המדריך למילוי זמן אוויר

שעות הצהריים בלוח השידורים החדש של ערוץ המוסיקה מוקדשות לתחליפי "אקזיט". התוצאה חביבה, חלבית ולא מקורית

תחליף אקזיט: "צרבת" ו"המבוקשים", צהריים בערוץ 24

 

יש זמן מסך. המון זמן מסך. אין כסף. ממש אין כסף. דוקטור, מה עושים?

 

ובכן, טוב ששאלתם. דבר ראשון, תירגעו. לא מתים מזה. הכי חשוב: אל תגרדו. אל תנסו להיות יצירתיים בשום צורה. נסו להיות הכי פשוטים, לכוון נמוך, לשלם נמוך ולהביא רייטינג נמוך. תראו איך הצליח לערוץ 10 עם "אקזיט": כלאו חבורת שכטרים ומליות באולפן, איפשרו להם להגיד "ביצים מלאות" ו"כוסיות שחבל על הזמן" בשידור, להפעיל משאבת אס-אם-אסים, והרייטינג – אל תשאלו, סביב אחוז וחצי! והנה, אתמול כבר פורסם כי בכבלים החליטו לעשות מ"אקזיט" ערוץ נפרד, שיטגן לכם ביצים מלאות לארוחת בוקר וחבל-על-הזמן כוסיות בערב.

 

בערוץ המוסיקה "24" שאבו השראה. שעות הצהריים, החל מאתמול, מוקדשות שם ל"המבוקשים", שכולאת עוד ארבעה שכטרים ומליות באולפן ונותנת להם שידור חי ומשאבת אס-אם-אסים, רק שהפעם יש גם מצעד להיטים בתווך. דווקא נחמדים, אבל כה לא מקורי.

מיד אחר כך – "צרבת", בכיכוב יוצאי "הפיג'מות" בערוץ הילדים. צפיה בתוכנית הראשונה הדגימה כי עם הגעתם לערוץ המוזיקה, לא שכחו "הפיג'מות" שום דבר ממה שלמדו בערוץ הילדים, ולמעשה גם לא זכרו שום דבר נוסף.

 

"צרבת" שומרת על, איך נאמר, הומור בריא, וזה נראה כמו שזה נשמע. חיקוי של רוסי (וואו. איך חשבו על זה?), חיקוי של יהורם גאון, הפעם בטוויסט בשם "אתה ראשון בקאזה" (דווקא מצחיק), סקץ' תמוה שבמרכזו ראיון עם שרה, גיבורת השיר "שרה השכנה" של משינה (הברקה מילולית שאין כמעט דרך לפתח) וקטע חצי-תיעודי חצי-מצחיק בחנות טאוור רקורדס. שורה תחתונה? חלבי וחביב כצהריים בערוץ הילדים.

 

זה לא ש"צרבת" גרועים; הם נחמדים. וכאן בדיוק הבעיה. כשאתה לא סאטירה, וכשבידור טוב עושים עם עשרה כותבים ב"ארץ נהדרת", וכשניסויים בבני-אדם כבר נעשו במיזמים יצירתיים יותר כגון "קרציה" – לא נותר ל"צרבת" ו"המבוקשים" אלא להיות העתק דהוי של אחותן הצולעת. זה אומר שרצועת אחה"צ החדשה של "24" נעה, בינתיים, בין תחליף-אקזיט לתחליב ערוץ הילדים. אהבתם? זרקו להם אס-אם-אס.

 

אכן תוסס: "אחד בכל מקום", ערוץ 1, 20:15

 

"אחד בכל מקום" הוא רק שם כיסוי לתוכנית ששמה האמיתי הוא בכלל "מבט לחדשות המשעממות למדי (שכתבים שלנו הביאו אייטמים עליהן ואף עורך מהדורה לא רצה לקחת, אבל חבל סתם לזרוק)".

 

לבי לבי לשרון וכסלר ואבי פירסט, שני הצעירים התוססים כקולה שעמדה שבוע בשמש ללא פקק המגישים את "אחד בכל מקום"; הם באמת רוצים לעשות משהו אחר. והם מצליחים: "אחד בכל מקום" אכן מביא אייטמים מקומיים שלא תראו בשום מקום אחר. למשל העלייה בעבריינות הנוער, בעיקר באזור חיפה והצפון, כולל כתבה מבולבלת על בליינים צעירים ודיון מפרך באולפן ("אלה היו הנוער והבילויים", הפטיר פירסט בעצב לאחר הכתבה. "כן, ממש לא ייאמן", הסכימה וכסלר. "באמת לא בסדר, בזמננו הכל היה אחרת", הימהמו בהסכמה כל צופי התוכנית, הצעיר שבהם בן 71).

 

היו גם דיווחים על השקעת הרשויות המקומיות בספורטאים אולימפיים ועל חשיפת "הפדופיל החמקן" באשדוד, אבל די, תתעוררו, הנה הקטע מגיע לקיצו: אני מניח שערוץ ציבורי חייב בכיסוי גם לחדשות המקומיות, אבל רק ערוץ ציבורי משורבב לשון יחשוב לשבץ את אוסף האייטמים המפוהק הזה בפתח הפריים-טיים, ועוד לתת לו שם שאינו נפתח ב"מבט ל-" כדי לגרום לנו להגיע. כלל לחיים: אפשר לעבוד על כל המבקרים רק שבוע אחד.

 

צריך להגיד:

 

*ברכות ליוצרי הפרומו לטקס פרסי הטלוויזיה: החזרתם את גידי גוב לחיים!

 

*לעופר שכטר: ערוץ שלם זה רעיון נהדר. אנחנו רוצים עוד ממך. יש כל כך מעט. אתה כל כך לא קרוב לחשיפת יתר.