כל אחד מתעצבן על המעביד שלו לפעמים. אלה מאיתנו שאינם עצמאים מכירים את הנוהל: מתעצבנים, מתמרמרים, וברוב המקרים פשוט ממשיכים הלאה. אבל מה קורה כשהכעס הופך לסכסוך של ממש?
מה עושים כשמקפחים את זכויותיכם בעבודה באופן הנוגד את החוק? בית הדין לעבודה הוא המקום לפנות אליו במקרים כאלה. דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן-טק, המתמחה בפתרון אינטגרטיבי לניהול המשאב האנושי בארגון, סייע לנו לענות על כמה שאלות נפוצות.
איזה סכסוכים מובאים לדיון בבית הדין לעבודה?
בית הדין לעבודה עוסק בסכסוכים הנוגעים ליחסי עובד-מעביד, תובענות בענייני קופת גמל, קרן פנסיה וכו', ובתובענות נגד המוסד לביטוח לאומי.
האם ניתן להגיש תביעה בנושאים אלה בבית משפט רגיל או בבית משפט לתביעות קטנות?
נושאים שנקבעו בחוק ככאלה שמקום הדיון בהם הוא בית הדין לעבודה נידונים אך ורק בבית דין זה, ואין להפנותם לבית דין אחר.
מה מבנהו של בית הדין לעבודה?
בית הדין לעבודה מורכב משתי ערכאות: בתי דין אזוריים, שמושבם בערים באר-שבע, ירושלים, תל-אביב, חיפה ונצרת; ובית דין ארצי, שמושבו בירושלים, המהווה ערכאת ערעור לגבי פסיקת בתי הדין האזוריים (בנושאים מסוימים מהווה בית דין זה את הערכאה הראשונה).
.
האם אפשר לערער בבית המשפט העליון כנגד פסק דין של בית הדין לעבודה?
כעיקרון, בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה העליונה בנושאים הנידונים במערכת משפטית זו, ולא ניתן לערער על פסיקתו. עם זאת, כמו נגד כל גוף מנהלי של המדינה, ניתן לעתור לבג"ץ גם כנגד בית הדין הארצי לעבודה.
אפשרות זו פותחת פתח לשינוי פסיקתו של בית הדין לעבודה, כפי שאכן קרה במספר פסקי דין בולטים. בפסק דין של בית המשפט העליון כתב השופט צבי ברנזון כי "בית-משפט זה לא ימהר להתערב בפסקי הדין של בית הדין לעבודה, והוא יעשה זאת רק כאשר יובהר לו שאומנם נעשתה טעות משפטית מהותית אשר הצדק דורש את תיקונה".
שמעתי שחלק מהשופטים בבית הדין לעבודה נשלחים כנציגי עובדים וכנציגי מעבידים. האם ייתכן משפט צדק בתנאים אלה?
להרכבו של בית הדין לעבודה, בשתי ערכאותיו, מבנה ייחודי: בדין יושבים לא רק שופטים מקצועיים, אלא גם נציגי ציבור, כאלה שהומלצו לתפקיד על ידי ארגוני העובדים וכאלה שהומלצו על ידי ארגוני המעבידים. מטרת הרכב זה היא להביא לבית הדין את נסיונם העשיר של נציגי הציבור בתחום יחסי העבודה. בשבתם בדין, אין נציגי הציבור מייצגים את שולחיהם, אלא מחויבים בנאמנות לחוק ולצדק, ללא תלות בארגון שהמליץ על מינוים.
האם אני חייב להיעזר בעורך דין כדי להגיש תביעה בבית הדין לעבודה?
בית הדין לעבודה אינו מחייב ייצוג על ידי עורך דין: עובד רשאי להגיש תביעה בכוחות עצמו, או להסתייע בארגון העובדים. מובן שהעובד רשאי גם להסתייע בעורך דין, והשאלה באיזו דרך ללכת תלויה בסוג התביעה ובמורכבותה, ונתונה לשיקול דעתו של העובד.
במקרה של סכום תביעה קטן אין מקום לפנות לעורך דין, ומן הסתם רובם לא ימהרו לקחת את התיק. במקרה של תביעה בסכום גבוה או תביעה דחופה, למשל במקרה של הלנת שכר, יש מקום להתייעץ עם עורכי דין או לשכור את שירותיהם.
אם תחליט להגיש תביעה באופן עצמאי, תוכל להסתייע במידע רב המופיע באתר האינטרנט של בתי המשפט במדור "חוברות הסבר". ניתן לקבל ייעוץ בנושא גם מההסתדרות (אם אתם חברים בה) ומהממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת.
כמה זמן ייקח עד שבית הדין לעבודה ייתן את פסיקתו?
