1. ההורים
החופש הגדול בפתח וההורים בפאניקה: מה עושים עם עשרות הימים החופשיים שנופלים כל שנה על הילדים (כאילו יש מישהו שחושב שהם באמת צריכים את זה).
הפתרון האולטימטיבי הוא כמובן הקייטנות . בעניין אלה שמתי לב לתסמונת מעניינת: ככל שעולה הגיל כך מתקצר זמן הקייטנה ומחירה עולה. המשוואה ההגיונית הגורסת קייטנה ארוכה שווה מחיר גבוה משתנה עם השנים, והיא מעתה: קייטנה ארוכה לילדים קטנים תעלה מחיר הגיוני, לעומת קייטנה קצרה לגדולים יותר במחיר אסטרונומי.
תסבירו לי בבקשה למה קייטנה בת שלושה שבועות לילדים עד כיתה ו' שנערכת בבריכת שחיה גדולה ומוצלת וכוללת גם נסיעות וביקורים באתרים שונים תעלה 1,200 שקל, בעוד שקייטנת-סוסים למשל, בת 5 ימים שלמים לילדים מגילאי 10 ומעלה, תעלה אותו המחיר?
מה, קונים עוד סוסים לצורך הקייטנה , או עוד כלבים אם מדובר בקייטנה בכלבייה למשל (כן, יש כזו) או עוד מחשבים? הרי כשמדובר בקייטנות ה"ייחודיות" נערכות אלה בדרך כלל במרכזים קיימים המוסבים לפרק זמן קצר לקייטנות והופכים מסחטת כסף אמיתית.
התשלום הגבוה מרגיז במיוחד כשמדובר בכל אותם מקומות בהם משתמשים בכוח עבודתם של הילדים (לצרכים חינוכיים, כמובן). במהלך הקייטנה ינקו הילדים אורוות ויעזרו לפרזל או להאכיל או לאלף. האורווה, הכלביה ודומיהם ירוויחו עובדים שלא רק מתנדבים אלא אפילו משלמים בעבור עבודתם.
אז למה מרשות לעצמן הקייטנות הקצרות, הייחודיות לגבות סכומי כסף גבוהים ובלתי מוצדקים? לטעמי קורה הדבר סתם כי, כמו שאמר קלינטון, הן יכולות. מדובר בלא פחות מניצול ציני של מצוקת ההורים המיואשים המבקשים למלא את 70 הימים ארוכים ומוכנים לשלם את המחיר.
מתי ספטמבר?
(טלי חרותי סובר)
2. הסבא והסבתא
בכל פעם שעוברים לקצר ומרגישים את יולי באוויר, אנו עוברים לכוננות ספיגה. הטלפונים מהילדים מתחילים לקראת סוף שנת הלימודים, עם נסיונות תאום באיזה תאריכים אפשר לשים אצלנו את הנכדים.
כן, הילדים עובדים, והילדים שלהם בחופש גדול מאוד, ואנחנו נאלצים להרתם למשימה. אז יש שבועיים קייטנה, ועד שבוע טיול עם ההורים, ופה ושם הם גם לוקחים קצת חופש, אבל תמיד באישזהו שלב (בדרך כלל אוגוסט), אנחנו מוכנסים לתמונה.
נכון, נכדים זה כיף, אבל במידה. זה אושר גדול להיות איתם בסופי שבוע, בארוחת יום שישי, או סתם בביקור של חול. אבל כשזה נהיה כמה ימים, סולו איתנו, זה לא פשוט. הם רוצים לשם, ולכאן, ושנקנה להם ושנאכל בחוץ. הם שוכחים שאנחנו כבר לא צעירים, ושלא תמיד יש לנו כוח.
אבל אנחנו גם יודעים שבקיץ הבא יהיה אותו דבר.
מתי ספטמבר?
3. הרווקים
צפוף בקיץ. צפוף בכל מקום. הקניונים מלא בפעילויות לילדים ובילדים, והרעש גדול. צפוף בבתי המלון באילת, וצפוף גם בצימרים בצפון. צפוף גם בפארקים ובאתרי הטיולים - שם התור ארוך והזיעה רבה.
צפוף גם בנתב"ג, צפוף בדיוטי פרי וצפוף בטיסות. מרוב שצפוף הרבה פעמים טיסות מתעכבות שעות ארוכות, והחופשה המיוחלת מתחילה עם סיוט מתמשך. ואגב, לידיעתכם - צפוף גם בחו"ל.
צפוף גם ברשתות המזון המהיר, המלאות בילדים ובני נוער, והמזון נהיה בשל כך לא כל כך מהיר, וגם כשהוא מגיע לא תמיד מוצאים מקום לשבת.
צפוף גם בים, וצל הוא מצרך יקר (וגם הכניסה במקרים רבים). צפוף גם בבריכה. צפוף בלונה פארק ובסופר לנד, ובכל הקיפצובות והנחשוניות למיניהן (לא שאנחנו מגיעים לשם, אבל האחים הנשואים סיפרו לנו).
צפוף בכל מקום בו ניתן להעסיק ילדים ילדים ולהעביר איתם עוד יום של חופש חם. הנחמה היחידה היא שאין תנועה ובדרך לעבודה אין פקקים.
מתי ספטמבר?
4. בחזרה להורים
באיזשהו שלב של החופש צריך לחשוב על תחילת שנת הלימודים, וזה אומר עוד הוצאה כספית. כי אם הילד עולה לכיתה א' הוא צריך תיק חדש ויקר ואת כל הציוד. שאר הילדים צריכים לרענן את הציוד המתכלה, ויש כאלה שירצו תיק, וצריך מחברות, ספרי לימוד, קלסרים ויומנים.
ומה עם תלבושת אחידה? ונעלי ספורט חדשות? ומה עם רשימת הקניות ששולח בית הספר (צבעי הפנדה, בלוק הציור, דפי צילום, ועד ועוד דברים שונים, מיותרים, ובעיקר יקרים).
החופש הגדול עולה להורים הרבה כסף, ורשימת הקניות הארוכה של בית הספר לא מוסיפה לחשבון הבנק שלהם. פעם הסתפקנו בתיק, עפרון, מחק ומחברות. היו צריך הרבה יותר מזה, וגם לספק ציוד מתכלה לבית ספר (קיצוצים, אתם יודעים).
אבל עדיין, דבר טוב אחד יש מהרשימה הזו - שהחופש הולך ונגמר.
מתי ספטמבר?