עולמו של וויין. על מלך אנגליה החדש

"הנסיקה של רוני בגיל 18 משובבת נפש. כדאי לו להיזהר שלא ליפול כמו בני עירו - אואן ופאולר". עמיחי שלו מתמוגג ממלך אנגליה החדש

יש משהו משובב נפש ורומנטי בבחור בן 18 וחצי שהופך להיות כוכב יורו. כל העונה הוא תקוע בקבוצה בינונית כמו אברטון, אומרים לנו שהוא כישרון גדול, אנחנו ספקניים כי ככה הכחולים אמרו גם על פרנסיס ג'פרס, מייקל בראנץ', דני קדרמטרי ועוד מיני רכיכות.

 

ואז מגיע הקיץ, והחוליגן המחונן הופך למחורר רשתות סדרתי, ועשוי להפוך לכוכב האליפות, זאת למרות שסביר להניח שאנגליה לא תזכה, כי תמיד האנגלים משום מה משוכנעים שהם מסוגלים ללכת עד הסוף, ותמיד המציאות מוכיחה את ההיפך.

 

לא ברור איך הם חושבים שהם מסוגלים להניף גביע כשבין הקורות מסתובבת להם הבדיחה הזאת. פול רובינסון עוד לא משופשף, כריס קירקלנד פצוע, אריקסון נתן לדיוויד ג'יימס המגוחך לשחק כנראה מרוב רחמים וחוסר אופציות. הבן אדם לא למד כלום מאז הניינטיז, כל כל כדור גובה שהוא עולה אליו משאיר את האומה פעורת פה ותופסת את מעיה מרוב צחוק.

אברטון תתקשה להחזיקו. רוני (איי.פי)

 

קשה להאמין שאברטון תוכל להחזיק אותו ברשותה אחרי האליפות להרבה זמן. רק שלוש קבוצות יכולות להרשות לעצמן לרכוש אותו: מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וריאל מדריד. אם בוער לו כבר לברוח מהחור בו הוא נמצא, מומלץ לו ללכת דווקא ליונייטד. בצ'לסי הוא עלול להימאס אחרי שנה כמו שיקרה הקיץ קרוב לוודאי לאדריאן מוטו והרנן קרספו, וגם קצת דמיאן דאף, אחרת מה היה דחוף להביא את אריאן רובן ההולנדי. רק לחשוב שליברפול ויתרה עליו כשהיה נער, טוב, בטח הוא היה מתייבש על הספסל, נותן דקות משחק עבור העילוי סינמה פונגול.

 

בינתיים דומה שרוני לא נשטף באבק הכוכבים שטורחים לפזר עליו, השאלה כמה זמן זה יישאר כך. בקצב הזה הוא עוד עשוי לקבל תואר אבירות בגיל 20. בכל מקרה, לפני שהוא שועט לעבר הכוכבים, כדאי שיביט היטב סביב, כי הסיפור הזה של נער פלא שמבליח בגיל צעיר הוא סיפור שחוזר על עצמו, אבל לאו דווקא נגמר בהפי אנד קלאסי, ולא צריך ללכת רחוק עד ג'ורג'י בסט.

 

לצדו של רוני בהתקפת הנבחרת האנגלית משחק אחד, מייקל אואן. במונדיאל 98' הוא הבקיע שער בלשון השדרנים "ספקטקולרי", הוא היה אז מהיר כמו שד, חלף על פני מגינים כמו רוח סערה. גם לו קראו אז "פלה השני".

הלך הספרינט. אואן מול קרואטיה (איי.פי)

 

היום הוא חלוץ רחבה מעולה, אבל לא מסוגל לעבור גם את פרננדו קואטו בספרינט. הפציעות החוזרות ונשנות גמרו לו את המהירות. נותרה רק ההילה, הטכניקה וגם אבק הכוכבים. כבר מגיל 18 גרמו לאואן לחשוב שהוא גדול על הליגה האנגלית. היום, בגיל הכי בשל לחלוץ, במה שאמור להיות שיאו המקצועי, הוא אולי עדיין רוצה לשחק ב"קבוצה גדולה", אבל אף "קבוצה גדולה" לא ממהרת לרכוש אותו. אפילו צ'לסי שמתעניינת בכל אחד לא ממש שמה עליו. הוא עצמו עדיין חושב שהוא יכול לשחק בריאל מדריד או ברצלונה.

 

למעשה, כשאואן היה בשיאו והעיתונות האנגלית יצאה מגדרה, היה זה בדיוק הזמן שליברפולי אחר, שעשה מסלול דומה, החל לדעוך. קוראים לו רובי פאולר. כשהוא היה בן 18 הוא היה לא פחות תותח ומבטיח מאואן ורוני. הבעיה שהנבחרת האנגלית דאז נשלטה על ידי מאפייה יוצאת טוטנהאם שהעריצה את טדי שרינגהאם.

 

לפאולר היתה טכניקה מדהימה, מהירות סופנית, כמעט חלוץ מושלם. גם אותו הפציעות גמרו, לאט אבל בטוח, היום הוא בקושי רואה הרכב במנצ'סטר סיטי. קווין קיגן עשה לו טובה גדולה כשהוציא אותו מלידס.

 

ליברפול, מתברר, היא עיר של חלוצים צעירים, אבל לאו דווקא של חלוצים בשלים. רוני, בניגוד לאואן, בנוי פיזית טוב יותר, דבר שעשוי לבוא לעזרתו במקרה של פציעות עתידיות. לרוע מזלו, גם אצלו המהירות היא חלק אינטגרלי מהזוהר. לולא המהירות לא היה כובש את השער השני נגד קרואטיה.

 

אנגליה יכולה רק לקוות שעוד שמונה שנים, בדיוק כשאואן יכריז שהוא פורש מהנבחרת, רוני לא יהיה עוד חלוץ עם עבר מדהים, הווה איכותי ועתיד לא קיים, ובדיוק לצדו בהתקפת אנגליה, מאמן הנבחרת, סטיב מקלרן, בדיוק ייתן צ'אנס בהרכב לחלוץ חדש בן 18, כנראה מליברפול, שאומרים שהוא מזכיר את מראדונה.