בתי הדין לעבודה ידועים בקצב האיטי שלהם במתן פסקי דין, ופסקי דין רבים ניתנים אחרי שנתיים-שלוש או יותר. בעקבות זאת, שופטים רבים בבתי הדין מציעים לצדדים הליך של גישור, שהוא קצר יותר. מומלץ לשקול את קבלת שירותיהם של מגשרים, אך צריך לקחת בחשבון שבהליך גישור, ברוב המקרים לא תקבלו את כל מה שדרשתם, אלא רק חלק. כשהליך הגישור מסתיים בהסכמת שני הצדדים הוא מקבל תוקף של פסק דין, כך שאם המעסיק, שהסכים על פי הליך הגישור לשלם לכם, אינו עושה זאת, ניתן לפנות לבית הדין.
אני מועסק בחוזה מיוחד, ולכן באתי לעבודה בשביתה האחרונה. כעת אני זקוק לאישור ההסתדרות כדי לקבל גמול השתלמות, אך היא מסרבת לתת לי אותו, בטענה שהיא לא נותנת שירות למפרי שביתה. האם אני יכול להגיש לבית הדין לעבודה תביעה נגד ההסתדרות?
בית הדין לעבודה עוסק גם בתביעות שבין עובד לארגון עובדים, הקשורות בחברות בארגון או בפעילותו של הארגון בענייני עבודה. לפיכך, בית הדין לעבודה הוא המקום המתאים לברור הסכסוך שבינך לבין ההסתדרות.
הגשתי למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת גמלה לשמירת הריון, אך הפקיד דחה את תביעתי בטענה שמצב בריאותי במהלך ההריון אינו מצדיק מתן גמלה. איך אקבל את המגיע לי?
בית הדין האזורי לעבודה הוא הכתובת להגשת תובענה כנגד המוסד לביטוח לאומי במקרה של ויכוח על זכויות המגיעות למבוטח. למעשה, חלק גדול מאוד מפעילותו של בית הדין לעבודה הוא ליבון סכסוכים מסוג זה.
כבר חמש שנים שלא זכיתי להעלאת שכר, בזמן שרבים מחברי לעבודה קודמו בשכרם. האם אוכל לתבוע על כך את מעסיקי בבית הדין לעבודה?
בית הדין לעבודה מוסמך לדון בסכסוכים משפטיים, כלומר סכסוכים העוסקים במימושן של זכויות המעוגנות בחוק או בהסכם. במקרה שלך נראה שמדובר בסכסוך שאינו משפטי אלא כלכלי, ולכן הוא חורג מסמכותו של בית הדין לעבודה. אם הסיבה למניעת קידומך היא אפליה בלתי מוצדקת, למשל מחמת מינך או דתך, בית הדין לעבודה הוא בפירוש הכתובת לבירור טענותיך.
לאחר שקיבלתי צו קריאה לשירות מילואים הודיע לי המעביד שהוא לא יכול להעסיק עובד שעושה כל כך הרבה מילואים - ופיטר אותי. האם בית הדין לעבודה יעזור לי?
בית הדין לעבודה יוכל לעזור לך, אבל אין הוא הכתובת הראשונה שאליה עליך לפנות. בחוק חיילים משוחררים, העוסק בהגנה על המשרתים במילואים, נקבע כי על אדם, הטוען לפגיעה בזכויות שמקנה לו חוק זה, לפנות לוועדת התעסוקה שמינה שר הביטחון בבקשה שתפסוק בעניין זה. רק אם החלטתה של ועדת התעסוקה לא תהיה לרוחך, תוכל לערער כנגדה בבית הדין האזורי לעבודה. פרוצדורה זו היא היוצא מהכלל, ובמרבית המקרים בית הדין לעבודה הוא הכתובת הראשונה להגשת תובענה בנושאים הנתונים לסמכותו.
אני עובד במשרה מלאה בשכר של 2,800 שקל בחודש. ברור לי שאם אתבע את מעבידי בבית הדין לעבודה אזכה בתשלום שכר מינימום, אך עבודתי תופסק. מה לעשות?
זוהי דילמה של עובדים רבים, החשים שמעסיקם אינו מעניק להם את מלוא הזכויות שהם זכאים להם מכוח החוק, אך חשים שהגנת בית הדין לעבודה אינה בת-מימוש. אין זה פשוט, בפרט לעובד שאינו זוכה להגנתו של ארגון עובדים, להגיש תביעה כנגד המעביד ולשמור על מקום העבודה לאורך זמן.
במקרים אחדים ניסה המחוקק לספק הגנה זו בקובעו, למשל, בחוק שכר מינימום כי "לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה מחמת תלונה או תביעה שהגיש העובד על הפרת הוראה מהוראות חוק זה, או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה כאמור".
האם אוכל לתבוע את מעבידי בבית הדין לעבודה גם לאחר סיום עבודתי?
אחת הדרכים המקובלות על עובדים רבים לפתרון הדילמה שהוצגה בשאלה הקודמת היא דחיית מועד הגשת התביעה עד לאחר סיום העבודה, שלב שבו אין יותר חשש מנקמת המעביד. הגשה של תביעה כזו אפשרית, אך לעתים היא מגבילה את התובע (העובד לשעבר), אם מחמת התיישנות התביעה ואם משום שנקבעו הגבלות מפורשות על כך.