הם אנשים טובים, שלא יעשו משהו כדי לפגוע בי".

 

אז את נהנית ממעריצים?

 

"כשצעירים חתיכים באים ואומרים היי, זה יופי. אבל אני מוכנה לוותר על המכתבים של אסירים מבתי כלא. זה די מלחיץ. אני לא מבינה למה מראים תוכניות על בחורות צעירות בכלא שבו יושבים רוצחים פסיכופטים".

 

את עצמך נקלעת פעם לתאונה?

 

"שברתי צלעות כששיחקתי בסרט 'שקרים אמיתיים' עם ארנולד שוורצנגר, בסצינה שבה אני נופלת ממטוס. מזל שזה לא היה מטוס אמיתי. הייתי בת 12 וזה היה מבאס. אחר כך ארנולד נתן לי במתנה מכונית גולף חשמלית, אבל שנתיים אחרי זה, כשנהגתי בה, נכנסה בי מכונית, אז הוא שלח לי פרחים".

 

איזה רגע בחייך היית רוצה לחיות מחדש?

 

"לא מצאתי תשובה טובה עד היום. טוב, אם הייתי צריכה לחיות רגע מחדש הייתי בוחרת את היום, ולא הייתי מבקשת מהמלצר לארוז לי את שארית הסלט שלי, כי כשיצאתי כל הפפראצי צילמו אותי עם השקית של השאריות".

 

"מירוץ לאתמול", HOT3, ה' 21.15